גיליון זה הוא המשכו של גיליון ואתחנן תשט"ו שעסק אף הוא בפרקנו ובייחוד בפסוקים כ"ז–כ"ט. עיין שם.
| א. שאלות מבנה |
1. למקומם של פסוקים כ"א–כ"ב בתוך פרקנו שואל אברבנאל:
עניין הימנע משה לעבור את הירדן לבוא אל הארץ כבר נזכר למעלה בתחילת הסדר, ומאחר שנעתק ממנו וציוה על שמירת המצוות ואזהרות עבודת האלילים, למה יחזור שנית לזכור גזרתו, ולמה אחריו חזר לעניין עבודת האלילים, שהזכיר באמרו (כ"ג) "השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה'", כי זה כולו כבר הזכיר עליו למעלה?
עניין הימנע משה לעבור את הירדן לבוא אל הארץ כבר נזכר למעלה בתחילת הסדר, ומאחר שנעתק ממנו וציוה על שמירת המצוות ואזהרות עבודת האלילים, למה יחזור שנית לזכור גזרתו, ולמה אחריו חזר לעניין עבודת האלילים, שהזכיר באמרו (כ"ג) "השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה'", כי זה כולו כבר הזכיר עליו למעלה?
נסה לענות לשאלתו
2. לקשר שבין פסוק ל"ב למה שלפניו שואל אברבנאל:
מילת "כי" מורה על נתינת טעם למעלה ממנו, ואין כאן עניין יקשר אליו הכתוב הזה!
מילת "כי" מורה על נתינת טעם למעלה ממנו, ואין כאן עניין יקשר אליו הכתוב הזה!
נסה להסביר את הקשר שבין "כי שאל נא לימים ראשונים" והפסוקים שאחריו לכל מה שנאמר לפני כן בפרקנו!
| ב. חששו של משה |
"כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם עֹבְרִים..."
but I must die in this land, I must not go over the Jordan; but ye are to go over, and possess that good land.
"הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית ה' אֱ-לֹהֵיכֶם...
וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ"
Take heed unto yourselves, lest ye forget the covenant of the LORD your God, which He made with you, and make you a graven image, even the likeness of any thing which the LORD thy God hath forbidden thee.
תכלת מרדכי להרב מרדכי גימפל יפה, (מן המאה ה-14 בליטא):
... ולפי פשוטו נראה כעין דבריו של משה, כי חשש פן יעשו פסל ותמונה, ולאחר שחשב כל המינים, חשש עוד פן יעלה על דעתם לעשות תמונתו, שהוא היה המצַווה והמחוקק מפי עליון יתברך. ואולי מטעם זה הוצרך משה למות פן יעשוהו לנעבד, (= לאלוהות שיעבדו לו) וביאר כי על כן ימות במדבר וה' התאנף בו בשבילם, על כן חלילה להם לעשות כן, והיודע מקורות דרכי אומות העולם עובדי עבודה זרה הקדמונים ודרכיהם לעשות דמות מחוקקיהם ולעבדו, לא ייפלא אם משה רבנו חשש לזה, וניתן אם כן לפרש הפסוקים כן.
... ולפי פשוטו נראה כעין דבריו של משה, כי חשש פן יעשו פסל ותמונה, ולאחר שחשב כל המינים, חשש עוד פן יעלה על דעתם לעשות תמונתו, שהוא היה המצַווה והמחוקק מפי עליון יתברך. ואולי מטעם זה הוצרך משה למות פן יעשוהו לנעבד, (= לאלוהות שיעבדו לו) וביאר כי על כן ימות במדבר וה' התאנף בו בשבילם, על כן חלילה להם לעשות כן, והיודע מקורות דרכי אומות העולם עובדי עבודה זרה הקדמונים ודרכיהם לעשות דמות מחוקקיהם ולעבדו, לא ייפלא אם משה רבנו חשש לזה, וניתן אם כן לפרש הפסוקים כן.
1. הסבר, היכן מצא אחיזה בלשון הכתוב לפרש כן?
2. התוכל להוכיח שאינו פשט הכתובים?
| ג. שאלות ודיוקים ברש"י |
*
א. מה קשה לו?
**
ב. היכן מצינו ברש"י לפרשתנו (ואתחנן) שיישב עוד קושי ממין זה?
ד"ה דבריכם: על אודותיכם, על עסקיכם.
על דבריכם means, "on your account”, "because of your doings”.
**
מה ראה רש"י לפרש כאן מילה זו, והלא לא פגשנוה בתורה כאן בפעם הראשונה?
ד"ה העידותי בכם: הנני מזמינם להיות עדים שהתריתי בכם.
העידתי בכם I CALL AS WITNESSES AGAINST YOU [THE HEAVENS AND THE EARTH] — Behold I summon them to be witnesses that I have warned you.
| ד. "כי תוליד בנים..." |
"כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל"
When thou shalt beget children, and children’s children, and ye shall have been long in the land, and shall deal corruptly, and make a graven image, even the form of any thing, and shall do that which is evil in the sight of the LORD thy God, to provoke Him;
עניין הכתוב הזה יזכיר ויאמר כי תוליד בנים ובני בנים ובעבור היותכם ישנים בארץ ותשבו לבטח אולי תשכחו את ה', והעידותי בכם היום שתאבדו מהר, כי לא יאריך לכם, מאחר שתעבדו עבודה זרה.
והפרשה הזו אף על פי שהיא אזהרה לא נאמרה בלשון "אם", כי הוא כמתנבא על עניינם, וידבר בלשון ישמש בשני פנים, בלשון אזהרה ובלשון עתיד לבוא, יאמר שיעשו ויהיה להם ככה, ולא יגזור עליהם.
ומפני זה אמרו רבותינו שרמז לגלות בית ראשון במילת "ונושנתם" (עיין רש"י לפסוקנו!) בגימטריה, והייתה קבלה בידם, כי יש בפרשה הזאת רמז לזמן הגלות. וכאשר בא עליהם – התבוננו בה בינה.
1. מה הקשיים השונים בפסוקנו שאותם הוא מיישב בדבריו?
2. הסבר, למה מוסיף הרמב"ן על דברי הכתוב את המילים הבאות: (א) "בעבור" (ב) "ותשבו לבטח". (ג) "אולי תשכחו".
3. למה הוסיף הרמב"ן אחרי הביאו את הגימטריה של "ונושתנם" על פי חז"ל את דבריו "והייתה קבלה בידם..."
4. הסבר את המשפט האחרון המסומן בקו.