| א. חוקי מצרים |
בעל עקדת יצחק, שואל:
למה הוזכר בכאן כל זה הענין מחלק החמשית (פסוק כ"ד) והעברת העם לערים (פסוק כ"א) וחק הכהנים מאת פרעה (כ"ב), כי כל זה יאות להכתב בספרי נימוסי פרעה, לא בתורה האלוקית?
למה הוזכר בכאן כל זה הענין מחלק החמשית (פסוק כ"ד) והעברת העם לערים (פסוק כ"א) וחק הכהנים מאת פרעה (כ"ב), כי כל זה יאות להכתב בספרי נימוסי פרעה, לא בתורה האלוקית?
השווה לתשובות אברבנאל ושד"ל שניתנו בגיליון ויגש תש"ך את דברי מקרא כפשוטו:
ד"ה ולחם אין בכל הארץ: לא נאמרו הדברים מכאן ועד "ויחי יעקב" (פסוק כ"ח) אלא בשביל ישראל. והנה אמר ה' אל יעקב (מ"ו ד') "אנכי ארד עמך מצרימה" ובא הכתוב להודיעך שקיים ה' הבטחתו והיה עם יעקב במצרים, שהרי הרעב היה בכל הארץ, ולבית יעקב אין מחסור. והצטרכו המצרים עצמם למכור נפשותם ובהמתם ואדמתם בלחם והלכו לנוע בערים לא להם, וישראל יושבים לבטח בארץ גשן. והיו אזרחי הארץ לגרים והגרים נאחזו בארץ, ומתוך כל הטובה הזאת והרוחה שנתן ה' לישראל פָּרוּ וְרָבוּ ויעצמו מאד.
ד"ה ולחם אין בכל הארץ: לא נאמרו הדברים מכאן ועד "ויחי יעקב" (פסוק כ"ח) אלא בשביל ישראל. והנה אמר ה' אל יעקב (מ"ו ד') "אנכי ארד עמך מצרימה" ובא הכתוב להודיעך שקיים ה' הבטחתו והיה עם יעקב במצרים, שהרי הרעב היה בכל הארץ, ולבית יעקב אין מחסור. והצטרכו המצרים עצמם למכור נפשותם ובהמתם ואדמתם בלחם והלכו לנוע בערים לא להם, וישראל יושבים לבטח בארץ גשן. והיו אזרחי הארץ לגרים והגרים נאחזו בארץ, ומתוך כל הטובה הזאת והרוחה שנתן ה' לישראל פָּרוּ וְרָבוּ ויעצמו מאד.
1. העולה בעיניך תשובתו על תשובות אברבנאל ושד"ל או לא? נמק את תשובתך.
בנו יעקב, בספרו Genesis מעיר לפרקנו:
עד כמה אין סדרי מצרים ומשפטיה נראים בעיני התורה טובים ונכוחים, עד כמה הם בעיניה חסרי תבונה, את זאת נוכל לשמוע מתוך הלעג השנון שבו היא מדברת על הכהנים וחוקם.
עד כמה אין סדרי מצרים ומשפטיה נראים בעיני התורה טובים ונכוחים, עד כמה הם בעיניה חסרי תבונה, את זאת נוכל לשמוע מתוך הלעג השנון שבו היא מדברת על הכהנים וחוקם.
2. לאיזה פסוק ירמוז? מהי האירוניה?
| ב. "ולחם אין" - מיקום כרונולוגי |
"וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד"
And there was no bread in all the land; for the famine was very sore, so that the land of Egypt and the land of Canaan languished by reason of the famine.
השווה:
|
רש"י:
פסוק י"ג
ד"ה ולחם אין בכל הארץ: חוזר לענין הראשון לתחילת שני הרעב.
פסוק י"ח
ד"ה בשנה השנית: שנית לשני הרעב.
פסוק י"ט
ד"ה ותן זרע: לזרוע האדמה, ואף על פי שאמר יוסף (מ"ח ו') "ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר", מכיון שבא יעקב למצרים, באה ברכה לרגליו והתחילו לזרוע וכלה הרעב. כן שנינו בתוספתא דסוטה.
הכתב והקבלה:
פסוק י"ג
ד"ה ולחם אין: ומלשנא דקרא גלוי לדעת רבותינו, דמשבא יעקב למצרים, פסק הרעב, מדאמר "ולחם אין" להודות שאינן אלא חזרה לסיפור ראשון, דומה למה שאמר רש"י בראשית- ל"ט א' ד"ה ויוסף הורד מצרימה כ"א א' ד"ה וה' פקד את שרה ד' א' ד"ה והאדם ידע את חוה אשתו |
רד"ק:
פסוק י"ד
ד"ה וילקט: זה היה בקצה שתי השנים הראשונות ונשאר שני הרעב, כי בתחילתם אכלו ממה שנותר להם בשני השובע, ואחרי כן קנו בכספם השלש שנים ובהם תם הכסף, ובשנה השנית מן הראשונים בא יעקב...
פסוק ט"ו
ד"ה ויבואו כל מצרים: וארץ כנען הלכו למקומות אחרים, וזה היה בשנה הששית, וינהלם יוסף במקנה בשנה ההיא, ובשנית לא, שהיא השנה השביעית. נתן להם באדמתם מה שאכלו בשנה ההיא ומה שזרעו כדי לקצור בשנה השמינית, כי בשנה השביעית שלמו ימי הרעב. וחז"ל אמרו: כשבא יעקב אבינו פסק הרעב בזכותו ועלה נילוס והשקה את הארץ, וזהו שאמר "ויברך יעקב את פרעה". אבל יש לתהות לדבריהם: אם אלה השנים הראשונות היו, מתי תם הכסף? |
1. מהי המחלוקת בין הפרשנים?
2. מה ראיותיו של רש"י ומה הן טענותיו של רד"ק נגדו?
**
3. מהי ההוכחה מלישנא דקרא לדעת הכתב והקבלה, ובמה מסייעים שלושת הפסוקים המובאים בדבריו לדעתו?
**
4. רבים מקשים על מדרש רבותינו המובא ברש"י: "ואם כן – לא נתקיימו דברי יוסף כפתרונו ויבא הענין לחשוד אותו בחכמתו". התוכל ליישב את תפישת רש"י ולהסיר תלונתם מעליו?
| ג. זעקת אנשי מצרים |
"וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ כָל מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר הָבָה לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף וַיֹּאמֶר יוֹסֵף הָבוּ מִקְנֵיכֶם וְאֶתְּנָה לָכֶם בְּמִקְנֵיכֶם אִם אָפֵס כָּסֶף"
And when the money was all spent in the land of Egypt, and in the land of Canaan, all the Egyptians came unto Joseph, and said: ‘Give us bread; for why should we die in thy presence? for our money faileth.’
1. למה לא הוזכר בהמשך הדברים גם מה עשו אנשי כנען?
2. מה פירושו של "ויבואו... לאמור"?
*
3. מה ראה יוסף לחזור על דבריהם "אפס כסף" במשפט תנאי?
השווה לדבריהם כאן "ולא נמות נגדך"
את דבריהם כעבור שנה "למה נמות לעיניך"
מה ההבדל בין שני הביטויים?
איזה מהם מפציר יותר?
השווה ויקרא כ"ה נ"ג:
"לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ"
"לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ"
As a servant hired year by year shall he be with him; he shall not rule with rigour over him in thy sight.
| ד. השורשים "נהג, נחה, נהל" |
"וַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם בְּכָל מִקְנֵהֶם בַּשָּׁנָה הַהִוא"
And they brought their cattle unto Joseph. And Joseph gave them bread in exchange for the horses, and for the flocks, and for the herds, and for the asses; and he fed them with bread in exchange for all their cattle for that year.
ד"ה וינהלם: שלשה לשונות משמשים לשון "הנהגה": נהג, נחה, נהל. "נהג" הונח על פעל ההנהגה, כלומר הטלטול, התנועה שנותן המנהיג למתנהג והולכתו אותו על פי דרכיו ורצונו של המנהיג (דאס פיהרען). ולשון "נחה" ו"נהל" על תיקון ההנהגה, כלומר: ההערכה הסדרית ואופן המועיל בה, כדי להצמיח למתנהג איזו תועלת וטובה על ידי ההנהגה (די פפלעגע).
השווה לפסוקנו את הפסוקים הבאים:
"כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם"
They shall not hunger nor thirst, Neither shall the heat nor sun smite them; For He that hath compassion on them will lead them, Even by the springs of water will He guide them.
"וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים
וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ"
Then Jacob rose up, and set his sons and his wives upon the camels;
"וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי
וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב"
And Laban said to Jacob: ‘What hast thou done, that thou hast outwitted me, and carried away my daughters as though captives of the sword?
"בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא
עָלוֹת יְנַהֵל"
Even as a shepherd that feedeth his flock, That gathereth the lambs in his arm, And carrieth them in his bosom, And gently leadeth those that give suck.
הסבר לפי זה למה נאמר בפסוקנו "וינהלם", ולא אחד הפעלים האחרים?
| ה. יוסף שנא העבדות |
"קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם"
Wherefore should we die before thine eyes, both we and our land? buy us and our land for bread, and we and our land will be bondmen unto Pharaoh; and give us seed, that we may live, and not die, and that the land be not desolate.’
ר' מאיר שמחה מדוינסק
, "משך חכמה":
פסוק י"ט
ד"ה קנה אותנו: אולם יוסף שנא מאד את קנין העבדות להיות שליט אדם באדם לרע לו, רק הארץ תהא קנויה לפרעה והם יהיו קנויים לשעה להיות עובדים עבור לחמם ולהיות שכירי ימים לעבודת השדה.
ד"ה קנה אותנו: אולם יוסף שנא מאד את קנין העבדות להיות שליט אדם באדם לרע לו, רק הארץ תהא קנויה לפרעה והם יהיו קנויים לשעה להיות עובדים עבור לחמם ולהיות שכירי ימים לעבודת השדה.
מה הם רמזי הכתוב לדבריו אלה?