פרשת לך לך תשכ"ט - ברית ההבטחה
א. ההולך והמתהלך
"הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים"
And when Abram was ninety years old and nine, the LORD appeared to Abram, and said unto him: ‘I am God Almighty; walk before Me, and be thou wholehearted.
ר' נפתלי הירץ ויזל, ה' כ"ד:
ד"ה ויתהלך חנוך את האלוקים: יש הבדל בין "הולך" ל"מתהלך", כי "הולך" נזכר על השם פניו ללכת אל מקום אחד שחפץ ללכת שם ובכל הדרך אין לו עסק רק ילך עד המקום שצריך להיות שם, כמו (בראשית י"ח) "הולך עמם לשלחם", (במדבר כ' כ"ב) "ויחר אף ה' כי הולך הוא", וכך אצל השם (שמות י"ג) "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך", (במדבר י"ד) "ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם", וכן כולם. ואין כן "מתהלך", שאינו על החפץ למקום אחר ממה שהוא בו, כי אם על ההליכה לבדה, והוא נשאר במקום אחד – פעם מתהלך כה ופעם מתהלך כה, כפי שירצה, כי יש לו חפץ ב"התהלכות" זו. זהו עונג לו שבכל צעד וצעד מתהנה, וכל מקום שתדרוך כף רגלו מתבונן בו; לא כן ה"הולך" שאין לו עונג וחפץ בהליכה, כי צריך להגיע אל מחוז חפצו. כמו (שמואל א' ל' ל"א) "ולכל המקומות אשר התהלך שם דוד הוא ואנשיו", כי בברחו מפני שאול לא הלך אל מחוז ידוע, כי בכל מקום שמצא מנוחה היה טוב בעיניו... ... (בראשית י"ג) "קום והתהלך בארץ לארכה ולרחבה", שאינו כהולך אל עסקיו למקום ידוע, כי הוא על שעשוע ההליכה וכל מקום יתרונו שווה בענין זה למקום אחר וכאומרו (בראשית שם) "לך אתננה..." ולכן לשון זה נופל על תנועת מחשבות הנפש, כי גם הן הולכות: וזה על דרך משל, כי החפץ לדעת גובה השמש, תלכנה מחשבות שכלו אל מקום השמש לחקור על גבהו, והנה זה כהולך אל מקום ידוע, כי חפצו לבד לדעת גבהו. אבל המתענג לחשוב מחשבות בדבר מן הדברים ואין לו חפץ לדעת ולהשיב דבר ידוע אבל הוא משתעשע לחשוב גם בדברים הידועים לו – הן לטוב, הן לרע – נקרא "מתהלך". ולכן החוטא החושב מחשבות תאוה, פעם תאוה זו ופעם תאוה זו – הרי הוא "מתהלך". וזהו הענין לדעתי (תהילים ס"ח כ"ב) "אך אלוקים ימחץ ראש איביו קדקד שער מתהלך באשמיו" אמר, שימחץ קדקוד שער אויב המתהלך באשמיו – מתענג כל היום במחשבות אשמיו. וכן (תהילים פ"ה ה') "לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו", שכל מזימות לבם מחשבות חושך בלי אור דעת ובינה. וכן (תהילים י"ב) "סביב רשעים יתהלכון" לא במחשבות אמת השמורות מהם. וככה הוא לטובה, שבהיות אדם חושב מחשבות אמת בחכמה ובדעת ותמיד עיניו בהן, לא בעבור חפצו להשיג ענין מה, לעשות לו שם, או להשביע חפץ תאוותו. רק שמתענג במחשבות אמת הקנויות בו, ואיזו מהן שתהיה ישמח ויתענג בה, זה אות על יושר הלב ועל דבקותו בה'... וממין זה כולם הסמוכים אל ה' וכתובים אצל האדם...
יצחק שמואל רגיו, בראשית ה' כ"ב:
יש הפרש בין "הליכה" ל"התהלכות": מי שחפץ ללכת למקום ידוע נקרא "הולך" אבל "מתהלך" אינו מכוון למקום ידוע, רק לטייל פעם כה ופעם כה... וכן הוא בהליכת מחשבת הלב; מי שכיון לעמוד על דבר שחפץ לדעתו נקרא "הולך", אבל החושב על דבר נחמד בלבו ומתעסק בו מאהבתו את הדבר נקרא "מתהלך" וזוהי "התהלכות את ה'" או "לפני ה'" הנזכרת אצל הצדיקים, וכל כך היו אוהבים את המקום ב"ה, שהיו שמחים תמיד לחשוב ביראת ה', ומתענגים בזכרון נפלאותיו...
1. האם מתאימים ההגדרות הנ"ל למה שנאמר במשפטים (שמות כ"א י"ט) "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה"?
*
2. למה נאמר בצדיקים "התהלך" את או לפני ה', (כגון כאן באברהם: התהלך לפני), ולא נאמר כן בכל ישראל אלא נאמר שם (דברים כ"ח ט') "כי תשמור מצוות ה' אלוקיך והלכת בדרכיו"?
ב. ברית - הבטחה או הדדיות
"וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ"
And I will make My covenant between Me and thee, and will multiply thee exceedingly.’
"אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ"
’As for Me, behold, My covenant is with thee, and thou shalt be the father of a multitude of nations.
"וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵא-לֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ"
And I will establish My covenant between Me and thee and thy seed after thee throughout their generations for an everlasting covenant, to be a God unto thee and to thy seed after thee.
"וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם..."
והקמתי את בריתי AND I WILL ESTABLISH MY COVENANT WITH HIM — Why is this stated? Is it not already written (Genesis 17:9) “as for thee, thou shalt keep My Covenant, thou and thy seed etc.”? But since is said, (Genesis 17:7) and I will establish My Covenant between Me and thee and thy seed after thee in their generations”, it might be inferred that the children of Ishmael and the children of Keturah (who are all descendants of Abraham) are included in this promise of the establishment of the Covenant, therefore it states here (Genesis 17:19) “And I will establish My Covenant with him (Isaac), not with the others” (cf. Sanhedrin 59b). If so, why is there a repetition of the statement that the covenant will be established with Isaac in the words (Genesis 17:21) ואת בריתי אקים את יצחק “but My Covenant will I establish with Isaac”? But it is repeated in order to add the words אשר תלד so as to teach that he was holy from his birth (Shabbat 137b). Another explanation of why 5:21 is repeated is: R. Aba said, “from here Scripture draws a logical conclusion regarding the son of the Mistress (Sarah) from what is said regarding the son of the handmaid (Hagar): It is written (Genesis 17:20) “Behold I have blessed him and will make him fruitful”, and this refers to Ishmael: Surely then, it follows logically that “I must establish my covenant (of blessing) with Isaac also!” (Genesis Rabbah 47:5).
קאסוטו, מנח עד אברהם לפרק ו' פסוק י"ח:
והקימותי את בריתי אתך: "ברית" לא בהוראה של התחייבות הדדית בין שני הצדדים אלא בהוראה של הבטחה אלוקית חד-צדדית לטובת האדם, כגון זו שניתנה לפינחס בדברי האלוקים (במדבר כ"ח י"ג) "הנני נותן לו את בריתי שלום".
ד"ה ואתנה בריתי: ברית של אהבה וברית הארץ להורישה לך ע"י מצוה זו.
ואתנה בריתי AND I WILL MAKE MY COVENANT — a covenant of love and a covenant regarding the land — to give it to you as an inheritance through your observance of this precept.
יצחק שמואל רגיו:
ד"ה ואתנה בריתי ביני ובינך: הברית שכרתי מששת ימי בראשית עם כל בני אדם להשרות שכינתי ביניהם ולהנחילם כל טוב, עתה אקים את בריתי זאת בך לבדך ולא בשאר אומות, ובסמוך (פסוקים ז' ח') פרש יותר מה הוא ענין הברית הזאת.
פסוק ד':
ד"ה אני הנה בריתי אתך: אני כבר כרתי ברית איתך במראה בין הבתרים (ט"ו י"ח) ועתה אני מוסיף עליו... ועל כן אשנה שמך לרמוז על זה, אבל בריתי שאמרתי למעלה (ב') "ואתנה בריתי ביני ובינך" שרומז על ברית עולם של מעשה בראשית, את בריתי זאת אקים ביני ובינך וכו' "להיות לך לאלוקים" עד "והייתי להם לאלוקים".
ד"ה ואתנה בריתי ביני ובינך: אין הכוונה שאהיה אני נקשר עמך לשמור הבטחתי, ואתה נקשר עמי לשמור מצוותי, וכמו שפירש אח"כ (ד') "אני הנה בריתי אתך", (ט') "ואתה את בריתי תשמור". כי הנה מצאנו אחר כך (פסוק ז') "והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך... להיות לך לאלוקים", שאינו אלא הבטחה מצדו יתברך, לא גם מצד אברהם. מלבד, כי לפי זה – "ברית" היה לו לאמר, לא בריתי. אלא "ואתנה בריתי" – קשר אהבה יהיה ביני לבינך. ומליצת "ביני ובינך" אינה אלא כמליצת "אתך", וכן בפסוק ז'.
ד"ה ואתנה בריתי ביני ובינך: שבברית הראשון על מתנת הארץ (פרק ט"ו) "ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית" והיה הברית רק מצד הנותן, לא מצד אברהם, אבל הברית הזאת תהיה ביני ובינך, בענין שיחול החיוב על שני הצדדים הכורתים ברית, כי גם אברהם התחייב להיות שותף לה' במעשה בראשית להשלים את הבריאה ולתקנה, וראשית התיקון יתחיל בעולמו הקטן – שהוא גופו.
I will give My covenant. Hashem’s earlier covenant with him (15:18) was unilateral, but this one was “between Me and you,” imposing obligations upon both parties. Thus Avraham was also obliged to do his part to perfect creation, starting with his own body.
*
1. אילו מן הבריתות המוזכרות בפסוקים שהובאו לעיל (ב'-ט') הן מסוגו של נח ו' י"ח, שלדעת קאסוטו אינן התחייבויות דו-צדדיות, אלא הבטחה אלוקית לטובת האדם, ואילו מהן הן מן הסוג השני של התחיבויות הדדיות – לדעת הפרשנים הנ"ל?
*
2. לדעת שד"ל מוכיח פסוק ז' את נכונות פירושו לפסוק ב'. מהי ההוכחה?
*
לפי זה היה לו לומר "ברית" ולא "בריתי".
א. "לפי זה" – לפי מה?
ב. למה היה לו לומר "לפי זה" "ברית" ולא "בריתי"?
4. לשם מה מסיים שד"ל דבריו בכך שישנו פירוש מיוחד למליצת "ביני ובינך" - מה תיקן בזה?
ג. שאלות ודיוקים ברש"י
*
ד"ה המול: כמו להמול, כמו שאתה אומר "עשית" כמו "לעשות".
*
המול is an infinitive equal to לְהִמּוֹל just as you may say עַשׂוֹת in place of לעשות (i.e. the infinitive may be with or without ל prefixed).
מה ראה רש"י לפרשו כמקור ולמה לא לפרשו כציווי?
ד"ה לו ישמעאל יחיה: הלואי שיחיה ישמעאל, איני כדאי לקבל מתן שכר כזה.
לו ישמעאל יחיה means O THAT ISHMAEL MIGHT LIVE: I am unworthy to receive such a reward!
א. האם לפי רש"י פירושו של "לו" כאן כפירושו של "לו" שבבראשית נ' ט"ו, או כפירושו של "לו" שבתהילים פ"א י"ד או כפירושו של "לו" שבישעיה מ"ח י"ח או שאין פירושו כאחד מהם?
**
ב. למה לא הסתפק רש"י בפרוש מילת "לו" והוסיף עוד "איני כדאי.."?
ד"ה יחיה לפניך: יחיה ביראתך, כמו "התהלך לפני" פלח קדמי.
יחיה לפניך LIVE BEFORE THEE — live in reverence of thee; similar in sense is Genesis 17:1, התהלך לפני, which Onkelos renders by “worship Me”.
א. מה קשה לרש"י?
ואיננו נכון, בעבור שאמר (ה') ולישמעאל שמעתיך.
I WILL MAKE NATIONS OF YOU. A quote from Rashi: [refer to] Israel and Edom, for Avraham already had Yishmael, so it cant be G-d is telling Avram about him. Its not sound in my view that G-d should tell [Avram] now by the covenant of circumcision, about Eisav (the father" of Edom), who didnt fulfil circumcision and not commanded about it. As [the Rabbis] expound in Sanhedrin (59b) "For in Isaac [will offspring be considered yours]" "in" Isaac, but not "all" of Isaac. Rather, Israel by themselves are called "nations" and "peoples" as we see "Indeed you loved 'peoples' greatly" (Deuteronomy 35:11), "Peoples will assemble at the mount" (ibid. 33:19), "after you came Benyamin with your peoples (Judges 5:14)," Even after all tribes were born G-d said "a nation and a congregation of nations shall descend from you" and "and I'll make you a congregations of nations" (below 48:4).
מהי הסתירה?
ג. בעל אמרי שפר, בפירושו לרש"י מישב את הסתירה הנ"ל:
ואולי עוררו ה' על זה במה שהעביר עינו מראות שוא, ולכן צופה עתידות הודיעו, כי שמע לו גם לזה.
הסבר את דבריו.