פרשת בא תשי"ח - הדרכת הבנים בענין עבודת הפסח
א. "והיה כי ישאלך בנך"
מכילתא בא י"ג י"ד "והיה כי ישאלך בנך...":
נמצאת אומר: ארבעה בנים הם, אחד חכם אחד רשע אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. חכם מה הוא אומר: (דברים ו' כ') "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלוהינו אתכם? אף אתה פתח לו בהלכות הפסח, אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. רשע מה הוא אומר: (שמות י"ב כ"ו) "מה העבודה הזאת לכם? "לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר, אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: (שמות י"ג ח) "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" – לי ולא לך, אילו היית שם, לא היית נגאל". תם מה הוא אומר: (שמות י"ג י"ד) "מה זאת?" ואמרת אליו: "בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים". ושאינו יודע לשאול את פתח לו, שנאמר (שמות י"ג ח') "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".
1. שים לב: שלושה מארבעת הפסוקים הם מפרשתנו ואחד מפרשת ואתחנן. וכן סדרם בכל הנוסחאות. התוכל למצוא סיבה לכך למה לא סידרום רבותינו לפי סדר המקראות? ולמה תפשו סדר זה, שבו האחרון בתורה ראשון בדבריהם?
מקשין: והלא החכם והרשע בסגנון אחד שואלים
"מָה הָעֵדֹת... אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶתְכֶם"
When thy son asketh thee in time to come, saying: ‘What mean the testimonies, and the statutes, and the ordinances, which the LORD our God hath commanded you?
"מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם"
And it shall come to pass, when your children shall say unto you: What mean ye by this service?
ולמה לא אמרינן על החכם שהוציא את עצמו מן הכלל?
**
3. לתשובה הניתנת לרשע י"ג ח' בעבור זה עשה ה' לי... נשאלת השאלה: הלא בתורה ניתנת לשאלתו (שמות י"ב כ"ו) "מה העבודה הזאת לכם?" תשובה אחרת: (י"ב כ"ז) "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל". מדוע לא ניתנת תשובה זו בברייתא ובאגדה, אלא ניתנת לרשע תשובתו של שאינו יודע לשאול (י"ג ח') "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים?" נסה לענות לשאלה זו!
4. מניין שתשובת י"ג ח' בעבור זה עשה ה' לי... ניתנת לבן שאינו יודע לשאול, היכן הרמז לכך בפסוק?
השווה דברי המכילתא כאן לדברי תנחומא הבאים:
"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱ-לֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"
משה ידבר MOSES SPAKE — When Moses was speaking and proclaiming the Commandments to Israel — for they heard from the Almighty’s mouth only the Commandments אנכי and לא יהיה לך, whilst the others were promulgated by Moses — then the Holy One, blessed be He, assisted him by giving him strength so that his voice might be powerful and so become audible (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 19:19:2).
תנחומא שמות כ"ה:
בוא וראה האיך היה הקול יוצא אצל ישראל, כל אחד ואחד לפי כוחו: הזקנים היו שומעים את הקול לפי כוחם, והבחורים לפי כוחן, והנערים לפי כוחן, והקטנים לפי כוחן, והיונקים לפי כוחן, והנשים לפי כוחן, ואף משה לפי כוחו, שנאמר "משה ידבר והאלוקים יעננו בקול" – בקול שהיה יכול משה לסבול. וכן הוא אומר (תהילים כ"ט) "קול ה' בכוח!" – "בכוחו" – לא נאמר, אלא "בכוח", שכל אחד ואחד יכול לסבול.
מהו הרעיון המשותף לדברי המכילתא שלנו ולדברי מדרש תנחומא זה?
ב. "בעבור זה עשה ה' לי..."
"בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם"
And thou shalt tell thy son in that day, saying: It is because of that which the LORD did for me when I came forth out of Egypt.
בעבור זה שעשה ה' לי בצאתי ממצרים, וכן (שמות י"ח כ'): "והודעת להם את הדרך ילכו בה" ורבים כן. יאמר, כי בעבור זה שעשה ה' לי בצאתי ממצרים, אני עובד את העבודה הזאת, כעניין שאמר למטה (י"ג, ט"ו): "על כן אני זובח לה' כל פטר רחם".
**
1. מה קשה לו בפסוקנו?
**
2. שתי חולשות לפירושו של הרמב"ן כאן, אלו הן? (אחת לשונית-עניינית ואחת תחבירית!)
**
3. לשם מה נעזר הרמב"ן בפסוק שמות י"ח כ', מה מועילו?
ג. "בעבור זה..."
"בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם"
And thou shalt tell thy son in that day, saying: It is because of that which the LORD did for me when I came forth out of Egypt.
בעבור שאקיים מצוותיו, כגון פסח מצה ומרור הללו.
משארתם (from the root שאר “to be left over”) denotes the leavings (what was left) of the unleavened bread and bitter herbs (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 12:34).
ראב"ע:
אמר ר' מורינוס: פירוש "בעבור זה" היה ראוי להיותו הפוך: זה בעבור שעשה ה' לי. והביא רבים כמוהו לדעתו. ולפי דעתי אין אחד מהם נכון, כי איך נהפוך דברי אלוקים חיים? וטעם הפסוק היפך מחשבתו, כי אין אנו אוכלים מצות בעבור זה. רק (=אלא) פירוש "בעבור זה" בעבור זאת העבודה, שהיא אכילת מצה ולא ייאכל חמץ, שהוא תחילת המצוות שציוה לנו ה', עשה לנו ה' אותו עד שהוציאנו ממצרים. והטעם: לא הוציאנו ממצרים רק לעבדו (אלא כדי לעבדו בלבד) ככתוב (שמות ג, י"ב): "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה".
1. למי מוסבת מילת "זה" לדעת שלושת הפרשנים הנ"ל (רש"י, ר' מורינוס ראב"ע?)
2. האם מסכים ר' מורינוס או ראב"ע עם פירושו של רש"י?
*
3. לשם מה הוסיף רש"י בפירושו מילת "כגון" ולא אמר "בעבור שאקיים מצוות פסח מצה ומרור"?
**
4. לשם מה הוסיף ראב"ע את המילים "שהיא תחילת המצוות שציוה לנו ה'?
5. מהו ההבדל העקרוני שבין ראב"ע ור' מורינוס בתפישתם את תפקיד המצוות בכלל?
*
6. מי משניהם יכול להסתמך על הפסוק מירמיהו ל"ג כ"ב?
ד. "והגדת לבנך..."
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".
Rabban Gamliel used to say, "Anyone who has not mentioned these three things on Pesach has not discharged his obligation, and these are [the items that he must mention]: the Pesach sacrifice, matsa and bitter herbs. [The] Pesach [Passover] sacrifice [is offered] - because the Omnipresent passed over the homes of our ancestors in Egypt. Matsa [is eaten] - because our ancestors were redeemed in Egypt. Bitter herbs [are eaten] - because the Egyptians embittered the lives of our ancestors in Egypt." In every generation a person must see himself as though he [personally] had gone out of Egypt, as it is stated, “And you shall tell your son on that day, saying, ‘It is because of what the Lord did for me when I came forth out of Egypt’” (Exodus 13:8). Therefore we are obligated to thank, praise, laud, glorify, exalt, lavish, bless, extol, and adore He Who made all these miracles for our ancestors and for us: He brought us out from slavery to freedom, from sorrow to joy, from mourning to [celebration of] a festival, from darkness to great light, and from servitude to redemption. [Therefore,] let us say before Him, Halleluyah!
1. מניין הרמז לכך בפסוק?
2. היכן מצינו רעיון זה בתורה שנית?