פרשת יתרו תשט"ז - "לא תענה ברעך עד שקר"
א. "לא תענה ברעך עד שקר"
פסוק י"ב
"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"
ואחר שהזהיר שלא יזיק אדם את חברו במעשה רע לא בגופו, לא באשתו, ולא בממונו – הזהירו... "לא תענה ברעך עד שקר". ומלבד שהזהיר בזה, שלא יעיד אדם שקר, נכלל בו הלועג על חברו, והמספר לשון הרע, והרכיל, והמלבין פני חברו ברבים ודומיהם.
הסבר מה המכנה המשותף לכל העברות האלה, ולמה כלל אותם אברבנאל בדיבור תשיעי זה?
ב. שאלה כללית
מניין לתלמיד שאמר לו רבו: יודע אתה בי, שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה
From where is it derived with regard to a student whose teacher said to him: You know concerning me that even if one were to give me one hundred times one hundred dinars, I would not fabricate a claim. Now, I have one hundred dinars in the possession of so-and-so, to whom I lent money, but I have only one witness of the two required to testify about the loan and enable me to collect payment; from where is it derived that the student shall not join with the other witness and testify? It is derived as the verse states: “Distance yourself from a false matter” (Exodus 23:7).
(רש"י:
משקר)
– מנה יש לי אצל פלוני, ואין לי עליו אלא עד אחד, מניין שלא יצטרף עמו? תלמוד לומר (שמות כ"ג ז'): "מדבר שקר תרחק" – האי "מדבר שקר תרחק" נפקא? הא ודאי שקורא קא משקר ורחמנא אמר: "לא תענה ברעך עד שקר"?! אלא כגון דאמר ליה: "חד סהדא אית לי (עד אחד יש לי), ותא אתה וקום התם ולא תימא ולא מידי (ובוא אתה ועמוד שם ולא תאמר כלום, ויהא סבור בעל דין שיש לי שני עדים ויודה על האמת) דהא לא מפקת מפומיך שקרא (=שלא תוציא מפיך דבר שקר), אפילו הכי אסור, שנאמר "מדבר שקר תרחק".
From where is it derived with regard to a student whose teacher said to him: You know concerning me that even if one were to give me one hundred times one hundred dinars, I would not fabricate a claim. Now, I have one hundred dinars in the possession of so-and-so, to whom I lent money, but I have only one witness of the two required to testify about the loan and enable me to collect payment; from where is it derived that the student shall not join with the other witness and testify? It is derived as the verse states: “Distance yourself from a false matter” (Exodus 23:7).
הסבר לפי זה מהו ההבדל בין שני הצווים, בין "לא תענה ברעך עד שקר" ובין "מדבר שקר תרחק".
ג. "...עד שקר"
פסוק י"ב
"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"
לא תסהד בחברך סהדותא דשקרא.
שנים רבות חיפשתי בלבי טעם זאת המילה לאמר "עד שקר" ולא עדות שקר. ולפי דעתי עתה, כי הוא מדבר עם עד שקר, כאילו כתוב: לא תענה, אם אתה עד שקר. ומשמע זאת המילה כטעם (=ויקרא י"ט) "לא תכחשו ולא תשקרו" ומצאנו מילת ענות בבי"ת כמו (דברים י"ט י"ח) "שקר ענה באחיו", ובלא בי"ת כמו (תהילים נ"ה) "ישמע אל ויענם", והטעם "יענה בהם" וכמוהו (בראשית כ"ו כ"ט) "כאשר לא נגענוך" – לא נגענו בך. ויש עד שקר שהוא בן מוות, והוא שכתוב עליו (דברים י"ט): "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו".
You shall not testify against your neighbor, false witness: For many years I searched in my heart for a reason for the use of this word - it says "a false witness" (ed) instead of saying "false testimony" (edut). Following my knowledge at present, it is because [the verse] is addressing the false witness himself. It is as if it were written, "do not testify if you are a false witness."...
ראב"ע, (בפירושו הקצר, שאינו מודפס בחומשים שלנו):
לא תענה בו ואתה עד שקר. גם יורה שאסור הוא להשכיר עד שקר, ותהיה מילת "תענה" – יוצאת, כטעם "אענה את השמים" (הושע ב' כ"ג).
You shall not testify against your neighbor, false witness: For many years I searched in my heart for a reason for the use of this word - it says "a false witness" (ed) instead of saying "false testimony" (edut). Following my knowledge at present, it is because [the verse] is addressing the false witness himself. It is as if it were written, "do not testify if you are a false witness."...
ואין ראוי שנאמר שיהיה זה המאמר אזהרה לעד שקר שלא יעיד בחברו, שאם יהיה הדבר כן, יהיה מוזהר עד השקר להעיד ברעהו האמת, וזה דבר אין ראוי שייאמן, ויפרש שלא תעיד ברעך באופן שתהיה עד שקר בעדות ההיא.
1. מה הקושי בפסוקנו שאותו משתדלים כל המפרשים ליישב?
"וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד"
And Laban called it Jegar-sahadutha; but Jacob called it Galeed.
ד"ה יגר שהדותא: תרגומו של "גלעד".)
יגר שהדותא This is the Aramaic of גלעד.
במה מסייע פסוק זה להבנת פסוקנו וליישוב הקושי שבו?
3. העתק את פסוקנו בסימני הפיסוק לפי פירוש הראב"ע!
4. מהו המובן החדש שמוסיף ראב"ע בפירושו הקצר לפסוקנו?
5. הסבר מהו ההבדל בין שלושת הפירושים שניתנו לעיל (תרגום אונקלוס, ראב"ע בפירושו הארוך, רלב"ג), וכיצד מיישב כל אחד את הקושי שבפסוקנו?
6. בעקבות מי משלושתם הלך קאסוטו, בפירושו לשמות עמוד 171:
לא תענה – לא תעיד, על כל דבר הנוגע ברעך, עדות נגד האמת, כעד שקר?