גיליון זה הוא המשך גיליון ויגש תשי"ד, שעסק בחלק הראשון של פרקנו.
| א. "וייטב בעיני פרעה" |
"וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה"
And the report thereof was heard in Pharaoh’s house, saying: ‘Joseph’s brethren are come’; and it pleased Pharaoh well, and his servants.
השווה את שני המדרשים הבאים:
"וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו"
And the thing was good in the eyes of Pharaoh, and in the eyes of all his servants.
מדרש שכל טוב:
על שנתן עצה להחיות יושבי הארץ. זה שאמר הכתוב (משלי ט"ז) "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים איתו", שאפילו שר הטבחים והחרטומים הודו לדבריו.
על שנתן עצה להחיות יושבי הארץ. זה שאמר הכתוב (משלי ט"ז) "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים איתו", שאפילו שר הטבחים והחרטומים הודו לדבריו.
"וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי..."
And the report thereof was heard in Pharaoh’s house, saying: ‘Joseph’s brethren are come’; and it pleased Pharaoh well, and his servants.
מדרש הגדול:
אמרו: מה זה שהוא אחד – הורידנו מגדולתנו, הללו עשרה – על אחת כמה וכמה.
אמרו: מה זה שהוא אחד – הורידנו מגדולתנו, הללו עשרה – על אחת כמה וכמה.
1. מהו ההבדל בין גישת עבדי פרעה ליוסף לפי שני המדרשים האלה?
**
2. לכאורה דברי מדרש הגדול סותרים את דברי הכתוב, מה רמז מצא המדרש לדעתו בדברי הכתוב?
| ב. "...באו אחי יוסף וייט.." |
"וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף
וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו"
And the report thereof was heard in Pharaoh’s house, saying: ‘Joseph’s brethren are come’; and it pleased Pharaoh well, and his servants.
וטעם באו אחי יוסף: כי היה יוסף מגיד לבית פרעה, כי יש לו אחים נכבדים בארץ העברים, כי גנוב גונב משם, ועתה שמעו כי באו אחי יוסף כאשר אמר.
"וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו", כי היה הדבר להם לחרפה, שימשול בהם איש נכרי, עבד, מבית האסורים יצא למלוך; ועתה בבוא אליו אחים נכבדים, ונודע כי הוא הגון להתייצב לפני מלכים – ישמחו כולם בדבר.
ד"ה וייטב בעיני פרעה: שחשב שמכאן ואילך תהיה השגחת יוסף על הארץ לא כהשגחת גר מנהיג, אבל כהשגחת אזרח חושב לשבת בארץ הוא וזרעו – ולזה ישגיח בכל לב להיטיב לארץ וליושביה.
This was good in the eyes of Pharaoh. He reasoned that if Yoseif’s family settled there he would have more of a stake in the country’s welfare and would perform his duties more diligently.
1. מהו ההבדל בין דעת שני הפרשנים האלה לבין דעת מדרש הגדול בשאלה א?
*
2. מה ההבדל בין הרמב"ן לספורנו בפירוש ה"וייטב", ומה סמך מצא כל אחד משני הפרשנים לפירושו בלשון הכתוב?
| ג. "ויפג לבו כי לא האמין להם" |
"וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם"
And they told him, saying: ‘Joseph is yet alive, and he is ruler over all the land of Egypt.’ And his heart fainted, for he believed them not.
נחלץ לבו והלך מלהאמין, כי לא היה לבו פונה אל הדברים, לשון "מפיגין טעמן" בלשון המשנה. וכמו (איכה ג') "מאין הפוגות", (ירמיהו מ"ח) "וריחו לא נמר" מתרגמין: "וריחו לא פג".
ויפג לבו AND JACOB’S HEART CONTINUED COLD — his heart passed away (נחלף) and ceased to believe — his heart took no notice of their words. The word ויפג has the same meaning as (Beitzah 14a) “all spices let their taste pass away (מפיגין)” (i.e. lose their taste) in Mishnaic Hebrew. Similar is (Lamentations 3:49) “without (הפגות) intermission”. The words (Jeremiah 48:11) “and his scent is not changed (נמר)” is rendered in the Targum by “and his scent has not את כל דברי יוסף.
ד"ה ותחי רוח יעקב: שרתה עליו שכינה שפרשה ממנו.
ותחי רוח יעקב THE SPIRIT OF JACOB [THEIR FATHER] REVIVED — The Shechinah that had departed from him, rested again upon him (cf. Onkelos).
רמב"ן, (אחרי הביאו דברי רש"י):
...ואיננו נכון. כי לשון "פוגה" – שביתה וביטול כמו (איכה ג') "אל תתני פוגת" וכן (איכה ג') "עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות" – שניגרה תמיד מאין שביתה והפסק. וכן (חבקוק א' ד') "על כן תפוג תורה" – תיבטל ותיפסק, וכן "מפיגין טעמן" – שמפזרין אותו ומתבטל. וגם זה "ויפג לבו" – נתבטל לבו. ופסקה נשמתו, כי פסק תנועת הלב, והיה כמת, וזה העניין ידוע בכל השמחה פתאום, והוזכר בספרי הרפואות, כי לא יסבלו זה הזקנים וחלושי הכוח, שיתעלפו רבים מהם בבוא להם שמחה בפתע פתאום, כי יהיה הלב נרחב ונפתחה פתאום, והחום התולדי יוצא ומתפזר בחיצוני הגוף וייאפס הלב בהתקררו. והנה נפל הזקן כמת, ואמר "כי לא האמין להם" להגיד שעמד זמן גדול מן היום, והוא שוכב דומם, בעבור שלא האמין להם. כי הידוע בעילוף הזה, שיצעקו לו וירגילו אותו בשמחה ההיא, עד שתיקבע בו בנחת רוח; וזה טעם "וידברו אליו את כל דברי יוסף", ומביאים לפני העגלות – ואז שבה רוחו אליו וחזרה נשימתו וחיה. וזהו "ותחי רוח יעקב אביהם"... ואונקלוס תרגם: "ושרת רוח נבואה לות יעקב" – בעבור שהדבר אמת הוסיף זה, ודרש כן במילת "רוח" שלא נאמר "ויחי יעקב אביהם" ועשאו מעניין (ישעיה ס"א) "רוח ה' אלוקים עלי", (ישעיה מ"ח ט"ז) "ה' שלחני ורוחו", וכן (במדבר כ"ז) "איש אשר רוח בו".
...ואיננו נכון. כי לשון "פוגה" – שביתה וביטול כמו (איכה ג') "אל תתני פוגת" וכן (איכה ג') "עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות" – שניגרה תמיד מאין שביתה והפסק. וכן (חבקוק א' ד') "על כן תפוג תורה" – תיבטל ותיפסק, וכן "מפיגין טעמן" – שמפזרין אותו ומתבטל. וגם זה "ויפג לבו" – נתבטל לבו. ופסקה נשמתו, כי פסק תנועת הלב, והיה כמת, וזה העניין ידוע בכל השמחה פתאום, והוזכר בספרי הרפואות, כי לא יסבלו זה הזקנים וחלושי הכוח, שיתעלפו רבים מהם בבוא להם שמחה בפתע פתאום, כי יהיה הלב נרחב ונפתחה פתאום, והחום התולדי יוצא ומתפזר בחיצוני הגוף וייאפס הלב בהתקררו. והנה נפל הזקן כמת, ואמר "כי לא האמין להם" להגיד שעמד זמן גדול מן היום, והוא שוכב דומם, בעבור שלא האמין להם. כי הידוע בעילוף הזה, שיצעקו לו וירגילו אותו בשמחה ההיא, עד שתיקבע בו בנחת רוח; וזה טעם "וידברו אליו את כל דברי יוסף", ומביאים לפני העגלות – ואז שבה רוחו אליו וחזרה נשימתו וחיה. וזהו "ותחי רוח יעקב אביהם"... ואונקלוס תרגם: "ושרת רוח נבואה לות יעקב" – בעבור שהדבר אמת הוסיף זה, ודרש כן במילת "רוח" שלא נאמר "ויחי יעקב אביהם" ועשאו מעניין (ישעיה ס"א) "רוח ה' אלוקים עלי", (ישעיה מ"ח ט"ז) "ה' שלחני ורוחו", וכן (במדבר כ"ז) "איש אשר רוח בו".
עקדת יצחק:
הנה הם בהזכירם לו את יוסף בנו חמודו, אשר נואש ממנו זה כמה, נתעוררה אנחתו, ונהפך לבו בקרבו, כי נתחדש יגונו עד שנחלש מאוד מהצער, כי לא האמין להם כי הוא חי, כי את הרע יקבל, ואת הטוב לא יאמין, אמנם כשדיברו אליו את כל דברי יוסף אשר דיבר להם, וכראותו את העגלות, כי ידע שאינן יוצאות (=שאין עגלות יכולות לצאת ממצרים לארץ אחרת) כי אם בדבר מלכות (=על פי רשות המלכות), הוכרח להאמינם, ותחי רוחו, ונתחזק וישב לאיתנו, כי למראה עיניו ולמשמע אזניו שמע שמועה טובה ושמח שמחה גדולה ונסו יגון ואנחה.
הנה הם בהזכירם לו את יוסף בנו חמודו, אשר נואש ממנו זה כמה, נתעוררה אנחתו, ונהפך לבו בקרבו, כי נתחדש יגונו עד שנחלש מאוד מהצער, כי לא האמין להם כי הוא חי, כי את הרע יקבל, ואת הטוב לא יאמין, אמנם כשדיברו אליו את כל דברי יוסף אשר דיבר להם, וכראותו את העגלות, כי ידע שאינן יוצאות (=שאין עגלות יכולות לצאת ממצרים לארץ אחרת) כי אם בדבר מלכות (=על פי רשות המלכות), הוכרח להאמינם, ותחי רוחו, ונתחזק וישב לאיתנו, כי למראה עיניו ולמשמע אזניו שמע שמועה טובה ושמח שמחה גדולה ונסו יגון ואנחה.
1. מה בין שלושתם בפירוש המילה "ויפג"?
*
2. מהי חולשת פירושו של הרמב"ן?
3. מה ראה רש"י ללכת בעקבות המדרש ולהוציא מילת "ותחי רוח יעקב" ממשמעה?
4. מהי מעלתו של פירוש בעל העקדה?
ליודעי לועזית:
למי משלושת הפירושים הנ"ל קרוב תרגומו של בובר:
?Aber sein Herz blieb starr denn er traute innen nicht.
?Aber sein Herz blieb starr denn er traute innen nicht.
| ד. שאלות לשון וסגנון |
השווה:
"וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא..."
And they told him, saying: ‘Joseph is yet alive, and he is ruler over all the land of Egypt.’ And his heart fainted, for he believed them not.
"וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם..."
And they told him all the words of Joseph, which he had said unto them; and when he saw the wagons which Joseph had sent to carry him, the spirit of Jacob their father revived.
"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל..."
And Israel said: ‘It is enough; Joseph my son is yet alive; I will go and see him before I die.’
1. הסבר את סיבת שינוי הפעלים.
"וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם"
And they told him all the words of Joseph, which he had said unto them; and when he saw the wagons which Joseph had sent to carry him, the spirit of Jacob their father revived.
"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ..."
And Israel said: ‘It is enough; Joseph my son is yet alive; I will go and see him before I die.’
2. הסבר את סיבת שינוי השמות בשני הפסוקים!