| א. השוואת מפרשים |
"וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי"
Yet the number of the children of Israel shall be as the sand of the sea, which cannot be measured nor numbered; and it shall come to pass that, instead of that which was said unto them: ‘Ye are not My people’, it shall be said unto them: ‘Ye are the children of the living God.’
"וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל"
And the children of Judah and the children of Israel shall be gathered together, and they shall appoint themselves one head, and shall go up out of the land; for great shall be the day of Jezreel.
"אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם עַמִּי וְלַאֲחוֹתֵיכֶם רֻחָמָה"
Say ye unto your brethren: ‘Ammi’; and to your sisters, ‘Ruhamah.’
"רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ וְתָסֵר זְנוּנֶיהָ מִפָּנֶיהָ..."
Plead with your mother, plead; For she is not My wife, neither am I her husband; And let her put away her harlotries from her face, And her adulteries from between her breasts;
| ראב"ע: פסוק א': ד"ה והיה: זאת הפרשה דבקה היא, כי במקום שיגלו שם יולידו בנים רבים, רק אינם יראים את השם. ופירוש "והיה במקום" כמו "תחת אשר לא עבדת" (דברים כ"ח י"ז), והטעם כי הם קוראים לעצמם 'בני אל חי' והם באמת לא עמי, בעבור מעשיהם הרעים. פסוק ב': ד"ה ונקבצו: טעם 'ונקבצו' שרבים מבני יהודה תפס סנחריב, וכן כתוב, כי תפש כל ערי יהודה הבצורות. 'ושמו להם ראש אחד' – שהו סנחריב. ד"ה ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל: שנפרד עון בני ישראל, והנה הכל לגנאי ולא לשבח. או הטעם כי גדול יהיה יום אידם כיום יזרעאל. פסוק ג': ד"ה אמרו לאחיכם עמי: כדרך (מלכים א' י"ח) "ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול", וכדרך (קהלת י"א ט') "שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך"; או (עמוס ד') "באו בית אל ופשעו" ורבים ככה. על כן אחריו "ריבו באמכם ריבו" – איך אתם בני אל חי והאם זנתה?! | ר' אליעזר מבלגנצי: פסוק א': ועד שיהיה מספר בני ישראל בארצות אויביהם באחרית הימים כחול אשר על שפת הים, שאף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם (ויקרא כ"ו) אלא אפרה וארבה אותם שם, ויכירו וידעו כל גויים שעדיין אני אוהבם. והיה במקום אשר נאמר להם שם כשגלו שאינם עמי, שאילו היו עמי לא גלו, יאמר להם: בני אל חי, שאם מתו אבותיהם אלוהיהם חי, ולא יתומים הם מאביהם שבשמים, ולא אלמן ישראל מאלוהיו, ועד אותה העת יקראו 'לא עמי'. ואז יעקר שם זה מהם, ויאמר להם בני אל חי. ואז - פסוק ב': 'ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו' – לארצם, ועל ידי שיעיר המקום רוחם לכך, שישימו להם ראש אחד וחבורה אחת איש ממקום תפוצתו ויעלו מארץ שבים. 'כי גדול יום יזרעאל' – כי גדול יהיה יום ישראל הנפוצים והנזרעים בארצות אויביהם להושיעם ולקבצם, וזרעתים לי בארצי ובנחלתי. ולכך יקראו 'בני אל חי'. ולא באו שני המקראות הללו אלא שעד אחרית הימים שיפרו וירבו ויזרעו בארצם, יהיו נקראים 'לא עמי', ולא באו לנחם, שעדיין עומד בתוכחתו, שאומר לבניה 'ריבו באמכם ריבו' – וכן הוא פשוטו, 'כי אתם לא עמי' ואנכי לא היה לכם ימים רבים, עד אחרית הימים שתרבו ותקבצו לארצכם שאז תקראו 'בני אל חי'. |
קאסוטו:
הפסוקים א'-ג' באים לשמש מעין פתיחה ולהצביע לפני השומעים את המטרה שאליה הנאום מכוון. כך היה לפעמים מנהגם של סופרי המקרא, להתחיל את שיריהם או נאומיהם בהביעם בקצרה את הרעיון אשר יביעו בהמשך דבריהם. חפץ הושע לבשר בשורת תשובתה של האומה אל אלוהיה לאחר הפורענות, תקומתה מן הגלות, תחיתה לחיים חדשים בארצה, הריהו מבטא רעיון זה בראש נאומו. נאומים אחרים לרוב נשא כבר להוכיח את עמו: על מפלתו, על שממת ארצו, על גלותו; עתה חפץ לדבר על מה שיארע אחר כל הצרות, אחר חורבנן של שתי המלכויות... באחרית הימים – זה מובנה של פתיחת הנאום – בעתיד הרחוק, יקיים ה' הבטחותיו שהבטיח את האבות. אזי יהיה מספר בני ישראל כחול... לא יקרא עוד "לא עמי"... אחר הפתיחה ניגש הוא לפתח רעיון זה באריכות. מעין נקודת המסע משמש לו תאור מצבה בהוה... ההוה הנהו חשוך מאוד. |
1. מהו הקושי העיקרי שמנסים שלושת המפרשים ליישב?
2. מהו ההבדל בין הראב"ע לבין ר' אליעזר בפירוש שלושת הפסוקים הראשונים בכללם?
3. מה רצה הראב"ע להוכיח בעזרת הפסוקים ממלכים א' י"ח ומקהלת י"א ומעמוס ד'?
4. האם קרוב קאסוטו בפירושו לאחד מהם או הלך בדרך אחרת לגמרי? (הן בתפישתו הכללית, הן בפרטי הדברים)?
5. היכן מצא קאסוטו בפסוקים אלה רמז להבטחות שהבטיח ה' את האבות?
6. מהו "יום יזרעאל" לפי כל אחד משלושת הנ"ל?
*
7. כיצד מתיישב פירושו של קאסוטו ליום יזרעאל עם הנאמר בהושע א' ד'?
8. מי מן המפרשים הנ"ל מפרש את המלים "ועלה מן הארץ" בהתאם לפירושן בשמות א' י'?
**
9. קאסוטו מביא כדוגמא לתפישתו הכללית את מבנה פרקנו, ביחוד את פתיחתו – את מזמורי תהלים ע"ג וצ"ב. הסבר מה הדמיון לפרקנו.
| ב. "והיא לא ידעה..." |
"וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר"
For she did not know that it was I that gave her The corn, and the wine, and the oil, And multiplied unto her silver and gold, Which they used for Baal.
ר' יוסף אבן כספי, אדני כסף:
ד"ה והיא לא ידעה: הטעם: בעת רדפה את מאהביה.
ד"ה והיא לא ידעה: הטעם: בעת רדפה את מאהביה.
For she did not know that it was I that gave her The corn, and the wine, and the oil, And multiplied unto her silver and gold, Which they used for Baal.
**
מה קשה לו בפסוקנו?
| ג. "ולכן הנה אנכי מפתיה..." |
"לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ"
Therefore, behold, I will allure her, And bring her into the wilderness, And speak tenderly unto her.
...והענין: אתן בלבה לשוב בתשובה בעודם בגלות, וזה כענין פיתוי, כי המפתה את חברו מעבירו מדעתו שהיה בו לדעת אחרת, כן הקב"ה מעביר ישראל מדעתם שהיו בו בגלות לרדוף אחרי התאוה ויצר הרע, ויתן בלבם לעזוב הרע ולקחת הטוב. ועל זה אמר (יחזקאל י"א י"א) "והסירותי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר".
ד"ה והֹלכתיה המדבר: זהו שאמר יחזקאל (כ' ל"ה) "והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים".
ד"ה לכן: אחר שתדע כי כל זאת הרעה באה עליה בעבור ששכחה אותי ולא ידעה בתחילה כי אני הטיבותי עמה ואמרה "אלכה ואשובה אל אישי הראשון" – אז אפתיה בדברים.
ד"ה והֹלכתיה: אל ארצה ששב כמדבר.
1. מה ההבדל העיקרי בין שני הפירושים, ואיזה מהם נראה לך פשוטו של מקרא ומתאים להקשר?
2. השווה את שני הפירושים הנ"ל לדברי אבן כספי שהובאו בגיליון במדבר תשכ"א. במה שונים שניהם ממנו?
3. התוכל להוסיף עוד נימוק על נימוקו של רד"ק, למה נקראת הגלות בפסוק זה – ובהקשר זה – "מדבר"?
4. אם תקבל את פירושו של רד"ק לפסוקנו, איך תפרש מילת "משם" שבפסוק הבא?
| ד. "...תקראי אישי..." |
"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי"
And it shall be at that day, saith the LORD, That thou shalt call Me Ishi, And shalt call Me no more Baali.
ד"ה תקראי אישי: תעבדוני מאהבה ולא מיראה. "אישי" – לשון אישות וחיבת נעורים.
רש"י:
ד"ה בעלי: לשון אדנות ומורא.
ד"ה בעלי: לשון אדנות ומורא.
ד"ה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי: ...ור' מורינוס אמר: שם שהוא ספק כמו "בעל" שהוא שם של עכו"ם לא תזכרי עוד.
הסבר מה ההבדל בין שניהם.
| ה. "ולא תקראי לי עוד בעלי" |
"וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי"
And it shall be at that day, saith the LORD, That thou shalt call Me Ishi, And shalt call Me no more Baali.
ר' יוסף אבן כספי, אדני כסף:
לשמירה מן השם המשותף, וכן קדם לירמיהו בענין (ירמיהו כ"ג ל"ג) "מה משא ה'"!
לשמירה מן השם המשותף, וכן קדם לירמיהו בענין (ירמיהו כ"ג ל"ג) "מה משא ה'"!
1. הסבר את המילים המסומנות בקו.
2. מה עניין ירמיהו כ"ג ל"ג לענייננו כאן?