פרשת נשא תשט"ז - ברכת כהנים
גיליון זה הוא המשך גיליון נשא תשט"ו עיין שם וצרפהו לגיליוננו.
א. התועלת במצווה
בעל עקדת יצחק, מקשה:
מה תועלת במצוה הזאת, רצוני, בשייאמרו הברכות האלה מפי הכהנים אל העם, כי הוא יתעלה הוא המברך, ומה יוסיף ומה יתן, כי יברכו הכהנים או יחדלו, וכי היה להם לסייעו?
השווה לקושייתו דברי המדרש ודברי רש"ר הירש הבאים:
מדרש תנחומא
אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, לכהנים אתם אומר לברכנו? אין אנו צריכים אלא לברכתך! "השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך". אמר להם הקדוש ברוך הוא: אף על פי שאמרתי לכהנים שיהו מברכין אתכם, אני עומד עמהם ומברך אתכם!
רש"ר הירש, (תרגום מגרמנית):
כה תברכו את בני ישראל: הכהן המברך אינו אלא מכשיר – כלי המבטא את הברכה. מיתתם של שני בני אהרן, (ויקרא י') פרחי הכהונה הראשונים, העמידה לחוק ולא יעבור שרק העבודה "אשר ציוה ה'" היא עבודה, ושעבודה "אשר לא ציוה" – מעשה איש ותחבולותיו – היא זרה והיפוכה של עבודת ה' הרצויה. החוק הזה כוחו יפה גם בנוגע לברכת כהנים – "כה תברכו את בני ישראל" – כך ולא בשינוי, זהו דין... לפי זה הכהנים וברכתם מכשירים נפעלים הם, רק אחרי היקראם על ידי הקהל, הם אומרים את הברכה, אשר בא כוח הקהל מקריא אותה לפניהם: כך באמת מתוך גרונם של הכהנים מברך הקהל את עצמו בברכה שציוה ה'.
1. היש בדברי המדרש או בדברי הירש תשובה לקושיית בעל העקדה או לא? (או בדברי שניהם) ואם כן – מה היא התשובה?
**
2. על איזו מילה בפסוקינו נשען כל פירושו של הירש?
3. למה מביא הירש הנה את שני בני אהרן שמתו – מה עניין זה לענייננו?
4. האם פירוש הפועל ברך בפסוק כ"ג ובפסוק כ"ז הוא אחד, לפי פירושים אלה, או מופיע הפועל בשתי הוראות?
ב. שאלות כלליות
בעל עקדת יצחק, מיישב קושייתו (שבשאלה א) בדברי הגמרא הבאים:
כשעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות. אמר לו (הקדוש ברוך הוא): "משה, אין שלום בעירך?"
He went to Moses and said to him: The Torah that the Holy One, Blessed be He, gave you, where is it? Moses evaded the question and said to him: And what am I that the Holy One, Blessed be He, would have given me the Torah? I am unworthy. The Holy One, Blessed be He, said to Moses: Moses, are you a fabricator? Moses said before Him: Master of the Universe, You have a hidden treasure in which You delight every day, as it is stated: “And I was His delight every day, playing before Him at every moment” (Proverbs 8:30). Should I take credit for myself and say that You gave it to me? The Holy One, Blessed be He, said to Moses: Since you belittled yourself, the Torah will be called by your name, as it is stated: “Remember the Torah of Moses My servant to whom I commanded at Horeb laws and statutes for all of Israel” (Malachi 3:22).
אין דרך ליתן שלום במקומך?]
אמר לפניו (משה): "ריבונו של עולם, כלום יש עבד נותן שלום לרבו?" אמר לו: "מכל מקום היה לך לסייעני!"
And Rabbi Yehoshua ben Levi said: When Moses ascended on High, he found the Holy One, Blessed be He, tying crowns to letters. On the tops of certain letters there are ornamental crownlets. Moses said nothing, and God said to him: Moses, is there no greeting in your city? Do people not greet each other in your city? He said before Him: Does a servant greet his master? That would be disrespectful. He said to him: At least you should have assisted Me and wished Me success in My work. Immediately he said to Him: “And now, may the power of the Lord be great as you have spoken” (Numbers 14:17).
ופירש דברי הגמרא הסתומים האלה ר' חיים יוסף פולאק, פרשן ספר עקדת יצחק:
ששאלוֹ הקדוש ברוך הוא: ההשתדלת גם אתה כפי יכולת המנהיג האנושי לשמר שלום החברה אשר אתה בתוכה וקיומה ושלמותה המוסרית על ידי הנהגה ראויה והישרה מוסרית? אבל משה חשב שאין זה בכוח אנוש ("לתת שלום לעירו"), כי הפירוד וההפסד אחוז כבר בחומר בני האדם, וגם אם יזכה אורחו וייטיב מעשיו, לא יסבב בזה קיומו וקיום החברה יותר זמן מאשר קצוב לו ולהם על פי טבעם מיד ה' יתברך, שהוא יוצר מנהיג ומקיים כל הטבע. ועל כן השיב: "כלום יש עבד נותן שלום לרבו?!" ועל כן הורה ה' יתברך: הן אמת שהכל תלוי בו וברצונו, אבל בכל זאת חוב האדם לטהר ולקדש עצמו והחברה האנושית, אשר הוא שוכן בקרבה במידות ישרות, כי רק באופן זה יהיו הוא והם נכונים ומתוקנים כראוי עד שיושפע עליהם שפע אלוקים, כחלקת ארץ אשר כל עוד איננה עבודה וזרועה לא יוכלו הגשם והטל לפעול פעולתם הטובה עליה, עד שתיעבד ותיזרע כראוי: וזהו שאמר לו הקדוש ברוך הוא: "מכל מקום היה לך לסייעני!"
1. מהי תשובת הגמרא לשאלתנו (על פי ההסבר הנ"ל)?
**
2. האם מפרש ר' חיים יוסף פולק את שאלת הקב"ה "אין שלום בעירך" כרש"י או בפירוש אחר?
3. האם לפי פירושו הוראת המילה ברך בפסוק כ"ג היא אותה הוראה כמו בפסוק כ"ז?
במה עוזרים הפסוקים הבאים להבנת מצוות ברכת כהנים?
דברים י' ט"ז "וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם" דברים ל' ו' "וּמָל ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ"
יחזקאל י"ח ל"א "וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ
וְרוּחַ חֲדָשָׁה"
יחזקאל ל"ו כ"ו "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ
וְרוּחַ חֲדָשָׁה"