| א. "בחודש השלישי..." |
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי"
In the third month after the children of Israel were gone forth out of the land of Egypt, the same day came they into the wilderness of Sinai.
קהלת רבה ג:
אמר ר' יצחק: ראויין היו ישראל בשעה שיצאו ממצרים שתינתן להם תורה מיד, אלא אמר הקב"ה: עדיין לא בא זיוון של בני, משעבוד טיט ולבנים יצאו – ואין יכולין לקבל תורה מיד. משל למה הדבר דומה? למלך שעמד בנו מחליו, ואמרו לו פדגוגו: "ילך בנך לאסכולי (=ביונית, "לבית ספר") שלו", אמר (המלך): עדיין לא בא זיוו של בני, ואתה אומר: "ילך בני לאסכולי שלו"? אלא יתעדן בני שנים ושלושה ירחים במאכל ובמשתה ויבריא, ואח"כ ילך לאסכולי שלו". כך אמר הקב"ה: "עדיין לא בא זיוון של בני: משעבוד טיט ולבנים יצאו ואני נותן להם את התורה? אלא יתעדנו בני שנים שלושה חודשים במן ובאר ושליו ואח"כ אני נותן להם את התורה. אימתי? בחודש השלישי.
אמר ר' יצחק: ראויין היו ישראל בשעה שיצאו ממצרים שתינתן להם תורה מיד, אלא אמר הקב"ה: עדיין לא בא זיוון של בני, משעבוד טיט ולבנים יצאו – ואין יכולין לקבל תורה מיד. משל למה הדבר דומה? למלך שעמד בנו מחליו, ואמרו לו פדגוגו: "ילך בנך לאסכולי (=ביונית, "לבית ספר") שלו", אמר (המלך): עדיין לא בא זיוו של בני, ואתה אומר: "ילך בני לאסכולי שלו"? אלא יתעדן בני שנים ושלושה ירחים במאכל ובמשתה ויבריא, ואח"כ ילך לאסכולי שלו". כך אמר הקב"ה: "עדיין לא בא זיוון של בני: משעבוד טיט ולבנים יצאו ואני נותן להם את התורה? אלא יתעדנו בני שנים שלושה חודשים במן ובאר ושליו ואח"כ אני נותן להם את התורה. אימתי? בחודש השלישי.
תנחומא יתרו י':
אמר ר' יהודה בר שלום: משל לבן מלכים שעמד מחוליו. אמר אביו: "נמתין לו שלושה חודשים עד שתשוב נפשו מן החולי ואחרי כן אוליכנו לבית הרב ללמוד תורה". אף כך: כשיצאו בני ישראל ממצרים היו בהם בעלי מומין מן השעבוד. אמר הקב"ה: אמתין להם עד שירפאו ואחרי כן אתן להם את התורה.
אמר ר' יהודה בר שלום: משל לבן מלכים שעמד מחוליו. אמר אביו: "נמתין לו שלושה חודשים עד שתשוב נפשו מן החולי ואחרי כן אוליכנו לבית הרב ללמוד תורה". אף כך: כשיצאו בני ישראל ממצרים היו בהם בעלי מומין מן השעבוד. אמר הקב"ה: אמתין להם עד שירפאו ואחרי כן אתן להם את התורה.
1. מהי השאלה העומדת בפני המדרשים שאותה רצו לתרץ?
2. מהו הרעיון המסומל בדברי המדרשים הנ"ל? (היש הבדל ברעיון בין שניהם או לא?)
| ב. שאלות לשון וסגנון |
*
"וּמֹשֶׁה עָלָה"
*
ומשה עלה AND MOSES WENT UP on the second day of the month (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 19:3); for all his ascents to the mountain were made early in the morning, as it is stated (Exodus 34:4) “And Moses rose up early in the morning [and went up unto mount Sinai]” (Shabbat 86b).
הסבר למה נאמר כאן "עלה" בעבר פשוט ולא בעתיד עם ו' המהפך לעבר "ויעל מזה" בהתאם לפסוק הקודם "ויסעו... ויבואו... ויחנו... ויחן"? (ועיין גיליון תולדות תש"ט ה2).
**
2. שמות י״ט:ה׳
"וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה "
**
Now therefore, if ye will hearken unto My voice indeed, and keep My covenant, then ye shall be Mine own treasure from among all peoples; for all the earth is Mine;
"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי..."
and ye shall be unto Me a kingdom of priests, and a holy nation. These are the words which thou shalt speak unto the children of Israel.’
מהי סיבת השינוי בזמנים מן "והייתם" עבר עם ו' המהפך לעתיד ל"תהיו" עתיד פשוט?
| ג. "והייתם לי סגולה..." |
פסוקים ה' – ו'
"וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים... וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים..."
"וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים... וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים..."
Now therefore, if ye will hearken unto My voice indeed, and keep My covenant, then ye shall be Mine own treasure from among all peoples; for all the earth is Mine;
ד"ה והייתם לי סגולה: אף על פי שכל המין האנושי יקר אצלי מכל יתר הנמצאים בשפלה, כי הוא לבדו המכוון בהם, כאמרם ז"ל (אבות) חביב אדם שנברא בצלם, מכל מקום אתם תהיו לי סגולה מכלם.
And you will be a treasure among all peoples - even though all types of humans are important to me above all the lower beings, since He is represented only in them, as say Hazal (Avot): 'Humans are beloved because they were created in the Image' - still, you will be treasured among them
ד"ה כי לי כל הארץ: וההבדל ביניכם בפחות ויתר הוא, כי אמנם לי כל הארץ וחסידי אומות העולם יקרים אצלי בלי ספק.
And you will be a treasure among all peoples - even though all types of humans are important to me above all the lower beings, since He is represented only in them, as say Hazal (Avot): 'Humans are beloved because they were created in the Image' - still, you will be treasured among them ...Because Mine is all the earth - and the difference between you exists in smaller or bigger amounts, despite the fact that the whole earth is Mine, and the Righteous of the Nations are important to Me without a doubt.
ד"ה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים: ובזה תהיו סגולה מכלם כי תהיו ממלכת כהנים להבין ולהורות לכל המין האנושי לקרוא כלם בשם ה', ולעבדו שכם אחד, כמו שיהיה ענין ישראל לעתיד לבוא, כאמרו ואתם כהני ה' תקראו וכאמרו כי מציון תצא תורה.
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, this will make you special for only you will be a kingdom of priests, something that will be understood by all of mankind. This is because all of you will call on the holy name of G’d and serve Him simultaneously. This was to be a forerunner of what will happen in the distant future as predicted by the prophet Isaiah 61,6 “and you will be proclaimed ‘priests’ of the Lord.” This is also the true meaning of כי מציון תצא תורה, “the Torah emanates from Zion.” (Isaiah 2,3) [This statement is attributed to the nations of the world at that time.
1. מה השאלה העומדת בפניו שאותה השתדל לתרץ?
2. הסבר את דבריו "כי הוא לבדו המכוון בהם".
3. לשם מה יזכיר בפירושו את חסידי אומות העולם.
*
"כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ"
*
Thus saith the LORD, Who giveth the sun for a light by day, And the ordinances of the moon and of the stars for a light by night, Who stirreth up the sea, that the waves thereof roar, The LORD of hosts is His name:
סתירה לדבריו?
| ד. "כי לי כל הארץ" |
"כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ"
Now therefore, if ye will hearken unto My voice indeed, and keep My covenant, then ye shall be Mine own treasure from among all peoples; for all the earth is Mine;
ד"ה וטעם כל לי כל הארץ: דבק עם מכל העמים כמו לי כל עמי הארץ. וזהו ואבדיל אתכם מכל העמים להיות לי. ור' מרינוס אמר. כי פי' כי לי כל הארץ אע"פ כי שלי כל הארץ. וכמוהו לפי דעתי, כי עם קשה עורף הוא. רפאה נפשי כי חטאתי לך.
1. מהי הוראת מילת "כי" כאן לפי דעת ראב"ע ולפי דעת ר' מורינוס?
*
2. השתדל להכריע ביניהם (נמק את הכרעתך!)
3. האם שני הפסוקים המובאים בדבריו (שמות ל"ב ט', תהילים מ"א ה') הן ראיות מוכיחות לדעת ר' מורינוס או יש אפשרות לפרש את ה"כי" גם שם כמו שמפרשו הראב"ע כאן?
| ה. "וישב מש.." |
"וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'"
And all the people answered together, and said: ‘All that the LORD hath spoken we will do.’ And Moses reported the words of the people unto the LORD.
ד"ה וישב משה: ששב לפניו אל ההר עם מענה העם. והנה הכל גלוי לפניו ולא שאלו מה ענה לך העם הזה, וכענין שכתוב וישמע ה' את קול דבריכם בדברכם אלי. ובבאו לפניו אמר ה' יתברך הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם, ואז הגיד לפניו ואמר רבונו של עולם בניך מאמינים הם ומקבלין עליהם כל אשר תדבר, וכן וישיבו אותם דבר ויראום את פרי הארץ (במדבר יג כו), שובם אליהם עם הדברים שראו, כי אח"כ אמר ויספרו לו ויאמרו. ואין צורך לדברי ר"א בזה.
ד"ה ויאמר: ... והנה טעם אנכי בא אליך. תשובה על דברי משה שהגיד לו כן, וטעם בעב הענן. ברדת השם על ההר.
ד"ה ובדברי עמך: עשרת הדברים. אז יאמינו כי נכון הוא שידבר השם עם האדם וחי.
1. מה הם הקשיים בפסוקנו המתורצים בדברי הרמב"ן.
2. מה ההבדל העקרוני בינו לבין ראב"ע?
**
3. לשם מה נעזר הרמב"ן בבמדבר י"ג כ"ו ולשם מה נעזר הראב"ע בבראשית ב' ז'?
**
4. מה עניין שני הפסוקים (שמות ט' ו' , ט' י"ט) והסתירה שביניהם לענייננו?