פרשת חוקת תשכ"ה - הפטרה
עיין גם גיליון חוקת תשי"ט שעסק בהפטרה זו, ביחוד בסוף פרקנו, בנדרו של יפתח.
א. משא ומתן בין יפתח לזקני גלעד
משא ומתן בין יפתח ובין זקני גלעד, פסוקים ו'-י"ח.
השווה:
"וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח לְכָה וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין וְנִלָּחֲמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן"
and they said to Yiftaĥ, Come, and be our captain, that we may fight with the children of ῾Ammon.
"... וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד"
And the elders of Gil῾ad said to Yiftaĥ, Therefore we turn again to thee now, that thou mayst go with us, and fight against the children of ῾Ammon, and be our head over all the inhabitants of Gil῾ad.
במה עדיפה הצעתם השנייה על הראשונה?
"לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמּוֹן..."
And the elders of Gil῾ad said to Yiftaĥ, Therefore we turn again to thee now, that thou mayst go with us, and fight against the children of ῾Ammon, and be our head over all the inhabitants of Gil῾ad.
אברבנאל, מקשה:
אם הוא אמר "הלא אתם שנאתם אותי" איך היתה התשובה "לכן שבנו אליך"? וזה אינו מסובב מאותה סיבה?
And the elders of Gil῾ad said to Yiftaĥ, Therefore we turn again to thee now, that thou mayst go with us, and fight against the children of ῾Ammon, and be our head over all the inhabitants of Gil῾ad.
יישב קושייתו!
**
"אִם מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי... אָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ"
**
And Yiftaĥ said to the elders of Gil῾ad, If you bring me back home to fight against the children of ῾Ammon, and the Lord deliver them before me, shall I be your head?
אברבנאל:
באמת ידעתי אני, כי אם יתן ה' אותם בידי אנכי אהיה לכם לראש על כרחכם, כי איך לא אמשול על העם אשר אושיע אותם מאויביהם?!... ר"ל אני בעצמי אהיה לראש מבלעדיהם...
מהי התמיהה בפסוקים אלה (ו'-י"א) המתיישבת בעזרת דברי אברבנאל אלה?
ב. המשא ומתן בין יפתח למלך עמון
1. מהם הפסוקים בפרשת חוקת המשמשים הוכחה לצדקת טענותיו של יפתח במשאו ומתנו עם מלך עמון?
**
2. יחזקאל קויפמן בפירושו לשופטים בפרקנו מפנה תשומת לבנו ליהושע י"ג, כדי ליישב תמיהה גדולה על דרישת עמון ועל תשובת יפתח. מהי התמיהה ומהו היישוב?
ג. "כה אמר יפתח"
"וַיּוֹסֶף עוֹד יִפְתָּח וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן"
And Yiftaĥ sent messengers again to the king of the children of ῾Ammon:
"וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר יִפְתָּח לֹא לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת אֶרֶץ מוֹאָב וְאֶת אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן..."
and said to him, Thus says Yiftaĥ, Yisra᾽el did not take away the land of Mo᾽av, nor the land of the children of ῾Ammon:
מפרשים מקשים: למה פתח בשליחות השנייה במלים "כה אמר יפתח", ולא עשה כן בשליחות הראשונה? יישב קושייתם!
ד. "מלך האמורי, מלך חשבון"
"וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן"
And Yisra᾽el sent messengers to Siĥon king of the Emori, the king of Ĥeshbon; and Yisra᾽el said to him, Let us pass, we pray thee, through thy land to my place.
ר' שמואל לאנייאדו, כלי יקר (פירוש על נביאים ראשונים) (אלפו, אחרי גירוש ספרד):
צריך לדקדק אומרו "מלך האמורי מלך חשבון" – ובתורה לא נאמר אלא (במדבר כ"א כ"א) "וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמורי" בלבד, ולא מלך חשבון, ואם כן למה ישנה יפתח?
And Yisra᾽el sent messengers to Siĥon king of the Emori, the king of Ĥeshbon; and Yisra᾽el said to him, Let us pass, we pray thee, through thy land to my place.
**
יישב קושייתו על פי מגמת כל דברי יפתח במקומנו!
ה. יחסו של יפתח לכמוש
"הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ כְּמוֹשׁ אֱ-לֹהֶיךָ אוֹתוֹ תִירָשׁ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' אֱ-לֹהֵינוּ מִפָּנֵינוּ אוֹתוֹ נִירָשׁ"
Wilt not thou possess that which Kemosh thy god gives thee to possess? So likewise that which the Lord our God has voided before us, that shall we possess.
יחזקאל קויפמן, ספר שופטים עמ' 224:
הטענה היא מצד צורתה פוליתיאיסטית (=מבוססת על אמונה בריבוי אלים), יפתח כאילו מניח, שכמוש הוא אל ושהוא יכול להנחיל ארץ. רקע הטענה היא כאילו אמונה באלים לאומיים הנלחמים כל אחד לטובת עמו, אלוקי ישראל נתפש כאחד האלים הלאומיים. אולם באמת אין להביא מכאן ראיה שיפתח מאמין במציאות אלים לאומיים.
1. הסבר, מדוע אין מכאן ראיה שיפתח מאמין בקיומו של כמוש?
*
2. הוכח מלשון הכתובים בפרקנו שיפתח מאמין בייחודו של ה', ואינו רואה בו "אל לאומי".
ו. טענת יפתח בנוגע לבלק (1)
"וְעַתָּה הֲטוֹב טוֹב אַתָּה מִבָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב הֲרוֹב רָב עִם יִשְׂרָאֵל אִם נִלְחֹם נִלְחַם בָּם"
And now art thou at all better than Balaq the son of Żippor, king of Mo᾽av? did he ever strive against Yisra᾽el, or did he ever fight against them,
אחד מחכמי הגויים (גרסמן) טוען, שיפתח מעקם כאן את שורת האמת, בהתעלמו מדעת ממעשה בלק אשר קרא את בלעם לקלל את ישראל; אם כן – אמנם לא נלחם בם, אך לא יתכן לומר שלא רב עמם או שלא התייחס אליהם באיבה.
**
1. התוכל להפריך את טענתו ולהוכיח שאין בדברי יפתח כאן כל עיקום וכל סטיה מן האמת כפי שהיא מסופרת בספר במדבר!
2. היש או אין להביא סעד לדבריו של גרסמן מיהושע פרק כ"ד פס' ט'?
ז. טענת יפתח בנוגע לבלק (2)
"וְעַתָּה הֲטוֹב טוֹב אַתָּה מִבָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב..."
And now art thou at all better than Balaq the son of Żippor, king of Mo᾽av? did he ever strive against Yisra᾽el, or did he ever fight against them,
אברבנאל, מקשה:
למה אחרי שחתם סיפורו ואמר (כ"ג): "ועתה ה' אלוקינו הוריש את האמורי מפני עמו ישראל ואתה תורישנו", חזר לומר "ועתה הטוב טוב אתה מבלק"... "בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה...", והיה זה קודם מלחמת סיחון ועוג שכבר זכר (י"ט-כ"א), ומה ראה להביאו (=את בלק) לאחרונה אחרי תשלום דבריו?
*
יישב קושייתו!
ח. "שלוש מאות שנה" - גוזמא
"בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל יְדֵי אַרְנוֹן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּמַדּוּעַ לֹא הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא"
while Yisra᾽el dwelt in Ĥeshbon and its hamlets, and in ῾Ar῾or and its hamlets, and in all the cities that are along by the shores of Arnon, for three hundred years? why did you not recover them within that time?
מאיר איש שלום, מאין עיין על ספר שופטים (וינא תרנ"א):
לפי שסתם חזקה שלש שנים, אמר דרך גוזמא "שלש מאות שנה".
while Yisra᾽el dwelt in Ĥeshbon and its hamlets, and in ῾Ar῾or and its hamlets, and in all the cities that are along by the shores of Arnon, for three hundred years? why did you not recover them within that time?
מה אילצו לפרש כך?
ט. "ובערעור" - לשון צחות
"בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְכָל הֶעָרִים..."
while Yisra᾽el dwelt in Ĥeshbon and its hamlets, and in ῾Ar῾or and its hamlets, and in all the cities that are along by the shores of Arnon, for three hundred years? why did you not recover them within that time?
כלי יקר:
נראה לעניות דעתי, שדיבר יפתח צחות לומר: מאחר שאתם מחרחרים ריב עמנו ומערערים, ראוי לקרא המקום בשם ערעור, שאתה מערער עלינו בדבר המוחזק מכמה שנים...
השווה את פסוקנו למסופר בעניין זה בפרשת חוקת, והסבר, מהי הפליאה שאותה הוא מיישב על ידי דיבור "צחות"?
י. שאלות בטעמי המקרא
"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"
This is the statute of the law which the LORD hath commanded, saying: Speak unto the children of Israel, that they bring thee a red heifer, faultless, wherein is no blemish, and upon which never came yoke.
ד"ה אדומה תמימה: שתהא תמימה באדמימותה, שאם היו בה שתי שערות שחורות – פסולה.
אדמה תמימה [A COW] RED, PERFECT — This means that it should be perfect in respect to its redness (Sifrei Bamidbar 123:1), — so that if there are two black hairs in it (or two of any color other than red) it is unfitted for the rite here described (Mishnah Parah 2:5).
ר' וולף היידנהיים, בפירושו "הבנת המקרא" על רש"י:
"שתהא תמימה באדמימות": והכי איתא בספרי. "פרה" שומע אני שחורה או לבנה? תלמוד לומר: תמימה לאדמות, או: תמימה למומים? כשהוא אומר "אשר אין בה מום", הרי מומים אמורים. הא מה תלמוד לומר: "תמימה"? שתהא תמימה לאדמות. עד כאן לשון הספרי... ולזאת גם בעל הטעמים הטעים "תמימה" ברביע אחר הטרס. וככה הטעם "נח איש צדיק תמים היה" בתביר וטפחא שהם אדוקים לעולם.
א. האם הסברו של רש"י (ספרי) מתיישב עם פיסוק הטעמים?
ב. מה פירוש המלה "טרס" שבדברי רווה"ה?
ג. מה מוכיח רווה"ה מבראשית ו' ט'?
"וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם"
And the liers in wait hastened, and rushed upon Giv῾a; and the liers in wait moved out, and smote all the city with the edge of the sword.
לכאורה באות בצלע הזו שתי פעולות נפרדות:
1. הרמת היד, 2. הכאת הסלע במטה.
מדוע חולקה הצלע אחרי המלה "במטהו" ולא – בהתאם לחלוקה לשתי הפעולות – אחרי "את ידו"?