הערה: לפסוקים אלה עיין גם כי תצא תש"ד, בייחוד בשאלה האחרונה!
וצרפהו לגיליוננו.
א. חלוקות שונות לפרקנו |
לפי אברבנאל, יש לראות את הפסוקים שבפרקנו ח'-כ"ב כיחידה אחת. לפי ר' דוד הופמן, בפירושו לדברים, יש לראות את כ"ג,י' - כ"ד,כ"ב כיחידה. הסבר את שתי החלוקות האלה.
ב. "לא תשכב בעבוטו" - שאלות ברש"י |
"וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ"
And if he be a poor man, thou shalt not sleep with his pledge;
לא תשכב ועבוטו אצלך.
לא תשכב בעבטו THOU SHALT NOT SLEEP IN HIS PLEDGE — This means, thou shalt not go to sleep having his pledge with thee (Sifrei Devarim 277:2; Bava Metzia 111b).
ומקשים המפרשים: מניין שאין האזהרה כמשמעה – שלא ישים המלווה העבוט למצע תחתיו? ענה לקושייתם!
ג. השוואת מפרשים |
"הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ..."
thou shalt surely restore to him the pledge when the sun goeth down, that he may sleep in his garment, and bless thee; and it shall be righteousness unto thee before the LORD thy God.
ד"ה אם חבל תחבל: ...אמר הגאון: מה טעם לקחת החבול ביום וישיבנה בלילה? והוא השיב: בעבור שירא, שלא ילוה מאחר ויתנהו לו חבול תחתיו.
רמב"ם, הלכות מלוה ולוה ג' הלכה ל"ה:
אם כן שהוא מחזיר לו המשכון בעת שהוא צריך לו ולוקח אותו בעת שאינו צריך לו – מה יועיל המשכון? כדי שלא ישמש החוב בשביעית, ולא יעשה מטלטלין אצל בניו – אלא ייפרע מן המשכון אחר מות הלווה.
אם כן שהוא מחזיר לו המשכון בעת שהוא צריך לו ולוקח אותו בעת שאינו צריך לו – מה יועיל המשכון? כדי שלא ישמש החוב בשביעית, ולא יעשה מטלטלין אצל בניו – אלא ייפרע מן המשכון אחר מות הלווה.
*
1. לשאלה אחת עונים כאן ר' סעדיה גאון והרמב"ם (על פי חז"ל). מה ההבדל בין תשובותיהם?
*
2. התוכל לענות תשובה נוספת לשאלה ההיא?
ד. "ולך תהיה צדקה..." |
"וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ"
thou shalt surely restore to him the pledge when the sun goeth down, that he may sleep in his garment, and bless thee; and it shall be righteousness unto thee before the LORD thy God.
פירוש שתשקול חברך במאזני צדק עמך, שישכב בעבוטו.
ועל דעת המעתיקים, כי יש הפרש במקומות בין "צדק" ל"צדקה".
will have righteousness means that it is right for you to allow him to sleep with his collateral. In many places, in the view of the Exegetes, a distinction is drawn between justice and righteousness . In the parasha of Mishpatim, in the place where I commented on the gender of the word “his garment” [Exodus 22:26], I have already explained what is the point of having a pledge in the first place [comment on Exodus 22:25-26].
**
1. מה ההבדל בין פירושו הראשון לשני ("על דעת המעתיקים")?
2. מי הם "המעתיקים"?
3. למה הוסיפה התורה תוספת זו דווקא בקיום מצוות "השב תשיב"?
ה. "עושק" |
"לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן"
Thou shalt not oppress a hired servant that is poor and needy, whether he be of thy brethren, or of thy strangers that are in thy land within thy gates.
איזהו "עושק" ואיזהו "גזל"? אמר ר' חסדא: "לך ושוב", "לך ושוב" – זהו עושק. (ועיין משלי ג' כ"ח!!) "יש לך בידי ואיני נותן לך" – זהו הגזל!
§ The Gemara asks: What is defined as oppression and what is defined as stealing, and what is the difference between them? Rav Ḥisda said: If he told him: Go and return, go and return (see Proverbs 3:28), avoiding paying him while saying that he will pay him at some point, this is oppression. If he says to him: You have money owed to you in my possession but I will not give it to you, this is stealing.
*
התוכל להוכיח ש"עושק" אינו לקיחת מה שאינו שלו – אלא כבישת השכר, דחיית התשלום?
ו. "לא תעשק שכיר עני ואביון" |
ידבר הכתוב בהווה, שהעניים והאביונים והגרים משכירים עצמם, וכן (שמות כ"ב): "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך", וכן (בפרקנו י"ט) "לגר ליתום ולאלמנה יהיה", שהם העניים ברוב, וכן בהרבה מקומות ידבר בהווה כמו (כ"ה ד') "לא תחסם שור בדישו", "לא תחרוש בשור וחמור יחדיו",...
1. מה השאלה העומדת לפניו שאותה בא ליישב?
2. הסבר את המושג "דיבר הכתוב בהווה". (עיין גם שמות כ"א כ"ח רש"י ד"ה וכי יגח וגם שמות כ"ב כ"א רש"י ד"ה כל אלמנה).
3. מניין למדנו שגם שכרו של פועל עשיר אסור לעשוק?
ז. "...או מגרך אשר בארצך בשעריך" |
"... אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ"
Thou shalt not oppress a hired servant that is poor and needy, whether he be of thy brethren, or of thy strangers that are in thy land within thy gates.
ד"ה מגרך: זה גר צדק. ד"ה בשעריך: זה גר תושב האוכל נבלות.
מגרך [WHETHER HE BE OF THY BRETHREN, OR] OF ANY STRANGERS — this refers to a “proselyte of righteousness” (who embraces the entire Jewish Faith out of conviction) (Sifrei Devarim 278:4), בשערך [STRANGERS THAT ARE] WITHIN THY GATES — this refers to a stranger [who has undertaken not to worship idols] but eats carrion (who may reside in the land of Israel) (Sifrei Devarim 278:5),
ד"ה אשר בארצך: לרבות שכר בהמות וכלים.
אשר בארצך [OF ANY STRANGERS] THAT ARE IN THY LAND — this is intended to include in the prohibition of withholding what is due to one’s neighbor the payment for using his animals or utensils (Sifrei Devarim 278:5; Bava Metzia 111b).
אף על פי שיהיה בעריך בשעריך, אל תאמר: בכל עת אתנהו אליו, כי קרוב אלי הוא – לא תעשה כך, אבל ביומו תתן.
1. מה קשה לשניהם בפסוקנו?
*
2. מה ההבדל העקרוני בין גישת רש"י (שהם דברי הספרי כאן) לבין גישת האברבנאל ביישוב הקושי שבפסוקנו?
**
3. בעל באר יצחק, מקשה על דברי רש"י:
למה לא דרשו "אשר בארצך" – לרבות גר תושב, "בשעריך" – לרבות שכר בהמה וכלים, והסידור הזה מסתבר יותר, שיזהיר תחילה על עושק השכירים מאחיך, "מגרך" – גר צדק, "ואשר בארצך" – גר תושב ואחר כך יזהיר על שכר בהמה וכלים?
למה לא דרשו "אשר בארצך" – לרבות גר תושב, "בשעריך" – לרבות שכר בהמה וכלים, והסידור הזה מסתבר יותר, שיזהיר תחילה על עושק השכירים מאחיך, "מגרך" – גר צדק, "ואשר בארצך" – גר תושב ואחר כך יזהיר על שכר בהמה וכלים?
נסה להסביר למה דרשו חז"ל בכל זאת לפי הסדר הנ"ל?
ח. "כי עני הוא ואליו הוא..." |
"כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ..."
In the same day thou shalt give him his hire, neither shall the sun go down upon it; for he is poor, and setteth his heart upon it: lest he cry against thee unto the LORD and it be sin in thee.
השווה לפסוקנו שמות כ"ב כ"ו
"כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי"
"כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי"
for that is his only covering, it is his garment for his skin; wherein shall he sleep? and it shall come to pass, when he crieth unto Me, that I will hear; for I am gracious.
1. מה המיוחד בסגנון התורה בשני פסוקים אלו?
*
2. התוכל להביא דוגמא נוספת לסגנון זה בחלק ההלכתי שבתורה?