פרשת דברים תשי"ח - סיחון ועוג
הערה לחלקו הראשון של פרק ב' עיין גיליוננו דברים תש"י, תשט"ו.
א. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה עד אשר אעבור את הירדן: מוסב אל "אעברה בארצך".
עד אשר אעבר את הירדן UNTIL I SHALL PASS OVER THE JORDAN — This is to be connected with "Let me pass through thy land” (v. 27).
א. מה קשה לו?
**
"עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ"?
**
עד אשר אעבר את הירדן UNTIL I SHALL PASS OVER THE JORDAN — This is to be connected with "Let me pass through thy land” (v. 27).
ד"ה וכל אשר ציוה ה' אלוקינו: שלא לכבוש הנחנו.
Only to the land of the children of Ammon thou camest not near; all the side of the river Jabbok, and the cities of the hill-country, and wheresoever the LORD our God forbade us.
א. מה קשה לו?
**
ב. היכן מצינו לרש"י שמיישב קושי כזה גם בפרשת ואתחנן?
ב. פסוקנו בהשוואה ליהושע
"רַק אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לֹא קָרָבְתָּ כָּל יַד נַחַל יַבֹּק וְעָרֵי הָהָר"
Only to the land of the children of Ammon thou camest not near; all the side of the river Jabbok, and the cities of the hill-country, and wheresoever the LORD our God forbade us.
השווה לפסוקנו יהושע י"ג כ"ד-כ"ה:
"וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה גָד לִבְנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל יַעְזֵר וְכָל עָרֵי הַגִּלְעָד וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן..."
And Moses gave unto the tribe of Gad, unto the children of Gad, according to their families.
הסבר, כיצד אין הפסוק ביהושע סותר לנאמר בפסוקנו! העזר בשופטים י"א.
ג. פחדו של משה
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ"
And the LORD said unto me: ‘Fear him not; for I have delivered him, and all his people, and his land, into thy hand; and thou shalt do unto him as thou didst unto Sihon king of the Amorites, who dwelt at Heshbon.’
"אל תירא אותו" זה שאמר הכתוב (משלי כ"ח) "אשרי אדם מפחד תמיד", וכן הוא מידת הצדיקים, אף על פי שהקדוש ברוך הוא מבטיחן, אין פורקין ביראה וכן ביעקב (בראשית ל"ב) "ויירא יעקב" - למה נתיירא? אמר: שמא נתלכלכתי אצל לבן בכלום... והניחני הקדוש ברוך הוא. ואף משה תפש את היראה כנגד אביו. ולמה נתיירא? אמר: "שמא מעלו ישראל במלחמת סיחון או נתלכלכו בעבירה". אמר לו הקדוש ברוך הוא: "אל תירא".
... ועל דרך הפשט לא היה בדעתו של משה להוריש עתה לישראל ארץ סיחון ועוג... והנה סיחון יצא לקראת ישראל המדברה ויילחם בם על כורחם, אז הודיע ה': "ראה החילותי תת לפניך את סיחון ואת ארצו" כי מכאן תתחיל בכיבוש שבעה עמים, אבל עוג אסף כל חילו אדרעי, והיא עיר בקצה גבולו, והיו ישראל יכולים לנטות מעליו, כאשר נטו מעל עשו, וה’ אמר לו: "אל תירא אותו"...
אברבנאל:
משה וכל ישראל פחד קראם ורעדה בחשבם שבהיות עוג יוצא לקראתם אחרי ניצחון על מלך האמורי, לא היה אלא מפני שאמיץ לבו בגיבורים, וחם לבו בקרבו לנקום את נקמת סיחון.
1. הסבר מה השאלה העומדת בפני כולם? (ומה היא משמעות השאלה במדרש "למה נתיירא" – הן בפירוש נאמר, שהתיירא מפני עשו וארבע מאות איש אשר עמו!)
**
2. מהי השאלה הנוספת המתעוררת לנוכח המסופר בפרק ב', שאותה מיישב הרמב"ן?
3. מה בין המדרש לבין שני הפרשנים בהסבר פחדו של משה?
4. הסבר את המקומות במדרש המסומנים בקו
5. לדברי הרמב"ן המסומנים בקו: מניין לו לרמב"ן שזו הייתה דעתו? מה הטוב בדבר לא להוריש לישראל נחלת סיחון ועוג?
ד. "אל תירא אותו"
"אַל תִּירָא אֹתוֹ"
אל תירא אתו DO NOT FEAR HIM — In the case of Sihon, however, it did not feel it necessary to state, “Do not fear him״!? But in the case of Og Moses feared lest the merit that he (Og) had been of service to Abraham might avail him, as it is said, (Genesis 14:13: see Rashi thereon), "And the fugitive came", and that was Og (Genesis Rabbah 42:8; see Rashi on Numbers 21:34).
ובסיחון לא הוצרך לומר "אל תירא אותו", אלא מתיירא היה משה, שלא תעמוד לו (=לעוג) זכות ששימש לאברהם, שנאמר (בראשית י"ד) "ויבוא הפליט" – והוא עוג.
אל תירא אתו DO NOT FEAR HIM — In the case of Sihon, however, it did not feel it necessary to state, “Do not fear him״!? But in the case of Og Moses feared lest the merit that he (Og) had been of service to Abraham might avail him, as it is said, (Genesis 14:13: see Rashi thereon), "And the fugitive came", and that was Og (Genesis Rabbah 42:8; see Rashi on Numbers 21:34).
השווה:
דברים ב' ד' "אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו... וְיִירְאוּ מִכֶּם" דברים ז' יז "...רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה... לֹא תִירָא מֵהֶם..." דברים כ' א' "עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם" מלכים א, א' נ' "וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה" דברים ו' י"ג "אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ תִּירָא" דברים ד' י' "לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים " ויקרא י"ט ג' "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" דברים י' י"ב "כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה'" מלכים א, י"ח ג' "וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה'" תהילים קי"ב א' "אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה'"
1. הגדר לפי הדוגמאות הנ"ל מהו ההבדל במשמעות בין "ירא את" ובין "ירא מפני" או "ירא מ..."?
2. במה מסייע ההבדל הלשוני הזה לדרש המובא ברש"י דלעיל?