פרשת פינחס תשט"ו - המדיינים
א. עצתו של בלעם
"כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר"
for they harass you, by their wiles wherewith they have beguiled you in the matter of Peor, and in the matter of Cozbi, the daughter of the prince of Midian, their sister, who was slain on the day of the plague in the matter of Peor.’
"הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה' עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת ה'"
Behold, these caused the children of Israel, through the counsel of Balaam, to revolt so as to break faith with the LORD in the matter of Peor, and so the plague was among the congregation of the LORD.
ירושלמי סנהדרין פרק י', הלכה ב':
אמר לו בלעם לבלק: אלוהיהם של אלה שונא זימה הוא. העמידו בנותיכם בזימה ואתם שולטים בהם. אמר לו: וכי משמע לי אנון? (= וכי ישמעו לי אנשי מואב להפקיר בנותיהם?) אמר לו: אוקים בנתך קומי ואינון חמי ושמעין לך (אתה תתחיל מקודם להפקיר בתך והם יראו ויעשו כמוך). הדא הוא דכתיב (כ"ה, ט"ו) "ראש אומות בית אב במדין הוא".
אמר להם בלעם: אלוהיהם של אלה שונא זימה הוא, והם (ישראל) מתאווים לכלי פשתן. בוא ואשיאך עצה: עשה להם קלעים (רש"י: אהלים של קלעים, כמו שעושים בשווקים)... והושב בהן זונות וימכרו להם כלי פשתן... וכשישראל אוכלין ושותין ושמחין ויוצאים לטייל בשוק, אומרת לו...: הרי אתה כבן בית, שב, ברור לעצמך! וצרצורי של יין עמוני (רש"י: נאדות יין) מונח אצלה. אמרה לו: רצונך שתשתה כוס יין? כיוון ששתה, בער בו (רש"י: שהיה משתכר ובוער בו יצר הרע) אמר לה: השמעי לי. הוציאה יראתה (אליל שלה) מתוך חיקה. אמרה לו: עבוד לזה. אמר לה: הלא יהודי אני! אמרה לו: מה איכפת לך... ולא עוד אלא שאיני מניחה אותך, עד שתכפור בתורת משה רבך! וזהו שנאמר (הושע ט') "המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם"!
Balaam said to them: The God of these Jewish people despises lewdness, and they desire linen garments, as they have no new garments; come, and I will give you advice. Make for them enclosures using wall hangings and seat prostitutes in them, with an old woman outside the enclosure and a young woman inside, and have the women sell them linen garments.
ד"ה לזנות אל בנות מואב: על ידי עצת בלעם.
לזנות אל בנות מואב TO COMMIT WHOREDOM WITH THE DAUGHTERS OF MOAB — by the advice of Balaam, — as is related in the chapter חלק (Sanhedrin 106a).
ד"ה וישתחוו לאלוהיהן: כשתקף יצרו עליו ואומר לה: השמעי לי! והיא מוציאה לו דמות מחיקה ואומרת לו: השתחווה לזה!
וישתחוו לאלהיהן AND THEY PROSTRATED THEMSELVES BEFORE THEIR GODS — When anyone’s passions overpowered him and he said to her, “Submit to me”, she took out for him an image of Peor from her bosom, saying to him, “First prostrate yourself before this" (Midrash Tanchuma, Balak 18).
ד"ה בנכליהם: כאשר פירשתי (כ"ה, א') כי זקני מדין חשבו המחשבה הרעה הזאת כמו שנאמר (כ"ב, ד'): "ויאמר מואב אל זקני מדין", כי בהם נתייעצו מתחילה והם נתנו עצה זו למואב, שתזננה בנותם עמהם (= עם ישראל) ויצמידו אותם לבעל פעור להדיחם מעל ה', ואם לא נזכר שם, ועוד: ששלחו להם בת מלכם לזנות עמהם וזה טעם (כ"ו, י"ח) "ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחותם", כי לולא מדעת יועצי המלכות נעשה – כבודה בת מלך במדין מה תבקש בשטים בערבות מואב לבוא אל מחנה עם אחר, כי ישראל בערבות מואב בשטים היו ומאין תבוא שם המדיינית הזאת? אבל הייתה יפת תואר מאד ושלחו אותה זקני מדין שם, כי אמרו: בתואר אשה יפה רבים השחיתו! וקרוב הוא שהיה גם בלעם בעצה הזו, כי בשובו מארץ מואב עבר במדין, כי דרכו משם היה, והיה ביועצי המלכות, ואולי נתעכב שם לדעת מה יהיה בהם...
With their guiles. Hashem commanded them to take vengeance from the Midianites, but not the Moabites. The Midrash explains this was because the Moabites acted out of fear since Yisroel was looting and taking booty from them, but the Midianites mixed into a dispute that did not involve them, as Rashi wrote later on (31:2). Moreover, it can be explained, according to the plain meaning, as follows: Hashem gave the lands of Amon and Moav as an inheritance to Lot’s descendants, due to the merit of their family head Lot who served Avraham and went into exile with him to the Land of Canaan. Therefore, Hashem prohibited Bnei Yisroel from doing anything bad to them in their land. However, since the Moabites and Ammonites sinned by not offering food and drink to Bnei Yisroel and driving them away, Hashem punished them by driving them away from His people and commanded (Devorim 23:4): “Neither an Ammonite nor a Moabite may enter”, measure for measure.
1. מה רמז יש למצוא בפסוקי התורה לכך כי עצה זו בלעם נתנה?
2. הסבר את הרעיון הכלול בדברי העצה אשר שמו חז"ל בפי בלעם: "אלוהיהם של אלו שונא זימה הוא".
*
3. היש למצוא – לפי דברי הגמרא הנ"ל – הסבר לקשר שבין תחילת פרשתנו לבין פרק כ"ו? ועיין גיליון פינחס תש"ד שאלה א'.
4. הסבר, למה לא סיפרה לנו התורה את עצת בלעם זו במקומה בסוף פרשת בלק (בין פסוקיו הראשונים של פרק כ"ה) ולמה רמזה לנו כאן על כך בקיצור (ושוב - מבלי להזכיר את שם בלעם) ולמה פירשה אותה יותר בפרשת מטות ל"א, ט"ז, ושם גם הזכירה את שם בלעם?
השווה למקומנו את שמואל א, כ"ח, ג'.
מהו הקושי המשותף למקומנו ולמקום ההוא? האם ניתן קושי זה לישוב בדרך אחת?
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת"
And they said one to another: ‘We are verily guilty concerning our brother, in that we saw the distress of his soul, when he besought us, and we would not hear; therefore is this distress come upon us.’
ד"ה אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו: חשבו להם האכזריות לעונש גדול יותר מן המכירה, כי היה אחיהם בשרם מתחנן ומתנפל לפניהם ולא ירחמו, והכתוב לא סיפר זה שם, או מפני שהדבר ידוע בטבע כי יתחנן אדם לאחיו בבואו לידם להרע לו וישביעם בחיי אביהם ויעשה כל אשר יוכל להציל נפשו ממוות, או שירצה הכתוב לקצר בסורחנם, או מדרך הכתובים שמקצרים במקום אחד ומאריכים בו במקום אחר. והנה ראובן ענה להם שכבר אמרתי אליכם בשעת מעשה שלא תחטאו בו כי ילד הוא, ומפני נערותו חטא לכם, וראוי לכם להעביר על חטאות נעוריו, ועתה גם דמו, עם האכזריות אשר אתם אומרים, הנה נדרש. או יהיה פירוש גם דמו, אף על פי שלא הרגתם אותו ידרוש השם מכם דמו, ונחשב לכם כאלו שפכתם דמו בהיותו נמכר לעבד עולם, כי יתכן שמת בעבור היותו ילד שעשועים ולא נסה לעבוד. ורבותינו דרשו (בראשית רבה צ"א ח') דמו ודם הזקן.
We saw the anguish. They considered their callous deafness to Yoseif’s pleas to be a greater wrong than the actual sale.