| א. דברי לבן |
"וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ"
And Laban answered and said unto Jacob: ‘The daughters are my daughters, and the children are my children, and the flocks are my flocks, and all that thou seest is mine; and what can I do this day for these my daughters, or for their children whom they have borne?
ד"ה הבנות בנותי: ...ויותר נכון נראה שהוא דרך חמלה: ולבנותי מה אעשה לאלה אשר לפני, כי נכמרו רחמי עליהן, או לבניהן הנולדים בביתי, והם לי כבני. וזה טעם "אשר ילדו". ואמר זה כמתנצל על דברי יעקב, באתי אחריך לראות בנותי, ומה אוכל לעשות להם טובה או לבניהם ועתה אטיב להם, שתכרות לי ברית שלא תענה אותן...
ד"ה הבנות בנותי: ומה זה יראת פן אגזול אותם מעמך? וכי גזלה היא אם אקח מה שהוא שלי?!
ד"ה והצאן צאני: ומה אתה מתרעם בהחליפי משכורתך, הלוא כל הצאן שתחת ידך הם שלי, ורק בהשתדלות תחבולות מרמה השגתם. ולא מן הדין והחלפת התנאים שביני לבינך שנה שנה. אין זו חליפת משכורת שנתחייבתי בו, רק חליפת מתנה אשר מטוב לבבי נתתי לך.
ד"ה וכל אשר אתה רואה לי הוא: ובאמת משמושי וחפושי את כליך למצוא בתוכם מה שאינו שלך היה ללא צורך, כי כלם שלי... בידים ריקניות באת אלי ובידים ריקניות תצא ממני (אילו שלחתיך ריקם)... ובמצער על שהוזהר מאלוהים לבלי עשות להם רע ואמר:
ד"ה ולבנותי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו: הוסיף מלה "לאלה" כדרך השונא המדבר לרעהו שאינו יכול להסתכל בו וכמסתיר פנים ממנו. וכן הוסיף
ד"ה אשר ילדו: כאלו היו בנים זרים ואין לו בהם קרבת דעת ונטיית אהבה. וטעמו: מה אוכל לעשות להם היום, אחרי אשר הוזהרתי לבל נגוע בהם לרעה.
ד"ה ועתה לכה ונכרתה ברית: אחרי אשר העיז איש הרשע בפניו לצדק נפשו בכל תועבותיו אשר עשה, חזר לאחוז בדרך הרשעים הדוברים שלום על רעיהם ורעה בלבבם ומתאמצים להלביש תועבותיהם בבגד תפארה למען התכבד בעיני הרואים להצטדק בפניהם. ככה הבליעל הזה אחרי הראותו לעיני אחיו בדברי כזביו שהוא נקי וחף מכל פשע, והאשמה תלויה בראש יעקב, עשה את עצמו כמרדף אחר השלום לאמור: מה שהיה עד עתה כבר חלף והלך ולא יזכר עוד, אבל מהיום והלאה אל תרשיע נגדי, ולא תוסיף עוד חטא על פשע...
Come let us make a pact. Lavan wanted to give the impression that Yaakov was the offending party and that the pact was needed so that he would refrain from harming him.
1. מה ההבדל בין דמות לבן לפי פירושו של רמב"ן לבין דמות לבן לפי פירוש הכתב והקבלה? ועיין גם רמב"ן כ"ט ט"ו ד"ה אחי אתה, החל מן "ואפשר עוד לומר כי לבן דבר בערמה".
2. האם מסכימים דברי לבן כאן – אם נפרשם כפי שפירשם בעל הכתב והקבלה עם רוח דברי לבן בפרקנו פסוקים כ"ו-ל'. (שים לב לפירוש המלה "ועתה" בפסוק מ"ד בפרקנו, כפי שהוא ניתן בדברי הכתב והקבלה, ולמילה "ועתה" בפרקנו פס' ל')!
3. מהו ההבדל בין הרמב"ן לבין הכתב והקבלה בפירוש המילה "לאלה" וכן בפירוש המילים "ולבניהם אשר ילדו"?
4. השווה דברי לבן בפסוק מ"ג לבראשית כ"ו ט"ז – וכן ל"ד כ"ג (ועיין גיליון תולדות תש"ז שאלה א). מהו המשותף לשלושת המקומות האלה?
| ב. שאלות ודיוקים ברש"י |
**
מה קשה לו? (ואל יעלה על דעתך שהוא פירוש מלה!) ועיין רש"י – רשב"ם, שמות כ"ב י"ב!
ד"ה אנכי אחטאנה: לשון "קולע באבן אל השערה ולא יחטיא" (שופטים כ') וכן "אני ושלמה בני חטאים" (מלכים א', א' כ"א) – חסרים.
אנכי אחטנה I BARE THE LOSS OF IT — It has the same meaning as the verb in (Judges 20:16) “sling stones at a hair-breadth and not miss (יחטא)”, and (1 Kings 1:21) “that I and my son Solomon shall suffer the loss of it (חטאים)” i.e. shall be lacking in authority. The sense therefore is: “I” was short of it; if it was missing, it was missing to me because you required it of my hand.
ד"ה אנכי אחסרנה: אם חסרה - חסרה לי שמידי תבקשנה.
אנכי אחטנה I BARE THE LOSS OF IT — It has the same meaning as the verb in (Judges 20:16) “sling stones at a hair-breadth and not miss (יחטא)”, and (1 Kings 1:21) “that I and my son Solomon shall suffer the loss of it (חטאים)” i.e. shall be lacking in authority. The sense therefore is: “I” was short of it; if it was missing, it was missing to me because you required it of my hand.
*
א. ר' אליהו מזרחי, (הרא"ם) מקשה:
למה הוסיף מלים "אם חסרה", הרי פירש כבר "אנכי אחטאנה", "אנכי אחסרנה", ולמה לו להוסיף עוד?
למה הוסיף מלים "אם חסרה", הרי פירש כבר "אנכי אחטאנה", "אנכי אחסרנה", ולמה לו להוסיף עוד?
ענה!
*
ב. הרא"ם:
למה לו להוסיף שי"ן "שמידי תבקשנה",
למה לו להוסיף שי"ן "שמידי תבקשנה",
מה תיקן בזה?
ד"ה מה אעשה לאלה: איך תעלה על דעתי להרע להם.
And Laban answered and said unto Jacob: ‘The daughters are my daughters, and the children are my children, and the flocks are my flocks, and all that thou seest is mine; and what can I do this day for these my daughters, or for their children whom they have borne?
א. מה קשה לו?
ב. האם מסכים פירושו עם אחד משני הפירושים שנתנו בשאלה זו?
ד"ה והיה לעד: הקדוש ברוך הוא.
והיה לעד means and LET GOD BE FOR A WITNESS.
א. מה קשה לו?
ב. מה הן האפשרויות האחרות בפירוש פסוק זה, ואיזו נראית לך?