גיליון זה הוא המשכו של גיליון נצבים-וילך תשי"ב שעסק אף הוא בפסוקים הראשונים של פרקנו.
| א. פרשת התשובה |
"וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה"
And it shall come to pass, when all these things are come upon thee, the blessing and the curse, which I have set before thee, and thou shalt bethink thyself among all the nations, whither the LORD thy God hath driven thee,
לצד שהרשעים לבבם טועה, לזאת אמר: "והשבות אל לבבך בכל הגויים" – פירוש: בכח טענת היותו גולה ונידח בכל הגויים ויאמר אל לבבו: "ראה, מה גרמו מעשי הרעים" וידע כי רע ומר עזבו את ה' וזהו אומרו "והשבות אל לבבך בכל הגויים" – בטענת כל הגויים אשר הדיחך ה' שמה. וטעם שדיבר הכתוב בדרך הזה, להיות שימצא המסית טענה לסתור הוכחת הגלויות שאומרו, כי הלא כמה וכמה אומות יקרה להם כזה, שיגלו מעל אדמתם, לזה אמר "בכל הגויים" – כי אין גלות כגלות ישראל, אשר נתפזרו בארבע רוחות העולם.
והשבת אל לבבך, "and you will take it to heart, etc." The Torah uses this expression because sinners are misled by their hearts.
1. הסבר במה סוטה בעל אור-החיים כאן מן הפירוש הרגיל?
2. מהו הקושי הלשוני שאותו רצה בעל אור-החיים לתרץ?
3. התוכל לישב קושי לשוני זה בדרך אחרת?
והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה – הברכה והקללה: הברכה, שתזכה בירושת הארץ ושפע הצלחות ומיני הטובות שנכללו בברכות שהתקיים בהם בימי דוד ושלמה, ועם זה גם כן יבואו הקללות, שתמצא ארצך מרוחק מה' ומרוחק גם כן מן האמת, שנטלו ממך הטובות, הנה יהיה התקנה לך כהולכי הדרכים התועים, ללכת היפך הראוי, שישובו מאותה הדרך, ובמקום שהפכת עורף לאלוקיך ונתרחקת ממנו, תשוב ללכת אחריו, ובזה הדרך תדרך לו, וזה אמרו "והשיבות אל לבבך" ואף כי לא תדע ללכת למולו, הטה אזנך ושמע, כי תמיד קולו קורא אליך וזה הוא "ושמעת בקולו אשר יקרא לך" והתמיד ההליכה אל קול קריאתו הלוך וקרב עד שתגיע עדיו.
**
א. האם הקושי שאותו רצה אברבנאל לישב הוא אותו קושי שבו עוסק בעל אור החיים?
**
ב. מהי תשובתו?