פרשת בהעלותך תשט"ז - "ויהי בנסוע הארון ..."
א. "ויהי בנסוע הארון..."
"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה"
And it came to pass, when the ark set forward, that Moses said: ‘Rise up, O LORD, and let Thine enemies be scattered; and let them that hate Thee flee before Thee.’
ספרי בהעלותך:
כתוב אחד אומר: "ויאמר משה קומה ה'" וכתוב אחד אומר: "על פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו" (במדבר ט') – כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? למה הדבר דומה? למלך שהיה מתהלך בדרך, ונהג אוהבו עמו; כשהוא נוסע הוא אומר: "איני נוסע עד שיאמר אוהבי", וכשהוא חונה הוא אומר: "איני חונה עד שיבוא אוהבי", נמצאת מקיים "ויאמר משה: קומה ה'" ומקיים "על פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו".
1. הסבר את הרעיון הכלול בדברי חז"ל אלה. (עיין גם בפרקי אבות פרק ב' משנה ד'!)
*
2. מהו המזמור בתהלים המושפע בפסוקו הראשון ממקומנו?
ב. "ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך"
"וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ"
And it came to pass, when the ark set forward, that Moses said: ‘Rise up, O LORD, and let Thine enemies be scattered; and let them that hate Thee flee before Thee.’
ספרי י' ל"ה:
וכי יש שונאים לפני מי שאמר והיה העולם? אלא מגיד הכתוב, שכל מי ששונא את ישראל כמו ששונא את המקום. כיוצא בו אתה אומר: "וברב גאונך תהרוס קמיך" (שמות ט"ו), וכי יש קמים לפני המקום? אלא מגיד הכתוב: שכל מי שקם על ישראל, כאילו קם על המקום. וכן הוא אומר: "אל תשכח קול צורריך, שאון קמיך עולה תמיד!" (תהלים ע"ד), וכן הוא אומר: "כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש" (תהלים פ"ג) – מפני מה? – "על עמך יערימו סוד..." וכן הוא אומר: כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו" (זכריה ב') – "בבבת עין" לא נאמר, אלא "בבבת עינו" – של המקום.
והשווה במדבר רבה כ"ב:
ל"א א'-ב': "וידבר ה' אל משה לאמור נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים". ג': "וידבר משה אל העם לאמור... לתת נקמת ה' במדין". הקדוש ברוך הוא אמר: "נקמת בני ישראל", ומשה אמר: "נקמת ה'"?! אלא אמר הקדוש ברוך הוא להם: "דין שלכם מתבקש, שגרמו לי להזיק לכם". אמר לו משה: "ריבון העולמים: אם היינו ערלים או עובדי עבודה זרה או כופרי מצוות כמותם – לא היו שונאים אותנו, ואין רודפים אותנו אלא בשביל תורה ומצוות שנתת אתה לנו. הוי – הנקמה שלך: "לתת נקמת ה' במדין".
1. מה המשותף ומה השונה בשני המדרשים האלה?
*
2. הידועים לך עוד מאמרי חז"ל בהם מבוטא רעיון זה?
ג. "רבבות אלפי ישראל"
"רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל"
And when it rested, he said: ‘Return, O LORD, unto the ten thousands of the families of Israel.’
ואומר "רבבות אלפי", כי אולי היו ישראל אז מגיעים לאותו מניין, בין אנשים ונשים וטף.
ה' רבבות אלפי ישראל, another description of an attribute of G’d, not unlike that of ה' צבא-אות אלפי ישראל. The reason why G’d is accorded the attribute “G’d of Hosts,” is only on account of the hosts (armies) of Israel.” The reason Moses said: רבבות אלפי ישראל, this is reminiscent of Psalms 68,18 רכב רבותים אלפי שנען, perhaps at that time the total number of Israelites including women and children amounted to that number.
הירש:
אין פירושו רבבה כפול אלף (10 מיליון) או שתי רבבות כפול אלף (עשרים מיליון)... לדעתנו יש לראות ב"רבבות אלפי ישראל" אלה את הרבבות, אשר יקומו ויצמחו מתוך אלפי ישראל או יסתפחו אליהם. לפי פירוש זה כוללים שני פסוקים אלה בתוכם בקשה לא לשעתה אלא לדורות, ויש בהם רמז לאחרית הימים. מי שקם להפיץ אויביו ושונאיו, להעביר ממשלת זדון מן הארץ הוא ישכון שוב בתוך אלפים ורבבות מבניו, מעמו ומכל העמים אשר ינהרו אליו. לפי פירוש זה, מדובר בסוף פרשה קטנה זו אשר חז"ל ראו אותה חשובה כספר בפני עצמו – באותה תקופה אשר עליה יאמר הנביא, אחד מתלמידי משה האחרונים, זכריה (ב ט"ו) "ונלוו גויים רבים אל ה' ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכם".
1. כיצד יפרש הירש כאן את הפועל "שובה"?
2. המסכים הוא עם רש"י ד"ה שובה ה': מנחם תרגמו: לשון מרגוע, וכן (ישעיהו ל) "בשובה ונחת תושעון" - ?
**
3. מהו הנימוק הלשוני, שבגללו אין לקבל את פירושו של ספורנו?