פרשת ויחי תש"ח - שמעון ולוי
גיליון זה הוא המשך גיליון תש"ז, שעסק בסגנון הברכות בכלל ובברכת ראובן בפרט.
א. שמעון ולוי אחים
"שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים"
שמעון ולוי אחים SIMEON AND LEVI WERE BRETHREN in the plot against Shechem and against Joseph. Scripture states, (Genesis 37:19—20) “And they said one to another… (literally, one to his brother) come now therefore and let us slay him” (Midrash Tanchuma, Vayechi 9). Now, who were these? Should you say Reuben or Judah was one of them — but they were not consenting parties to slaying him (cf. Genesis 37:21, Genesis 37:22 and Genesis 37:26). Should you say they were the sons of the handmaids (Dan, Naphtali, Gad or Asher) — their hatred of Joseph was not so perfect a hatred that they would wish to kill him for it is said, (Genesis 37:2) “whilst a lad he used to be with the sons of Bilhah and with the sons of Zilpah etc.” Issachar and Zebulun would certainly not have spoken thus in the presence of their elder brothers. Consequently one must needs say that they were Simeon and Levi whom their father called “brethren” (Midrash Tanchuma, Vayechi 9).
ד"ה שמעון ולוי אחים: בעצה אחת על שכם ועל יוסף. (לעיל ל"ז י"ט-כ') ויאמרו איש אל אחיו ועתה לכו ונהרגהו, מי הם, אם תאמר ראובן או יהודה, הרי לא הסכימו בהריגתו, אם תאמר בני השפחות, הרי לא היתה שנאתן שלימה, שנאמר (שם ב') והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה וגו', יששכר וזבולן לא היו מדברים בפני אחיהם הגדולים מהם, על כרחך שמעון ולוי הם, שקראם אביהם אחים.
שמעון ולוי אחים SIMEON AND LEVI WERE BRETHREN in the plot against Shechem and against Joseph. Scripture states, (Genesis 37:19—20) “And they said one to another… (literally, one to his brother) come now therefore and let us slay him” (Midrash Tanchuma, Vayechi 9). Now, who were these? Should you say Reuben or Judah was one of them — but they were not consenting parties to slaying him (cf. Genesis 37:21, Genesis 37:22 and Genesis 37:26). Should you say they were the sons of the handmaids (Dan, Naphtali, Gad or Asher) — their hatred of Joseph was not so perfect a hatred that they would wish to kill him for it is said, (Genesis 37:2) “whilst a lad he used to be with the sons of Bilhah and with the sons of Zilpah etc.” Issachar and Zebulun would certainly not have spoken thus in the presence of their elder brothers. Consequently one must needs say that they were Simeon and Levi whom their father called “brethren” (Midrash Tanchuma, Vayechi 9).
1. מה קשה לו?
ד"ה שמעון ולוי: יאמר בעלי אחוה, כי יחם לבם על אחותם. ילמד עליהם זכות כי בקנאתם על האחוה עשו מה שעשו, לומר שאין ראוים לעונש גדול, ולא החטא ראוי לימחל כי הוא חמס. והנכון בעיני שאמר כי שמעון ולוי אחים גמורים דומים ומתאחים זה לזה בעצתם ומעשיהם...
2. מה בין שני פירושיו ל"אחים"?
ב. יחסו של יעקב למעשה האחים
ד"ה שמעון ולוי: ... וכבר פירשתי (ל"ד י"ג) כי יעקב קצף על שמעון ולוי בהרגם אנשי העיר בעבור שעשו חמס, כי הם לא חטאו להם כלל ובאו בברית ונימולו, ואולי ישובו אל ה' ויהיו כולם בכלל אנשי בית אברהם, ומן הנפש אשר עשו בחרן. ועוד חרה לו שלא יאמרו כי בעצתו נעשה הדבר ויהיה חילול ה’ שיעשה הנביא חמס ושוד. וזה טעם בסודם אל תבא נפשי - התנצלות שלא היה בסודם בענותם במרמה, ובקהלם לא נתיחד כשבאו על העיר והרגום...
השוה דבריו אלה עם דבריו פרק ל"ד פסוק י"ג:
ד"ה ויענו בני יעקב: ... אבל ענין שכם, כי בני יעקב, בעבור שהיו אנשי שכם רשעים ודמם חשוב להם כמים רצו להנקם מהם בחרב נוקמת, והרגו המלך וכל אנשי עירו כי עבדיו הם, וסרים אל משמעתו, ואין הברית אשר נימולו נחשב בעיניהם למאומה כי היה להחניף לאדוניהם, ויעקב אמר להם בכאן כי הביאוהו בסכנה שנאמר עכרתם אותי להבאישני, ושם ארר אפם כי עשו חמס לאנשי העיר, שאמרו להם במעמדו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד, והם היו בוחרים בהם ובעטו בדיבורם, ואולי ישובו אל ה' והרגו אותם חינם, כי לא הרעו להם כלל...
מהו הרעיון המשותף בשני המקומות, ומה מוסיף הרמב"ן כאן על דבריו שם?
ג. "בסודם אל תבוא" וכו'
"בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי"
ד"ה אל תחד כבודי: כבוד לשון זכר הוא, ועל כרחך אתה צריך לפרש כמדבר אל הכבוד ואומר: אתה כבודי, אל תתיחד עמם. כמו (ישעיה י"ד כ') לא תחד אתם בקבורה.
אל תחד כבדי MY GLORY BE NOT THOU UNITED — כבוד is masculine and therefore you must needs explain the phrase as though he were addressing himself to “the glory” saying, “thou, my glory, be not united with them!” תחד is exactly the same grammatical form (2nd masc. sing. and not 3rd fem. sing.) as (Isaiah 14:20) “Thou shall not be united (אל תחד) with them in burial”
ד"ה שמעון ולוי אחים: ועוד חרה לו שלא יאמרו כי בעצתו נעשה הדבר ויהיה חילול ה’ שיעשה הנביא חמס ושוד. וזה טעם בסודם אל תבא נפשי - התנצלות שלא היה בסודם בענותם במרמה, ובקהלם לא נתיחד כשבאו על העיר והרגום. ולכן יקלל אפם ועברתם.
רשב"ם:
ד"ה בסודם אל תבוא נפשי: יהי רצון שלא תהא נפשי בעצתם, כי כל "אל" שבתורה להבא הן או קללה או בקשה או ציווי, לא ימצא "אל" לשעבר, לכן אין לפרש לא באה נפשי.
1. מה קשה לרש"י, ומה תיקן בדבריו?
2. מה בין רמב"ן לרשב"ם בפירוש זה? הבא נימוקים לכל אחת משתי הדעות!
3. מה פירוש "סוד" בפסוק זה?
ד. "ארור" - אין לו הכרע
"כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר"
Let my soul not come into their council; Unto their assembly let my glory not be not united; For in their anger they slew men, And in their self-will they houghed oxen.
"אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה"
Cursed be their anger, for it was fierce, And their wrath, for it was cruel; I will divide them in Jacob, And scatter them in Israel
ר' יהודה אומר: חמש מקראות בתורה אין להם הכרע:
The Gemara is surprised at this explanation: And was Yosef of Hutzal really uncertain how to punctuate this verse? But wasn’t it taught in a baraita that Isi ben Yehuda says: There are five verses in the Torah whose meaning cannot be decided, i.e., it is unclear from the text how the verses should be read.
לדעת היכן הם נוטים (= אם יש לקשר המילה למעלה או למטה).
(1) "שאת" (בראשית ד' ז')
(2) "משוקדים" (שמות כ"ה ל"ד) פירוש רש"י, שם:
זה אחד מחמישה מקראות שאין להם הכרע, שאין ידוע אם גביעים משוקדים או משוקדים כפתוריה ופרחיה.
משקדים כפתריה ופרחיה GOBLETS MODELLED, WITH THEIR KNOBS AND THEIR FLOWERS (or it may be translated also: GOBLETS, MODELLED WITH THEIR KNOBS AND FLOWERS — The word משקדים being separated from the preceding by an אתנחתא seems to belong to the next words, to כפתוריה ופרחיה, but the fact that in the preceding verse it had been used of the goblets only suggests the reading גביעים משקדים. This is one of the five verses in Scripture the syntactical construction of which is undecided: it is not clear whether one should read גביעים משקדים or משקדים כפתריה ופרחיה (Yoma 52b).
(3) "מחר" (שמות י"ז ט') פירוש רש"י, שם:
בעת המלחמה אנכי נצב.
מחר TO-MORROW, at the time of the battle, I will take my stand.
(4) "ארור" ( בראשית מ"ט) פירוש רש"י, שם:
עקרו שור ארור – שור של שכם, שהוא מ"ארור כנען" (בראשית ט' כ"ה) או ארור אפם כי עז.
(5) "וקם" (דברים ל"א ט"ז).
*
1. הסבר, מה ההבדל בהבנת הפסוק כולו, אם נפרש "ארור" כנמשך למעלה או אם נבארו כנמשך למטה?
**
2. הבא נימוקים לכל אחת משתי דרכי הפירוש, והסבר, מה המריץ את בעלי המסורה לחברו למטה?
ה. "עקרו שור"
"עִקְּרוּ שׁוֹר"
וברצונם עקרו שור AND IN THEIR SELFWILL THEY LAMED AN OX — they desired to exterminate Joseph who is called שור, as it is said, (Deuteronomy 23:17) “His firstling bullock (שורו) (Joseph), majesty is his”. עקרו means in old French essarter. It has the same meaning as in (Joshua 11:6) “Thou shalt hamstring (תעקר) their horses”.
ד"ה וברצונם עקרו שור: רצו לעקור את יוסף שנקרא שור, שנאמר (דברים ל"ג י"ז) בכור שורו הדר לו. עקרו אישירוטו"ר בלע"ז [לכרות גידי השוק], לשון (יהושע י"א ט') את סוסיהם תעקר.
וברצונם עקרו שור AND IN THEIR SELFWILL THEY LAMED AN OX — they desired to exterminate Joseph who is called שור, as it is said, (Deuteronomy 23:17) “His firstling bullock (שורו) (Joseph), majesty is his”. עקרו means in old French essarter. It has the same meaning as in (Joshua 11:6) “Thou shalt hamstring (תעקר) their horses”.
ד"ה שמעון ולוי: ... וטעם כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור - שעשו החמס באפם שכעסו על שכם, וברצונם, שהם חפצים בו, לא פשע המומתים ולא חטאתם. ואמר אונקלוס כי טעם שור כמו שור בשורק, מן בנות צעדה עלי שור (בראשית פסוק כ"ב). ותרגם בו עוד סנאה, מן ותבט עיני בשורי (תהלים צ"ב י"ב). והטעם, שעקרו עיר מוקפת חומה, את טפם ואת נשיהם, אחרי הרגם אנשיה. ויהיה 'עקרו' מן ועקרון תעקר (צפניה ב' ד'). ואחרים פירשו (רד"ק בשם ריב"א) כי שור גדול בבהמות רמז לחמור ושכם בנו נשיא הארץ, כמו בכור שורו הדר לו (דברים ל"ג י"ז), פרות הבשן אשר בהר שומרון (עמוס ד' א'). וכן יכנו הכתובים השרים הגדולים באילים ועתודים. והנכון בעיני שהכתוב כמשמעו, אמר כי באפם הרגו כל איש באפם, וברצונם, אחרי ששככה חמתם בהריגת האנשים עקרו כל שור, רמז למקניהם וקניינם כל אשר בבית וכל אשר בשדה. והזכיר זה לומר כי בסודם לא באה נפשו בכל אלה אפילו לעקור להם מקנה וקנין ולבוז שללם כלל. 'ועקרו', מן ואת סוסיהם תעקר (יהושע י"א ו'). אך הכל לשון אחד וענין אחד.
ד"ה שור: חומה. וכן צעדה עלי שור (כ"ב). וכבר ביארתי בספר מאזנים כי החולם והשורק יתחלפו זה בזה. ועקרו, כמו סוסיהם תעקר (יהושע י"א ו'). וזה אות כי עיר שכם גדולה הייתה כי היא מוקפת חומה.
הרגו איש: דרך כלל, כמו (שמואל א' י"ד) "ואיש ישראל נגש", וכן "שור" כמו (שמות ט"ו י"ט) "כי בא סוס פרעה..." כי אפשר שלקחו קצת הבהמות עמהם ועקרו קצתם...; וכתב ר' יעקב בן אליעזר, שהוא כינוי למושל...
כי באפם הרגו איש, the word איש refers to people generally, as in Samuel I 14,24 ואיש ישראל נגש, where it also did not refer to a single Israelite but to the Israelite troops who were pressing for action. Yaakov too describes the whole population of the city of Shechem as איש, as if a single unit. We find that the word שור is often used also as a reference to many oxen although it is in the singular mode. Other examples of such constructions are Exodus 15,19 כי בא סוס פרעה, where the Torah speaks of all of Pharaoh’s (Egypt’s) horses, not just of Pharaoh’s personal horse. Some commentators understand the words שור as meaning the ruling prince of the land, Chamor. We have several examples of someone in a high position being referred to as שור, as for instance in Deuteronomy 33,17 בכור שורו. The word עקרו in our verse, is another word for הרגו, “they killed.” The word שור may also mean “wall, fortification,” as understood by Onkelos.
הרכסים לבקעה:
כרתו פרסות שור. ולפי שאמר על ציון (מיכה ד' י"ג) "פרסותיך אשים נחשת" – אמר על עקרון (צפניה ב' ד') "ועקרון תעקר", תכרתנה פרסותיה.
באור:
כל כך רגילים הם לעשות רע, עד שבנוח כעסם לא ינוחו בשביל זה מלהשחית והם עוקרים את השור להשחיתו. וביאור "עקרו" שהיה דרכם לפנים במלחמה לנשר פרסות הבהמה שלא תוכל ללכת...
(ועיין גמרא עבודה זרה י"ג: איזהו עיקור? מנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה.)
1. מהם הפירושים השונים הניתנים בזה למילת "שור"? סדר את המפרשים לקבוצות, ונמק כל דעה!
*
2. מה ממריץ את המפרשים להוציא את המילה ממשמעותה?
ו. "ארור אפם"
"אָרוּר אַפָּם"
Cursed be their anger, for it was fierce, And their wrath, for it was cruel; I will divide them in Jacob, And scatter them in Israel
ד"ה ארור אפם: דרך נבואה או דרך תפילה, שיחסר אפם וטוב להם, כי ארור הפך ברוך, וכאשר הברכה תוספות, הארירה מגרעת.
Cursed be their anger. He prophesied — or prayed — that their fiery tempers would cool down.
בעל הטורים:
ארור: לשון חיסרון, שבירכם שיחסר אפם.
**
מה הקושי בפסוקנו, שרצו לתקנו בדרך זו?