פרשת וירא תשכ"ו - סדום
א. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה פתח: הוא החלל שבו נכנסים ויוצאים.
פתח THE DOOR (literally, opening) — This means the hollow space (opening) through which people go in and out.
מקובלנו שאין רש"י מפרש מילה אלא עם הופעתה הראשונה בכתוב. מה ראה רש"י שלא לפרש מילה זו בבראשית ד' ז', ולא בו' מ"ז, ולא בי"ח א' וראה לנחוץ לפרשה דוקא בפסוקנו?
ד"ה מקטן ועד גדול: הקטנים התחילו בעבירה תחילה שנאמר (י"ט ד') "ואנשי סדום נסבו על הבית מנער ועד זקן", לפיכך החלה הפורענות מהם.
מקטן ועד גדול FROM SMALL TO GREAT — The small had begun this wrongdoing — as it is said, (Genesis 19:14) “both young and old” — therefore the punishment started with them (Genesis Rabbah 50:8).
**
א. מה קשה לו? ואל תאמר שקשה לו הסדר והיה לו לומר "מגדול ועד קטן", שהרי כתב גם בשמות ד' כ"א:
ד"ה בביתך: ואחר כך "בבית עבדיך", הוא התחיל בעצה תחילה (שמות א') "ויאמר אל עמו הבה נתחכמה" וממנו התחילה הפורענות.
ד"ה בפרעה ובכל חילו: הוא התחיל בעברה וממנו התחילה הפורענות.
בפרעה ובכל חילו THROUGH PHARAOH AND THROUGH ALL HIS FORCES — He began the wrongdoing and with him began the punishment (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 14:4:2; cf. Rashi on Exodus 7:28).
**
ב. מקורו של רש"י הוא בבראשית רבה ג' (ח):
מי שהתחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות, שנאמר (ד') "ואנשי סדום וגו'", לפיכך הוכו בסנוורים מקטן ועד גדול. דכוותיה (בראשית ז' כ"ג) "וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה..." מי שהתחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות. דכוותיה (שמות י"ב י"ב) "כל בכור בארץ מצרים" – מי שהתחיל בעבירה ממנו מתחילה הפורענות...
מה ראה רש"י שלא להביא דברי המדרש האלה לעיל בבראשית ז' כ"ג, ולא נמנע מלהביאם במקומנו, וכן בשמות י"ב י"ב, וכן בשני המקומות שהובא לעיל בשאלה 2 (א)?
ד"ה עוד מי לך פה: פשוטו של מקרא: מי יש לך עוד בעיר הזאת, חוץ מאשתך ובנותיך שבבית, ומדרש אגדה: עוד: מאחר שעושין נבלה כזאת, מי לך פתחון פה ללמד סניגוריא עליהם, שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות, קרי ביה מי לך פֶּה (בסגול).
עד מי לך פה WHOM HAST THOU YET HERE — The evident sense of the verse is: whom else have you in this city besides thy wife and daughters who are at home with you.
**
א. לפי מפרשי רש"י אין רש"י מוסיף דבר מדרש על פירוש פשוטו אלא אם כן לא הניח הפירוש לפי פשוטו את דעתו. הסבר במה אין פירושו הראשון "פשוטו של מקרא" יכול להשביע את רצונו עד שהוכרח להביא גם דברי המדרש?
*
והלא לעיל משמע דלוט היה אומר על אנשי סדום דהיו רשעים?!
מהיכן משמע שהיה אומר כן?
נסה לישב קושייתו ולהוכיח שאין סתירה בדברי רש"י.
ד"ה חתן ובניך ובנותיך: אם יש לך חתן או בנים ובנות הוצא מן המקום.
חתן ובניך ובנותיך SON-IN-LAW, THY SONS AND THY DAUGHTERS — If you have a son-in-law, sons or daughters take them out of this place.
**
מה ראה רש"י לשנות מלשון הכתוב ולהשמיט את הכינוי שב"בניך ובנותיך"?
5) פסוק י"ב
ד"ה ובניך: בני בנותיך הנשואות.
ב. לפי דעת בעל לבוש האורה, על רש"י (ר' מרדכי יפה):
"בנותיך" האמורות כאן לדעת רש"י – בנות הבנות.
מניין לו שכן הוא?
ד"ה פן תספה: תהיה כלה. (דברים ב') "עד תום כל הדור" מתורגם: "עד דסף כל דרא".
תספה means [LEST] THOU BE MADE AN END OF. The words (Deuteronomy 2:14) עד תום כל הדור “until all the generation were completely ended” are translated by Onkelos: עד דסף כל דרא (the same root סף as in our text).
**
א. מה ראה רש"י שלא לפרש שורש זה עם הופעתו הראשונה י"ח כ"ג תספה?
**
ד"ה לא יסוף: תרגום של יתום, דמתרגם (דברים ב') עד תום – עד דסף. ואין אפשר לו להיות מגזרת (בראשית י"ט י"ד) "פן תספה" או מגזרת (שמואל א' כ"ז א') "עתה אספה יום אחד ביד שאול", שאם כן היה לו לכתוב (כאן במגילת אסתר) "וזכרם לא יסָפֶה מזרעם".
**
Should not depart. The Aramaic translation of14There seems to be an error in Rashi’s text because Targum renders לא יסוף as לא ישתיצי. The suggested correct text omits the first two words “תרגום של” [=the Aramaic translation of] from Rashi’s text. (Sifsei Chachomim) יִתּם [= will end], for the Targum of עַד תּם15Bamidbar 32:13. 15 is עַד דְּסָף [until it ended]. But it is impossible to say that it [יָסוּף] is derived from the same root as “lest you perish [תִּסָּפֶה]”16Bereishis 19:17. or from the same root as “I may perish [אֶסָּפֶה] one day,”17I Shmuel 27:1. for if it were so, Scripture should have written לֹּא יִסָּפֶה מִזַּרְעָם.
הסבר באיזה כיוון השתנו תפישותיו הדקדוקיות של רש"י מזמן פרשו את התורה עד זמן פרשו את אסתר!
ד"ה גם לדבר הזה: לא דייך שאתה ניצל, אלא אף כל העיר אציל בגללך.
גם לדבר הזה CONCERNING THIS THING ALSO — Not only will you be saved, but I will also save the whole city for Your sake.
א. מה קשה לו?
*
ב. האם פירש רש"י את ה"גם" במקומנו כדרך שפירשו בבראשית ג' ו':
ד"ה גם: לרבות כל בהמה וחיה.
או הלך במקומנו בדרך אחרת?
ג. האם הקושי ב"גם" של כ"ב כ' הוא אותו קושי שבפסוקנו? ועיין דברי רש"י שם!
8) פסוק כ"א
ד"ה הפכי: הופך אני, כמו (בראשית מ"ח ה') "עד בואי"; (בראשית ט"ז) "אחרי רואי"; (ירמיה ל"א) "מדי דברי בו".
*
ב. האם הכינוי של "הפכי" שווה לכינוי של "כהוציאם" בפרקנו (פסוק י"ז) או לכינוי של (שמות י"ב מ"ב) "להוציאם"? נמק תשובתך.
9) פסוק כ"ב
ד"ה כי לא אוכל לעשות: זה עונשן של מלאכים על שאמרו (י"ג) "כי משחיתים אנחנו" ותלו הדבר בעצמן, לפיכך לא זזו משם עד שהוזקקו לומר, שאין הדבר ברשותן.
א. היכן מצינו במקרא עוד שנענש מי שתלה הגדולה בעצמו?
**
ב. בעל צידה לדרך, מקשה:
וקשה לי, למה נענשו, הלא יש לומר, שבשליחותו של מקום אמרו לו "כי משחיתים אנחנו", כמו שפירש רש"י י"ח י' ד"ה שוב אשוב: לא בישרו המלאך שישוב אליו, אלא בשליחותו של מקום אמר לו, כמו (בראשית כ"א) "ויאמר לה מלאך ה': הרבה ארבה" והוא אין בידו להרבות אלא בשליחותו של מקום אמר לו כן.
ישב קושיתו!
10) פסוק כ"ב
ד"ה כי לא אוכל: לשון יחיד. מכאן אתה למד, שהאחד הופך והאחד מציל, שאין שני מלאכים נשלחים לדבר אחד.
*
א. בעל גור אריה, מקשה:
ולמה לא למד שאין שני מלאכים נשלחים לדבר אחד לעיל מפסוק י"ז ויאמר המלט על נפשך?
ישב קושיתו!
ד"ה שלשה אנשים: אחד לבשר את שרה, אחד להפך את סדום ואחד לרפא את אברהם, שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות.
והנה שלשה אנשים AND BEHOLD THREE MEN — one to announce to Sarah the birth of a son, one to overthrow Sodom, and one to cure Abraham, for one angel does not carry out two commissions (Genesis Rabbah 50:2). You may know that this is so because throughout this section it (Scripture) mentions them in the plural — “and they ate” (Genesis 18:8), “and they said unto him” (Genesis 18:9) — whilst in the case of the announcement it states, (Genesis 18:10) “And he said, I will certainly return unto thee”, and with regard to the overthrow of Sodom it says (Genesis 19:22) “For “I” cannot do anything” and (Genesis 19:21) “that “I” will not overthrow [the city]”. Raphael who healed Abraham went thence to rescue Lot; that explains what is stated (Genesis 19:17) “And it came to pass when they had brought them forth, that he said, Escape for thy life”, for you learn from this that only one of these acted as Deliverer
למה שינה כאן ולמד שאין שני מלאכים נשלחים לדבר אחד?
ב. לסגנונו של רש"י
יש ורש"י (וכן גם הרמב"ם) משתמש במליצה שאולה מכתבי הקודש, אך לא כדרך המליצים המדביקים את המליצה כטלאי לדבריהם, אלא שרש"י מבליע את דברי הכתוב מבלי שיורגש כלל השימוש במובאה. דוגמא מובהקת לכך בפרקנו. היכן?
ג. עדיין אין הגזר דין נחתם
"כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה"
for we will destroy this place, because the cry of them is waxed great before the LORD; and the LORD hath sent us to destroy it.’
בדבר זה חטאו כמאמר חז"ל והכוונה, כי הדבר הנגזר מה' יתברך לרעה יכול להשתנות ע"י תשובה ואין זה גזר דין שאינו נקבע. ...לכן ה' יתברך שלח אותם לסדום, אולי ע"י שיגידו שה' רוצה להשחית את סדום ישובו מדרכם הרעה... לכן כאשר אמרו "כי משחיתים אנחנו" הלא אמרו הדבר בהחלט ושללו הבחירה ונטלו דרכי תשובה. אולם לוט הבין מסוף דבריהם, כי עדיין תשובה מועילה, כי לזה שלח אותם ה' יתברך, לכן "ויצא לוט וידבר אל חתניו" כי דיבר להם שיעוררו את בני העיר לשוב מדרכם הרעה, כי אם לא ישובו כלה ונחרצה. "ויאמר קומו צאו מן המקום, כי משחית את העיר" ועדיין אין הגזר דין נחתם ויכול להתקרע, ולכן ע"י יציאתכם מן העיר יתעוררו לתשובה, וכמו שאמרו במדרש על בנין נח את התיבה... ולכן כתיב "וידבר לוט אל חתניו לוקחי בנותיו ויאמר קומו צאו", כי היה בזה שני ענינים ודו"ק.
1. מה בינו לבין רש"י (עיין א 9) בהסברת חטא המלאכים?
2. היכן דוגמא בנביאים למה שאמר, שהשליחות וההגדה מטרתה שישובו בתשובה ועדיין לא נחתם גזר הדין?
3. למה רומז הוא בסוף דבריו בענין בנין התיבה?
4. מהי ראייתו מלשון הכתוב כי היו בדברי לוט שני עניינים?
*
5. מה הראיה מלשון הכתוב, שלוט הבין שלא כדברי המלאכים, שעדיין תשובה מועילה?