פרשת קרח תשי"ח - תלונת העם והמגפה
א. המגפה
ר' יצחק עראמה, מקשה לפרשה זו:

א.

למה נאמר (י"ב) "וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף", והלא קודם שבא לשם נאמר (י"א) "החל הנגף"?
ב. אחר שאמר (י"ג) "ויעמוד בין המתים ובין החיים ותיעצר המגפה", למה חזר ואמר "וישב אהרן אל משה והמגפה נעצרה" (ט"ו)?
ג. מה עמידה עמד בין המתים ובין החיים, ומה שיבה זו ששב פתח אוהל מועד?
בתשובה לשאלות אלה הוא עונה:
אומר אני, כששמע משה מפי הגבורה (י') "הרומו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע", שהכוונה היא שהוא משלח בהם חצי מות ועוצר בהם (במשה ובאהרן), שלא יתפללו עליהם, וכי ראה כי יצא הקצף מלפני ה' החל הנגף, ראה להשתדל בהצלתם באופן מה... והוא אומרו "קח את המחתה ותן עליה אש ושים קטרת..." "ויקח אהרן כאשר דיבר משה", אמנם כאשר בא בזה האופן אל תוך הקהל, לא נעצרה המגפה כמו שחשב, אדרבא פרץ המשחית בהם בשיעור שייראה כאילו אז החלה מגפה עצומה מהראשונה. והיה זה לפי שאין מרצון ה' יתברך שישתמשו במסורת ההיא (=קטורת) וכיוצא בו, בעת שיהיו ישראל חוטאין, אלא שישאו עונשם וייכנע ליבם הערל להורות לפניו, כי הוא המוחץ והרופא כמו שאמר (דברים ל"ב) "אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא", וההינצל על דרך זו (= על ידי הקטורת) תועבה היא. והנה כשראה אהרן כך, התבונן בעניין... ושם ליבו לכפר עליהם בהישירם אל החרטה ואל התשובה הנכונה והוא אומרו (י"ב) "ויתן את הקטורת ויכפר על העם" – ירצה לומר: נתן את הקטורת לאיש אחר או למקום מה, כמו (שמות כ"ה) "ואל הארון תיתן את העדות". אמנם הכפרה אשר עשה היה "ויעמוד בין המתים ובין החיים... וישב אל משה אל אוהל מועד", כי העניין הראשון הוא לעורר אותם אל החרטה ואל החרדה על חטאם, בעמוד אדם על עצמו והתבוננו בין המתים והחיים, וכמו שאמר קהלת: "והחי יתן אל לבו" - דברים של מיתה, ואמרו (אבות ג') "הסתכל בשלושה דברים, ואין אתה בא לידי עברה: דע מאין באת ולאן אתה הולך"... ואמר הכתוב שהספיקה העמידה הזאת להם, שהתחילה להיעצר המגפה. אמנם כששב אהרן אל משה אל אוהל מועד, אשר משם תצא תורה ומצוות, הנה אז כבר יושלמו בשני עניינים, אשר כללם פסוק אחד: "סור מרע ועשה טוב" (תהילים ל"ד) שאמר ראשונה "מי האיש החפץ חיים" ועם זה נעצרה המגפה לגמרי. זה ראיתי ונתון אל ליבי בעניין הזה, ואמרתי אך טוב הוא לפי עיונו ודבר ממוצע בין הפשט ובין הדרש.
**
1. התוכל להסביר, למה יראה בעל העקדה את פירושו כדבר "שבין הפשט ובין הדרש"?
2. כיצד עונה הוא לשאלתו הראשונה?
*
3. התוכל לענות לשתי שאלותיו הראשונות בדרך הפשט?
*
4. מה אילצו לפרש את פרשתנו בדרך זו?
ב. הקטורת
"וְשִׂים קְטֹרֶת... וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם... וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם"
And Moses said unto Aaron: ‘Take thy fire-pan, and put fire therein from off the altar, and lay incense thereon, and carry it quickly unto the congregation, and make atonement for them; for there is wrath gone out from the LORD: the plague is begun.’
מכילתא בשלח (י"ז ה'):
"ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך והלכת... והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם". - וזה אחד משלושת דברים שישראל מתרעמין עליהם, והיו אומרים: "מיני פורענות הן", ואלו הן: הקטורת הארון והמטה. אמרו: הקטורת הזו של פורענות, היא הרגה נדב ואביהוא, שנאמר (ויקרא י'). "ויקחו שני בני אהרן נדב ואביהוא". לכך ידעו כל ישראל, שהיא של כפרה, שנאמר: "ויתן את הקטורת ויכפר על העם"... אמרו: המטה הזה של סנפירינון (פורענות): הוא הביא עשר מכות על המצרים במצרים ועשר על הים. לפיכך ידעו שהוא של ניסים (רש"י שם: יראו עתה שאף לטובה הוא מוכן), שנאמר: "ומטך אשר הכית בו את היאור קח... והכית בצור ויצאו ממנו מים".
ד"ה ויעמד בין המתים...: ... ולמה הקטורת? לפי שהיו ישראל מלעיזין ומרננים אחר הקטורת לומר: "סם מות הוא: על ידו מתו נדב ואביהוא, על ידו נשרפו חמישים ומאתים איש!" אמר הקדוש ברוך ה וא: "תראו, שעוצר מגפה הוא, והחטא הוא הממית".
ויעמד בין המתים וגו׳ AND HE STOOD BETWEEN THE DEAD [AND THE LIVING] — He (Aaron) seized the Angel of Death and stopped him despite himself. The angel said to him, “Let me be, so that I may carry out my commission!” He (Aaron) answered him, “Moses has bidden me prevent you”. The angel replied, “I am the messenger of the Omnipresent whilst you are but the messenger of Moses!” Aaron retorted, “Moses does not say anything out of his own mind, but only at the command of the Almighty. If you do not believe me, behold, the Holy One, blessed be He, and Moses are at the entrance of the appointed tent; come with me and ask them!” This is the meaning of what is stated (v. 15): And Aaron returned unto Moses (i.e. returned together with the Angel of Death) (cf. Midrash Tanchuma, Tetzaveh 15 at end of תצוה). Another explanation is: Wherefore was the plague stayed by means of the incense? Because the Israelites were traducing and speaking ill of the incense, saying, “It is a deadly poison: through it Nadab and Abihu died; through it the two hundred and fifty men were burnt!” therefore the Holy One, blessed be He, said, You will see that it is also a means for restraining the plague, and it is only sin that brings death” (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 17:5:3 on Exodus 17:5).
1. נגד איזו השקפה פונים דברים אלה?
**
2. הידוע לך עוד מקום בחומש במדבר, בו מתבטאת אותה השקפה?
**
3. מה ההבדל בין השקפת המכילתא (ורש"י ההולך בעקבותיה) לבין השקפת ר' יצחק עראמה בעניין הקטורת?
4. מה ההבדל בניסוח הדברים בין המכילתא ובין רש"י?
ג. שאלות בדברי ראב"ע
ד"ה ממחרת: זה היום כי לעולם הוא סמוך.
הסבר את המילים המסומנות בקו!
מה הקושי בפסוקנו שאותו רצה ליישב?
ד"ה אתם המיתם: הטעם, מה ראיה הייתה זאת ששבט לוי הוא הנבחר, ונבחר אהרן לכהן גדול, וייתכן שבתפילתכם או בחכמה שידעתם שרפתם המקריבים.
מה קשה לו בפסוקנו?
השווה לדבריו דברי הרמב"ן:
והנכון בעיני, שהיו העם מאמינים עתה בכהונת אהרן, שכבר יצאה אש מלפני ה' ותאכל את קרבנותיו, אבל היו חפצים שיהיו הבכורות משרתי המשכן במקום הלויים, ולא ירצו בחליפין שעשו בהם, כי היו חפצים שיהיה לכל השבטים חלק בעבודת בית ה'. והנה יתלוננו: אתם המיתם אותם, שנתתם העצה הזאת, שיקריבו קטורת ככהנים, והם היו ראויים לעבודת לויים, לא שהיו כהנים מקריבי קטורת...
ג. מה בין ראב"ע לרמב"ן בהסבר התלונות?
**
ד. מה ראיה יש להביא לדעת הרמב"ן מפרקנו?
ה. מתי נתחלפו הבכורות בלויים?
ד. "אתם המיתם"- תרגום אונקלוס
"אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'"
But on the morrow all the congregation of the children of Israel murmured against Moses and against Aaron, saying: ‘Ye have killed the people of the LORD.’
אתון גרמתון דמית עמא דה'.
1. ההולכים הראב"ע או הרמב"ן דלעיל (בשאלה הקודמת) בדרכי תרגום אונקלוס, או בחרו להם דרך אחרת?
2. התוכל להביא דוגמאות מן התורה, בהן נקראת גרימת מעשה – עשיית המעשה?