| א. הפטרת שבת תשובה |
1. מי הם המדברים בהושע י"ד פסוקים ב'-י' (שים לב ביחוד לפסוקים ט'-י')?
2. יחזקאל קויפמן, בספרו "תולדות האמונה הישראלית" (כרך שלישי – ספר ראשון) עמוד 138 כותב:
במסכת האידיאות האלה (=שדיבר עליהן לפני כן) ארוגה גם תוכחת הושע על הכוח הצבאי של המדינה. הוא הוא הסופר המקראי הראשון, ובאמת – האדם הראשון בכל העולם, המכתים את הצבאיות, את המיליטריזם כחטא דתי-מוסרי, רום-לב, שכחת אלוקים, ביטחון ב"און". ישראל בגד (=בכך), זרע רשע, קצר עולה... (אמנם) מלחמות ישראל נחשבו למלחמות ה', "ה' איש מלחמה", אבל לא עלה על דעת איש, שלכן אימון צבא וריבוי כלי מלחמה הם חטא ומרי. אדרבא – ה' – אלוקי צבאות ישראל והמחנה היה קדוש, העם מצֻווה לבוא "לעזרת ה' בגיבורים" (שופטים ה' כ"ג). לא הכוח הצבאי הוא מנחיל ניצחון אלא אלוקים... אבל אין ברעיון זה משום התנגדות לכוח הצבאי. הושע מדבר על ריבוי גיבורים ועל הביטחון בהם. אפשר איפוא להניח שהוא תוקף את המיליטריזם המופרז, את ההתרברבות הצבאית, את הערצת כוח הזרוע בלבד. בכל אופן יש לראות את תוכחתו זו בימי תגלת פלאסר ושלמנאסר כשיא של אידיאליסמוס דתי-מוסרי.
במסכת האידיאות האלה (=שדיבר עליהן לפני כן) ארוגה גם תוכחת הושע על הכוח הצבאי של המדינה. הוא הוא הסופר המקראי הראשון, ובאמת – האדם הראשון בכל העולם, המכתים את הצבאיות, את המיליטריזם כחטא דתי-מוסרי, רום-לב, שכחת אלוקים, ביטחון ב"און". ישראל בגד (=בכך), זרע רשע, קצר עולה... (אמנם) מלחמות ישראל נחשבו למלחמות ה', "ה' איש מלחמה", אבל לא עלה על דעת איש, שלכן אימון צבא וריבוי כלי מלחמה הם חטא ומרי. אדרבא – ה' – אלוקי צבאות ישראל והמחנה היה קדוש, העם מצֻווה לבוא "לעזרת ה' בגיבורים" (שופטים ה' כ"ג). לא הכוח הצבאי הוא מנחיל ניצחון אלא אלוקים... אבל אין ברעיון זה משום התנגדות לכוח הצבאי. הושע מדבר על ריבוי גיבורים ועל הביטחון בהם. אפשר איפוא להניח שהוא תוקף את המיליטריזם המופרז, את ההתרברבות הצבאית, את הערצת כוח הזרוע בלבד. בכל אופן יש לראות את תוכחתו זו בימי תגלת פלאסר ושלמנאסר כשיא של אידיאליסמוס דתי-מוסרי.
היכן יש למצוא בפרקנו ובפרקים אחרים של ספר הושע התנגדות למיליטריזם והוקעתו כחטא?
| ב. "כל תשא עון" |
"כָּל תִּשָּׂא עָוֹן"
Take with you words, And return unto the LORD; Say unto Him: ‘Forgive all iniquity, And accept that which is good; So will we render for bullocks the offering of our lips.
השווה לפסוקנו:
"כָּל הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ"
Lift up Thy steps because of the perpetual ruins, Even all the evil that the enemy hath done in the sanctuary.
"אַף אֵשׁ צָרֶיךָ תֹאכְלֵם"
LORD, Thy hand was lifted up, yet they see not; They shall see with shame Thy zeal for the people; Yea, fire shall devour Thine adversaries.
"חַי אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי"
As God liveth, who hath taken away my right; And the Almighty, who hath dealt bitterly with me;
"אִם לְכֹחַ אַמִּיץ הִנֵּה"
If it be a matter of strength, lo, He is mighty! And if of justice, who will appoint me a time? .
מה המשותף לפסוקים האלה ולפסוקנו?
| ג. "קחו עמכם דברים..." |
"קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ"
Take with you words, And return unto the LORD; Say unto Him: ‘Forgive all iniquity, And accept that which is good; So will we render for bullocks the offering of our lips.
ד"ה קחו עמכם דברים: אינו שואל מכם בתשובה לא כסף וזהב ולא עולות אלא דברים טובים, שתתוודו בהם עוונותיכם.
ד"ה ושובו אל ה': בלבבכם ולא בשפתים בלבד.
או פירושו: אחר שתשובו תתוודו לפניו.
ד"ה וקח טוב: וקח דבר טוב או לב טוב.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ד"ה כל תשא עון: כל שאתה נושא ומסלק עוונו מנגד עיניך.
ד"ה כל תשא עון: כל שאתה נושא ומסלק עוונו מנגד עיניך.
Take with you words, And return unto the LORD; Say unto Him: ‘Forgive all iniquity, And accept that which is good; So will we render for bullocks the offering of our lips.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ד"ה וקח טוב: במקום העוון, לסלק העוון לגמרי, שלא ייפקד עוד. כי מה מועיל אם אתה מסלק העוון, והטבת דרכנו ומעשינו אינך מביא במקומו לסלקו לגמרי. מה הואיל לדור שאול ודוד ושלמה, שהיטיבו דרכיהם ומעלליהם, ועוון שאילת מלך לא נסתלק לגמרי?! שעדיין אתה אומר (הושע י"ג י"ב) צרור אותו העוון וצפונה אותה החטאה. ולא סילקו הטוב ממקומו לגמרי להיות הוא במקומו. ועוד לא ייפקד.
ד"ה וקח טוב: במקום העוון, לסלק העוון לגמרי, שלא ייפקד עוד. כי מה מועיל אם אתה מסלק העוון, והטבת דרכנו ומעשינו אינך מביא במקומו לסלקו לגמרי. מה הואיל לדור שאול ודוד ושלמה, שהיטיבו דרכיהם ומעלליהם, ועוון שאילת מלך לא נסתלק לגמרי?! שעדיין אתה אומר (הושע י"ג י"ב) צרור אותו העוון וצפונה אותה החטאה. ולא סילקו הטוב ממקומו לגמרי להיות הוא במקומו. ועוד לא ייפקד.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ד"ה טוב: אמינדמנטו (=הטבה ותיקון). וגם קח תשלום שפתינו ווידויינו, שנשלמה במקום פרים, כי "זבחי אלוקים רוח נשברה".
ד"ה טוב: אמינדמנטו (=הטבה ותיקון). וגם קח תשלום שפתינו ווידויינו, שנשלמה במקום פרים, כי "זבחי אלוקים רוח נשברה".
ר' משה זיידל, "חקרי מלים" (מודפס גם ב"דביר" חלק א' הוצאת דביר תרפ"ג עמוד 32):
"טוב" בלשון חכמים או "טיבא" בתרגומים, משורש טבב בסורית, הוא כמו דיבה משורש דבב בעברית... (נחמיה ו' י"ט) "גם טובותיו היו אומרים לפני..." - שמועותיו היו אומרים לפני... ולדעתי, נמצא שורש טבב = דבב בעברית עוד בתקופה קדמונית. בהושע י"ד ג' אחרי אמרו "קחו עמכם דברים" יוסיף הנביא "וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו"... וכן (תהלים ל"ט ג') "נאלמתי דומיה החשיתי מטוב" = החשיתי מדַּבֵּר. ומזה אולי גם (משלי ט"ו ב'): "לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע איוולת"...
"טוב" בלשון חכמים או "טיבא" בתרגומים, משורש טבב בסורית, הוא כמו דיבה משורש דבב בעברית... (נחמיה ו' י"ט) "גם טובותיו היו אומרים לפני..." - שמועותיו היו אומרים לפני... ולדעתי, נמצא שורש טבב = דבב בעברית עוד בתקופה קדמונית. בהושע י"ד ג' אחרי אמרו "קחו עמכם דברים" יוסיף הנביא "וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו"... וכן (תהלים ל"ט ג') "נאלמתי דומיה החשיתי מטוב" = החשיתי מדַּבֵּר. ומזה אולי גם (משלי ט"ו ב'): "לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע איוולת"...
**
1. למה צריך רד"ק להוסיף למלים "קחו עמכם דברים" – 'אינו שואל... לא כסף ולא זהב' – הלא הוזכר בפסוקנו מה עליהם לקחת, ולמה לו להביא במשפט שלילי מהו אשר אין שואל מהם לקחת?
*
2. למה הביא רד"ק לד"ה ושובו אל ה' שני פירושים, ומה ההבדל ביניהם?
3. מה פירוש המלה "דבר" בפירוש רד"ק לד"ה קח טוב?
*
4. למה לא הסתפק בפירוש "וקח דבר טוב" – מה ראה להוסיף עוד "או לב טוב"?
5. האם מפרש ר' אליעזר מבלגנצי את המלה "תשא" שבפסוקנו כפירושה בבראשית ד' "גדול עוני מנשוא"?
6. במה שונה פירושו למלים "וקח טוב" מפירוש הרד"ק?
7. במה שונה פירוש ר' משה זיידל משני קודמיו?
8. מה הראיה מנחמיה לפירושו?
9. מה מעלת פירושו לפסוקנו על פירושי קודמיו?
**
10. למה אומר זיידל לפירושו במשלי "ואולי", ואילו במקומנו אין הוא מסופק בנכונות פירושו, וכן אינו אומר "אולי" ביחס לתהלים ל"ט ג'?
| ד. קשר בין חלקי הפסוק |
"אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ"
Asshur shall not save us; We will not ride upon horses; Neither will we call any more the work of our hands our gods; For in Thee the fatherless findeth mercy.’
מה הקשר בין שלושת חלקי הפסוק?