פרשת ואתחנן תשכ"ג - הפטרת שבת נחמו
א. לסגנון פסוק א'
"נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱ-לֹהֵיכֶם"
Comfort ye, comfort ye My people, saith your God.
1. מה ראה הכתוב לכנותם כאן בשם "עמי" ולא בשם "ישראל" או בכינוי "העם". העזר לתשובתך בחילופין שבין "עמי" לבין "העם הזה" בשמות פרק כ"ב (ועיין בעלון הדרכה!).
2. הסבר על יסוד תשובתך דלעיל את משמעותה של הימצאות הכינוי "עמי" בפעם הראשונה בתורה בשמות ג' ז', ג' ח'.
מה ראה הנביא להשתמש בשם "אלוקיכם" בכינוי גוף שני ולא אמר: "אמר אלוקים"?
השווה לשאלה זאת:
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' וָאֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי ה'"
And Sha᾽ul said to Shemu᾽el, Indeed, I have obeyed the voice of the Lord, and have gone along the road which the Lord sent me, and have brought Agag the king of ῾Amaleq, and have utterly destroyed ῾Amaleq.
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל חָטָאתִי כִּי עָבַרְתִּי אֶת פִּי ה'"
And Sha᾽ul said to Shemu᾽el, I have sinned: for I have transgressed the commandment of the Lord, and thy words: because I feared the people, and obeyed their voice.
שמואל ט"ו ל'
"וַיֹּאמֶר חָטָאתִי עַתָּה כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי... וְשׁוּב עִמִּי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי לַה' אֱ-לֹהֶיךָ"
ב. כל הדורות באתי לנחם!
פסיקתא דרב כהנא, נחמו ק"ו:
ר' חנינא בר פפא אמר: אמרו ישראל לישעיה: "רבנו ישעיה, תאמר שלא באת לנחם אלא לאותו דור שחרב בית המקדש בימיו"? אמר להם: "כל הדורות באתי לנחם!"
בעל הפסיקתא מוצא לכך רמז בלשון הפסוק. מהו הרמז?
ג. נחמת "כפליים בכל חטאתיה"
"כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ"
אברבנאל:
שלא היו רעותיהם מקריות אלא השגחתיות מאת ה', ושלקו כפליים ממה שפשעו, כי עם היות שלא היה הדבר כן, כי כגובה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו, הנה כדי לפייסם ציוה שיאמרו כן, לפי שהיושב בצער ינוח לו, כשיאמרו לו, שבאה לו צרה רבה על לא חמס עשה. ואיוב יוכיח, שהיה מצטער, לפי שהבריות היו אומרים לו, שנענש כפי חטאו... והעניין כולו שכבר מרקו עוונותיהם ונשאר הקב"ה כאלו לווה מהם וחייב להשלים להם טובות על מה שקבלו יותר מן הראוי, ונאמן הוא לשלם.
אלשיך:
ואשר אמרתי נחמה כפולה באמרי "נחמו נחמו", כי בעונש לקחה בתשלומי כפל, כי הנה "לקחה מיד ה' כפליים", כי עקיצת האוהב קשה לאדם ממכת חרב האויב, וזהו "כי לקחה" – במה שהיא "מיד ה'", שהוא אביה הרחמן – "כפליים בכל חטאתיה", כי הרגישה כפליים ממה שהייתה מרגשת על ידי זולתו.
שד"ל:
דברי תנחומים הם, ודרך המנחמים להגדיל הצרה בעיני מי שבאה עליו, למען הראות עצמם מרגישים בצרתו, שאם לא יעשו כן יאטם אזנו לתנחומיהם (וקרוב לזה אברבנאל). ומי שלא תנוח דעתו בפירוש זה – הנה לו פירוש אחר שהוא לר' שלמה מאריני ז"ל (רב בפאדובה) בספרו "תיקון עולם": לדעתי כפליים בכל חטאותיה הוא כמשמעו, והוא על דרך (זכריה א' ט"ו) "אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה".
1. מהו הקושי שאותו מנסים ליישב?
2. מהו ההבדל (הדק) בין תשובת האברבנאל ובין תשובתו הראשונה של שד"ל.
3. הסבר את מובנה של תשובתו השנייה של שד"ל (בשם שלמה מאריני).
4. מצא רעיון זה שהוא לדעת ר' מאריני רעיון פסוקנו – גם בישעיה פרק י' ובישעיהו פרק מ"ז!
5. במה שונה פירושו של האלשיך מפירושי שני האחרים.
(וכן מפירושי הפרשנים שהובאו בגליון ואתחנן תשכ"ב שאלה ד).
6. הייתכן לקבל פירושו של אלשיך כפשוטו של מקרא? אם לא, נמק תשובתך.
ד. זהות ה"קולות"
אברבנאל, מקשה:
יש לשאול בקולות שנזכרו בפרשה, אם באומרו ראשונה (פסוק ב') "קול קורא במדבר פנו דרך ה'" ומהו הקול שקרא זה? ואם באמרו (פסוק ו') "קול אומר קרא ואמר מה אקרא" ולא פירש מי הוא הקול האומר "קרא" ומי הוא אשר ישיבהו "מה אקרא"?
נסה לענות לשאלתו!
ה. בביאור הפסוק "קול קורא במדבר" וכו'
"קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵא-לֹהֵינוּ"
Hark! one calleth: ‘Clear ye in the wilderness the way of the LORD, make plain in the desert a highway for our God.
ד"ה קול: רוח הקודש קורא במדבר דרך ירושלים פנו דרך ה' לשוב גלויותינו לתוכה.
Hark! one calleth: ‘Clear ye in the wilderness the way of the LORD, make plain in the desert a highway for our God.
ראב"ע:
ד"ה ישרו בערבה: הטעם כפול.
ד"ה קול קורא: וטעם "פנו", "ישרו" כי ימצאו במדבר ובערבה דרך סלולה כאילו פנו וישרו אותה בני אדם, וטעם "לאלוקינו" כי הוא מנהיג זה העם היוצא מהגלות.
אבן כספי:
ד"ה קול קורא במדבר: אין טעמו שהקול הקורא היה שוכן במדבר, אבל היה בשמים בארץ בישוב, ואולם היה אומר כי במדבר יפנו דרך ה' ובערבה יישרו מסילה ולכן שמו זקף בשם "קורא" וגעיא בשם "במדבר".
ר' שלמה מאריני, ספר תיקון עולם:
בעבור שני דברים היה נראה שזאת הגאולה תהיה בלתי אפשרית, האחד מצד שפלות ישראל עד הקצה והשנית היות האומות בגובה רום ההצלחות הזמניות. על שני אלה היו בוכים ר' יהושע ור' טרפון וחבריהם כששמעו קול המונה של רומא – והיא הצלחת האומות, וכשראו שועל יוצא מהר הבית – והיא שפלותם של ישראל, עד שניחם אותם ר' עקיבא ואמרו: "נחמתנו, נחמתנו" על שניהם. וכנגד שפלות ישראל אמר: "קול קורא במדבר" שישראל עתה הם כמו מדבר שמם בלי שום לחלוחית שישמעו לקול הקורא והמעורר אותם ויכינו עצמם להיגאל...
1. מהן התפישות השונות של פסוקנו, מבחינה תחבירית?
2. נסה להכריע בין התפישות!
**
3. אם נקבל את תפישת ר' שלמה מאריני – מהם דברי הנביא נגד הדבר השני, "היות האומות בגבה רום ההצלחות"?
ו. הוראת המילה "כי"
"וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר"
And the glory of the LORD shall be revealed, and all flesh shall see it together; for the mouth of the LORD hath spoken it.’
ידעו כל בני אדם, כי פי ה' דבר, כלומר: ידעו אז, כי הנחמות האלה שדברו הנביאים על פי ה' דברו מה שדברו, כשיראו שיתקיימו הנבואות, "וראו" – עניין ידיעה והבנה.
באור:
אז יראה כל בשר שכל הנעשה תחת השמש בטבע ולמעלה מן הטבע הוא פי ה', כי הוא אמר ויהי, ושכל דבר ודבר הוא מיוסד בבינה דעת והשכל, ומחכמה וגבורה שיש בכל דבר קטן מבריאה ועשייה תראה, שפי ה' דבר, תכירו גבורת הבורא.
שד"ל:
מליצה שגורה בפי הנביאים לקיים מה שאמרו ולומר: כן יהיה בלי ספק מאחר שהאל דיבר, וכן למעלה (ישעיהו א' כ') "חרב תאוכלו כי פי ה' דבר".
דוד ילין, חקרי מקרא:
האתנח היה צריך להיות תחת "יחדו", כי הכוונה כי כל בשר יראו אותו, את כבוד ה' אשר יגלה. ומילת "כי" נפרדת ממה שלפניה. הוראתה "אכן", כמו במקומות רבים בישעיה, והמשפט כי פי ה' דבר חתימה לכל שלושת הפסוקים (ג'-ד'-ה'), ולא למאמר "וראו כל בשר יחדו".
1. שלושה פירושים שונים ניתנים לעיל למילת "כי", אילו הם?
לאיזה מן הפירושים הנ"ל יש להביא סיוע מן הפסוקים:
"וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר"
Then shalt thou delight thyself in the LORD, And I will make thee to ride upon the high places of the earth, And I will feed thee with the heritage of Jacob thy father; For the mouth of the LORD hath spoken it.
"וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד כִּי פִי ה' צְבָאוֹת דִּבֵּר"
But they shall sit every man under his vine and under his fig-tree; And none shall make them afraid; For the mouth of the LORD of hosts hath spoken.
3. הסבר כיצד משתנה משמעות פסוקנו כולו עם שינוי הוראת המילה "כי"!