הערה: לרעיון העיקרי של פסוקי גליוננו עיין גיליון שלח תשט"ז שאלה ג'.
י"ג:
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה'וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ
י"ד:
וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאתשָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶםוּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה
ט"ו:
וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר
ט"ז:
מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּהאֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר"
| א. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה ושמעו מצרים: ושמעו את אשר תהרגם.
ושמעו מצרים WHEN THE EGYPTIANS SHALL HEAR IT — i.e. when they hear how you are killing them, [as stated in the previous verse].
*
מה הצריכו להוסיף כאן שלוש מילים אלה שאינן כתובות בפסוק?
ד"ה כי העלית: "כי" משמש בלשון "אשר". והם ראו אשר העלית בכחך הגדול אותם מקרבם, וכשישמעו שאתה הורגם, לא יאמרו שחטאו לך, אלא יאמרו, שכנגדם יכולת להלחם, אבל כנגד יושבי הארץ לא יכולת להלחם, וזו היא.
כי העלית — The word כי here is used in the sense of אשר, “that”, and the meaning is: they have seen that Thou broughtest them forth in Thy great strength from their midst, and when they hear that Thou art killing them they will not say that it is because they have sinned against Thee, but they will say that against them Thou wast able to fight, but against the in habitants of the Land of Canaan, however, Thou wast unable to fight; and this is the meaning of —
*
א. למה לו לומר כאן ש"כי" משמש בלשון "אשר", והלא כמה עשרות "כי" בלשון "אשר" היו במקרא עד הנה ולא פירשם?
ב. למה שינה רש"י מלשון "מקרבו" ללשון רבים – "מקרבם"?
ג. למה הוסיף מה שלא יאמרו הגויים ("לא יאמרו שחטאו לך")?
ד"ה ואמרו אל יושבי הארץ הזאת: כמו: על יושב הארץ הזאת. ומה יאמרו עליהם? מה שאמר בסוף הענין: "מבלתי יכולת ה'" – בשביל ששמעו, כי אתה ה' שוכן בקרבם, ועין בעין אתה ה' נראה להם והכל בדרך חיבה ולא הכירו בך שנתקה אהבתך מהם עד הנה.
ואמרו אל יושב הארץ which is the same as על יושב הארץ THEY WILL SAY CONCERNING THE INHABITANTS OF THIS LAND — What will they say concerning them? That which is stated at the end of the paragraph, (v. 16): 'מבלתי יכולת ה “Because the Lord was unable etc. … [he hath slaughtered them in the wilderness]”. — The connection between that verse and what preceeds is as follows: Because they have heard that Thou, O Lord, dwellest in their midst and that Thou appearest to them face to face and all this is in an affectionate manner (i.e. all this is evidence of the affection in which Thou holdest them), and until now they had not realized that Your love for them had been withdrawn.
*
א. למה תיקן במקום "אל יושבי" "על יושב", ומניין לו שכך הוא?
ב. למה הוסיף שאלת "מה יאמרו עליהם"?
**
ג. למה שינה רש"י מלשון הפסוק ואמר במקום "אשר עין בעין" – "ועין בעין אתה ה' נראה" – מה תיקן בזה?
ד"ה והמתה את העם כאיש אחד: פתאום, ומתוך כך יאמרו הגויים אשר שמעו וגו'.
והמתה את העם הזה כאיש אחד IF THOU PUTTEST TO DEATH ALL THIS PEOPLE AS ONE MAN — i.e. suddenly; then, because of this the nations who have heard the fame of Thee [will say as follows]:
לשם מה הוסיף רש"י על הנאמר בכתוב את מילת "פתאום"? (ואל תטעה לחשוב שהוא פירוש למילים "כאיש אחד".)
ד"ה מבלתי יכולת: לפי שיושבי הארץ חזקים וגיבורים ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים.
זאת יאמרו על יושבי הארץ הזאת: "מבלתי יכולת" – מתוך שלא היתה יכולת בידו להביאם, שחטם.
מבלתי יכלת וגו׳ BECAUSE THE LORD IS UNABLE etc., — “He is unable to bring them into the land on Canaan because the inhabitants of the land are strong and mighty; and besides, one king, Pharaoh, is not like thirty-one kings, who inhabit Canaan”. — This is what they will say concerning the inhabitants of this land (these kings): מבלתי יכלת because He had no power to bring them into the Land He hath slaughtered them (Midrash Tanchuma, Sh'lach 13).
**
א. בפרושו לד"ה "מבלתי יכולת" לא פתח בפירוש מילים אלה ("מתוך שלא היתה יכולת"), אלא הקדים דבריו: "לפי שיושבי הארץ חזקים..." הסבר – לשם מה הקדים דברים אלה?
**
ב. למה שינה רש"י לשון הכתוב ואמר במקום "וישחטם" – "שחטם" ומי לא ידע כי וי"ו המהפך הופכו לעבר? (והשוה דבריו שמות י"ג י"ח: ד"ה ויסב: הסיבם).
| ב. יאמרו שמאהבתך אותם הרגתם |
ד"ה ושמעו מצרים: המצרים יודעים שאתה אוהב ישראל כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו, והכנענים יודעים מה שאהבת אותם במדבר, כי שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה. והנה המצרים אמרו אל הכנענים מה שראו בעיניהם ("כי העלית בכחך") והכנענים יגידו להם מה שאהבת אותם במדבר.
ואם תהרוג את ישראל, אז אלו ואלו, המצרים והכנענים וגם שאר האומות אשר שמעו את שמעך יאמרו: "מבלתי יכולת ה' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר".
כי לא יוכלו לומר שהרגת אותם בשנאה, כי באו ושמעו שאתה אוהב אותם, אם כן יאמרו, שמאהבתך אותם הרגתם, כדי שלא יפלו ביד אויביהם, וזה מבלתי יכולת בך להוריש אותם.
והנה "ואמרו אל יושב בארץ" עניינו: יאמרו אל הכנענים מה שנזכר קודם לכן: "כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו". ו"שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה..." חוזר אל יושב הארץ הזאת, הם הכנענים ששמעו השגחת ה' על ישראל במדבר;
והושמטה מלת "אשר" (בפסוק י"ד "ואמרו אל יושב הארץ הזאת" אשר "שמעו כי אתה ה' בקרב").
1. במה מתנגד שד"ל לפירושו של רש"י?
*
2. היכן – בלשון הכתוב – יוכל למצוא לו סמך לדעתו?
3. במה מסכים הוא עם דעת רש"י ובמה משלים הוא דברי רש"י?
| ג. בביאור הפסוק "נראה אתה" וכו' |
"וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה"
they will say to the inhabitants of this land, who have heard that Thou LORD art in the midst of this people; inasmuch as Thou LORD art seen face to face, and Thy cloud standeth over them, and Thou goest before them, in a pillar of cloud by day, and in a pillar of fire by night;
נראה אתה ה': שיעורו: נראה, כי אתה ה' ועננך עומד עליהם.
"נראה" הוא לשון עבר לנסתר, והוא כאן פועל סתמי (impersonale) ופרושו: on a vu ואחר מילת "נראה" הושמטה מילת "כי" על דרך (ירמיהו מ"ו ה') "מדוע ראיתי המה חתים"? שעניינו: ראיתי, כי המה חתים.
והוי"ו במילת "ועננך" אינה לחיבור אלא לפירוש: נראה כי אתה ה', כלומר: עננך עומד עליהם.
*
1. במה סוטה שד"ל כאן מן הפירוש המקובל (שהוא גם פירושו של רש"י)?
2. מה המריץ את שד"ל לפרש בדרך זו?
3. למה מפרש שד"ל את וי"ו "ועננך" לא כוי"ו החיבור אלא כוי"ו הביאור - מה תיקן בזה?
| ד. שינויים בתפילות משה |
השוה את הדברים המושמים בפי המצרים בדברי משה כאן, לדברים המושמים בפי המצרים בתפילת משה אחר חטא העגל.
"לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר
בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים
וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"
Wherefore should the Egyptians speak, saying: For evil did He bring them forth, to slay them in the mountains, and to consume them from the face of the earth? Turn from Thy fierce wrath, and repent of this evil against Thy people.
"וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר
מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה
אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם
וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר"
now if Thou shalt kill this people as one man, then the nations which have heard the fame of Thee will speak, saying:
הסבר, למה טען משה אז, שהמצרים יאשימו את ה' בכוונות זדון כלפי ישראל, ולמה טען משה עתה שהמצרים יראו במעשיו כלפי ישראל תוצאות חולשתו וחוסר יכולתו?