| א. מפורענות לנחמה |
"וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם
אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר
וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם
יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי"
Yet the number of the children of Israel shall be as the sand of the sea, which cannot be measured nor numbered; and it shall come to pass that, instead of that which was said unto them: ‘Ye are not My people’, it shall be said unto them: ‘Ye are the children of the living God.’
גמרא פסחים פ"ז ע"א-ע"ב:
...אמר לו הקב"ה להושע: "בניך חטאו" והיה לו לומר: "בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן!" והוא – לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו "רבונו של עולם! כל העולם שלך הוא, העבירם באומה אחרת!" אמר הקב"ה: מה אעשה לזקן זה? אמר לו: "לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים"
...אמר לו הקב"ה להושע: "בניך חטאו" והיה לו לומר: "בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן!" והוא – לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו "רבונו של עולם! כל העולם שלך הוא, העבירם באומה אחרת!" אמר הקב"ה: מה אעשה לזקן זה? אמר לו: "לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים"
(רש"י:
שתלד לך בנים זנונים, ספק שלך – ספק של אחרים)
שתלד לך בנים זנונים, ספק שלך – ספק של אחרים)
(רש"י:
ואחר כך אומר לו: "שלחה מעל פניך!" אם הוא יכול לשלח, אף אני אשלח את ישראל. שנאמר (הושע א' ב') "ויאמר ה' אל הושע: לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים..." וכתוב (א' ג') "וילך ויקח את גומר בת דבלים".. .."ותהר ותלד לו בן ויאמר ה' אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא"
ואחר כך אומר לו: "שלחה מעל פניך!" אם הוא יכול לשלח, אף אני אשלח את ישראל. שנאמר (הושע א' ב') "ויאמר ה' אל הושע: לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים..." וכתוב (א' ג') "וילך ויקח את גומר בת דבלים".. .."ותהר ותלד לו בן ויאמר ה' אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא"
(רש"י:
ד"ה יזרעאל: שעתיד אני לזורעם ולזרותם בגולה)
ד"ה יזרעאל: שעתיד אני לזורעם ולזרותם בגולה)
(רש"י:
(א' ו') "ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו: קרא שמה לא רוחמה, כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל.." ...(ח' ט') "ותהר ותלד בן ויאמר: קרא שמו לא עמי, כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם". לאחר שנולדו לו שני בנים ובת אחת, אמר לו הקב"ה להושע: "לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדברתי עמו פרש מן האשה? אף אתה – בדול עצמך ממנה!" אמר לו: רבש"ע, יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה", אמר לו הקב"ה: "ומה אתה, שאשתך זונה ובניך בני זנונים ואין אתה יודע, אם שלך הם אם של אחרים הן – כך, ישראל שהם בני, בני אברהם יצחק ויעקב, אחד מארבעה קנינין שקניתי בעולמי (ומבאר שם שהם תורה, ארץ ישראל, בית המקדש וישראל)... ואתה אמרת: "העבירם באומה אחרת?!" כיון שידע (הושע) שחטא, עמד לבקש רחמים על עצמו, אמר לו הקב"ה: "עד שאתה מבקש רחמים על עצמך, בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזרות"
(א' ו') "ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו: קרא שמה לא רוחמה, כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל.." ...(ח' ט') "ותהר ותלד בן ויאמר: קרא שמו לא עמי, כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם". לאחר שנולדו לו שני בנים ובת אחת, אמר לו הקב"ה להושע: "לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדברתי עמו פרש מן האשה? אף אתה – בדול עצמך ממנה!" אמר לו: רבש"ע, יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה", אמר לו הקב"ה: "ומה אתה, שאשתך זונה ובניך בני זנונים ואין אתה יודע, אם שלך הם אם של אחרים הן – כך, ישראל שהם בני, בני אברהם יצחק ויעקב, אחד מארבעה קנינין שקניתי בעולמי (ומבאר שם שהם תורה, ארץ ישראל, בית המקדש וישראל)... ואתה אמרת: "העבירם באומה אחרת?!" כיון שידע (הושע) שחטא, עמד לבקש רחמים על עצמו, אמר לו הקב"ה: "עד שאתה מבקש רחמים על עצמך, בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזרות"
יזרעאל דהיינו: גולה, ו"לא עמי" ו"לא רוחמה").
Yet the number of the children of Israel shall be as the sand of the sea, which cannot be measured nor numbered; and it shall come to pass that, instead of that which was said unto them: ‘Ye are not My people’, it shall be said unto them: ‘Ye are the children of the living God.’
עמד וביקש רחמים ובטל גזרה והתחיל לברכן, שנאמר: (הושע ב' א'-ג') "והיה מספר בני ישראל כחול הים... והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי ונקבצו בני ישראל ובני יהודה יחדו"; (הושע ב' כ') "וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רוחמה ואמרתי ללא עמי – עמי אתה".
Yet the number of the children of Israel shall be as the sand of the sea, which cannot be measured nor numbered; and it shall come to pass that, instead of that which was said unto them: ‘Ye are not My people’, it shall be said unto them: ‘Ye are the children of the living God.’
ספרי בלק (קל"א):
רבי אומר הרבה פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב... ... אומר (הושע א' ט'): "כי אתם לא עמי" ואומר (הושע ב' א'): "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם: 'לא עמי אתם' יאמר להם: 'בני אל חי'". וכי מה ענין זה לזה? משל למלך שכעס על אשתו, שלח (=לקרוא) סופר אחד לכתוב לה גט; עד שלא בא הסופר נתרצה המלך לאשתו, אמר המלך: "אפשר שיצא סופר זה מכאן חלוק? אלא אומר לו: "בא, כתוב שאני כופל לה כתובתה". לכך נאמר (א' ט'): "כי אתם לא עמי" ואומר: "והיה מספר בני ישראל כחול הים".
רבי אומר הרבה פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב... ... אומר (הושע א' ט'): "כי אתם לא עמי" ואומר (הושע ב' א'): "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם: 'לא עמי אתם' יאמר להם: 'בני אל חי'". וכי מה ענין זה לזה? משל למלך שכעס על אשתו, שלח (=לקרוא) סופר אחד לכתוב לה גט; עד שלא בא הסופר נתרצה המלך לאשתו, אמר המלך: "אפשר שיצא סופר זה מכאן חלוק? אלא אומר לו: "בא, כתוב שאני כופל לה כתובתה". לכך נאמר (א' ט'): "כי אתם לא עמי" ואומר: "והיה מספר בני ישראל כחול הים".
ד"ה והיה מספר וכו': מה ענין פורענות ונחמה סמוכין בדיבור אחד? רבותינו פירשו בפסחים: הרגיש הושע בעצמו שחטא על שאמר "החליפם באומה אחרת", עמד ובקש רחמים עליהם. ובספרי דבי רב פרשת "וישב ישראל בשטים" שנינו: רבי אומר: יש פרשיות סמוכות זו לזו... (עיין לעיל)... אפשר יצא סופר זה מכאן חלוק, כלומר: לבו חלוק ותמוה לומר: למה שלח אחרי המלך? אמר לו: "בא וכתוב, שאני כופל לה כתובתה".
ולפי פשוטו כך היא סמיכתו: "כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם" – אראה עצמי כאלו איני לכם ותיגלו לבין האומות, ואף שם תרבו ותצמחו, ושם תשיבו אל לבבכם לשוב אלי, כמו שנאמר ע"י משה (דברים ל' א' – ג') "והשבות אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחך ... ושבת עד ה' ... ושב ה' אלוהיך את שבותך".
באור:
ד"ה והיה מספר בני ישראל: מה נפלאה ההעברה הפתאומית הזאת מפורענות לנחמה בעיני המבארים, עד שבספרי דבי רב חנינא: "יש פרשיות סמוכות זו לזו... (עיין לעיל) וכן עיין מה שדרשו בפסחים... אמנם כבר הערנו בהקדמה על סגולה זו מסגולות הנבואה, כי הוא מוטבע בטבע נפש הנביא הדורש טוב לעמו, להטות לבבו לחמלה ולחנינה ולנחם אותם, אחרי שפכו חרון אפו עליהם. גם נביא זה, אחרי השקותו אותם כוס התרעלה בהגידו להם, כי ישליך ה' מעל פניו ארץ תפארת ישראל ויסתר פניו מהם, התעוררו רחמיו עליהם, המה הטו את לבבו לאמור: פן יאמרו עתה: נואש! אבדנו, כי ה' הנורא אין בקרבנו ומי יקום? על זה התחיל לפייסם ויאמר: דומו! עוד תוכל לבוא העת שיהיה מספר בני ישראל כחול הים, אשר יש לו מספר מוגבל אבל רחוק הוא להמצא מפני רבויו.
ד"ה והיה מספר בני ישראל: מה נפלאה ההעברה הפתאומית הזאת מפורענות לנחמה בעיני המבארים, עד שבספרי דבי רב חנינא: "יש פרשיות סמוכות זו לזו... (עיין לעיל) וכן עיין מה שדרשו בפסחים... אמנם כבר הערנו בהקדמה על סגולה זו מסגולות הנבואה, כי הוא מוטבע בטבע נפש הנביא הדורש טוב לעמו, להטות לבבו לחמלה ולחנינה ולנחם אותם, אחרי שפכו חרון אפו עליהם. גם נביא זה, אחרי השקותו אותם כוס התרעלה בהגידו להם, כי ישליך ה' מעל פניו ארץ תפארת ישראל ויסתר פניו מהם, התעוררו רחמיו עליהם, המה הטו את לבבו לאמור: פן יאמרו עתה: נואש! אבדנו, כי ה' הנורא אין בקרבנו ומי יקום? על זה התחיל לפייסם ויאמר: דומו! עוד תוכל לבוא העת שיהיה מספר בני ישראל כחול הים, אשר יש לו מספר מוגבל אבל רחוק הוא להמצא מפני רבויו.
1. מה ההבדל בין דברי הגמרא, דברי הספרי ודברי רש"י "לפי פשוטו" ביישוב הפליאה על קשר הפסוקים שבין פרק א' לבין פרק ב'?
2. ההולך בעל הבאור בדרך של אחד מן השלושה הנ"ל או בחר לו דרך רביעית?
*
3. למה מביאה הגמרא בסיום דבריה גם את שני הפסוקים הראשונים של פרקנו וגם את פסוק כ' - למה לא הסתפקה בפסוק כ' בלבד?
4. אותה "העברה פתאומית מפורענות לנחמה" שעליה מדבר בעל הבאור, היכן יש למצאה שוב בהפטרה שלנו בשני פסוקים סמוכים זה לזה?
| ב. משל "אנכי מפתיה" |
"לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ"
Therefore, behold, I will allure her, And bring her into the wilderness, And speak tenderly unto her.
ר' יוסף אבן כספי, אדני כסף:
ד"ה אנכי מפתיה: לטובתה, וזה לפי המשל כמו (שמות כ"ב ט"ו) "וכי יפתה איש", וכן "ודברתי על לבה" כמו (בראשית ל"ד ג') "ודבר על לב הנערה". ובכלל כי כל הנביאים נמשכו אחר זה המשל בין השם לקהילת יעקב. והנה זה היעוד הוא סתום גם כן, ונכון שיהיה בו רמז לגדולתנו בזמן חזקיה וגם בזמן בית שני. וטעם "והולכתיה המדבר" עם "ודברתי" לצחות מליצה, מצורף כי להיות זה מצחות המשל, כמי שירצה לדבר עם הנערה בחשאי ובסתר; גם בכלל כל עצה כמו שעשה יעקב עם נשיו (בראשית ל"א ד). ואמרו חז"ל (ברכות ח') "כשהם יועצים אין יועצים אלא בשדה". מצורף שיזכיר לה, איך עזרה בלכתם במדבר בימי קדם. ואל תתמה על אמרי כל אלה הטעמים, כי כזאת וכזאת יש ויש ולא נוכל להנבא חציים, והוא הדין בכל התורה והמקרא וגם בטעמי המצוות. ואיך נוכל אנחנו לבוא בחצי שיעור מדעת הנביאים. והנה כל הפילוסופים השלמים כאין בערכם.
ד"ה אנכי מפתיה: לטובתה, וזה לפי המשל כמו (שמות כ"ב ט"ו) "וכי יפתה איש", וכן "ודברתי על לבה" כמו (בראשית ל"ד ג') "ודבר על לב הנערה". ובכלל כי כל הנביאים נמשכו אחר זה המשל בין השם לקהילת יעקב. והנה זה היעוד הוא סתום גם כן, ונכון שיהיה בו רמז לגדולתנו בזמן חזקיה וגם בזמן בית שני. וטעם "והולכתיה המדבר" עם "ודברתי" לצחות מליצה, מצורף כי להיות זה מצחות המשל, כמי שירצה לדבר עם הנערה בחשאי ובסתר; גם בכלל כל עצה כמו שעשה יעקב עם נשיו (בראשית ל"א ד). ואמרו חז"ל (ברכות ח') "כשהם יועצים אין יועצים אלא בשדה". מצורף שיזכיר לה, איך עזרה בלכתם במדבר בימי קדם. ואל תתמה על אמרי כל אלה הטעמים, כי כזאת וכזאת יש ויש ולא נוכל להנבא חציים, והוא הדין בכל התורה והמקרא וגם בטעמי המצוות. ואיך נוכל אנחנו לבוא בחצי שיעור מדעת הנביאים. והנה כל הפילוסופים השלמים כאין בערכם.
1. מה הקשיים השונים בפסוקנו המיושבים בדבריו?
הסבר את דבריו הבאים:
א. "הנביאים נמשכו אחר זה המשל" – איזה משל?
ב. "היעוד הזה הוא סתום" – באיזה מובן סתום?
ג. "...לצחות מליצה, מצורף כי להיות זה מצחות המשל" – למה יכוון ב"צחות המליצה" ולמה ב"צחות המשל"?
ד. "גם בכלל כל עצה" – מהו הדבר אשר הוא "בכלל כל עצה"? ומה ענין שיחת יעקב עם נשיו לעניינו?
ה. "כי כזאת וכזאת יש ויש... והוא הדין גם בטעמי המצוות" – מהו ה"כזאת" אשר "יש ויש" ובמה דומה עניינו לטעמי המצוות?
ד"ה המדבר: אל ארצה ששב כמדבר.
למה לא הלך אבן כספי בעקבות הראב"ע כאן?
| ג. שאלה כללית |
"לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר"
Therefore, behold, I will allure her, And bring her into the wilderness, And speak tenderly unto her.
רוב פרשנינו מיישבים את קושייתו העיקרית שאותה מיישב אבן כספי לעיל בהשענם על יחזקאל כ'. הסבר מהו היישוב ומהי חולשת יישוב זה?