גיליון זה הוא המשכו של גיליון בהר תשכ"ז. עיין שם וצרפהו לכאן.
| א. תפילת ירמיהו |
ר' משה אלשיך, מקשה:
טרם נבוא אל ביאור דברי התפילה נשים לב, כי הלא תשובת מבוקשו אמר הוא אל ברוך בן נריה, כי הנה דברי שאגתו בתפילתו הלא היא, כי אחר שהסוללות באו העיר והיא נתנה ביד הכשדים ואיך יצונו יתברך "קנה שדה והעד עדים"? והלא תשובת הדבר כבר אומר הוא (=ירמיהו) אל ברוך באומרו (ט"ו) "כי כה אמר ה' צבאות אלוקי ישראל, עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת"? ואם כן – אחר שהוא על מה שעתיד להיות – מה זו תמיהה? כי אדרבא, לבל יתייאשו מלשוב אל הארץ הזאת ע"י שהעיר ניתנה ביד הכשדים, על כן הוצרך רמז זה, שיקנה שדה, לרמוז שעוד יקנו בתים ושדות, כי תשוב הארץ ותבנה.
טרם נבוא אל ביאור דברי התפילה נשים לב, כי הלא תשובת מבוקשו אמר הוא אל ברוך בן נריה, כי הנה דברי שאגתו בתפילתו הלא היא, כי אחר שהסוללות באו העיר והיא נתנה ביד הכשדים ואיך יצונו יתברך "קנה שדה והעד עדים"? והלא תשובת הדבר כבר אומר הוא (=ירמיהו) אל ברוך באומרו (ט"ו) "כי כה אמר ה' צבאות אלוקי ישראל, עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת"? ואם כן – אחר שהוא על מה שעתיד להיות – מה זו תמיהה? כי אדרבא, לבל יתייאשו מלשוב אל הארץ הזאת ע"י שהעיר ניתנה ביד הכשדים, על כן הוצרך רמז זה, שיקנה שדה, לרמוז שעוד יקנו בתים ושדות, כי תשוב הארץ ותבנה.
עקדת יצחק, שער ס"ט:
ועל כל פנים צריכים היינו לאמר, כי תפילת ירמיה קדמה לאמרו (פסוק ט"ו) אל ברוך בן נריה "עוד יקנו בתים", אלא שבתחילה אמר: "כה אמר ה': עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת" לענין גמר טעם הצווי, שציוה לברוך ליקח הספרים ולתתם בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים. ואחר כך סיפר הענין כולו היאך היה, וכמוהו כמה סיפורים בתורה. וקרא מסייע לנו, שאמר (פסוק ט"ז) "ואתפלל אל ה' אחרי תתי את ספר המקנה אל ברוך בן נריה", כלומר אחר שנתתי לו לבד ולא אחר שאמרתי לו "עוד יקנו בתים" וגו'. גם כי מאמר "כי כה אמר ה' עוד יקנו בתים וגו'" הוא בפסוק פרשה לפניו ולאחריו. ואי אפשר להיות בענין אחר, כי איך הוקשה עליו הענין אחר שגילה לו סודו?
ועל כל פנים צריכים היינו לאמר, כי תפילת ירמיה קדמה לאמרו (פסוק ט"ו) אל ברוך בן נריה "עוד יקנו בתים", אלא שבתחילה אמר: "כה אמר ה': עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת" לענין גמר טעם הצווי, שציוה לברוך ליקח הספרים ולתתם בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים. ואחר כך סיפר הענין כולו היאך היה, וכמוהו כמה סיפורים בתורה. וקרא מסייע לנו, שאמר (פסוק ט"ז) "ואתפלל אל ה' אחרי תתי את ספר המקנה אל ברוך בן נריה", כלומר אחר שנתתי לו לבד ולא אחר שאמרתי לו "עוד יקנו בתים" וגו'. גם כי מאמר "כי כה אמר ה' עוד יקנו בתים וגו'" הוא בפסוק פרשה לפניו ולאחריו. ואי אפשר להיות בענין אחר, כי איך הוקשה עליו הענין אחר שגילה לו סודו?
1. מהי התשובה בדברי בעל העקדה לקושיית האלשיך?
2. לאילו מסיפורי התורה התכוון בעל העקדה באמרו "וכמוהו כמה סיפורים בתורה"?
*
3. מהי חולשת תשובתו של בעל העקדה?
**
4. התוכל ליישב את קושיית האלשיך ביישוב אחר?
| ב. "ענין תפילתו" של ירמיהו |
ר' יוסף קרא:
ד"ה לא יפלא ממך דבר: כל דבר הנעשה בשמים ובארץ אין נכסה ממך לפי שאתה עשית הכל... וידוע לך מה שנעשה ולפי שאין דבר נעלם ממך ואתה רואה את העתידות, אין לבשר ודם לדון אחר מדותיך, שיאמר לך: מה תעשה? שאם היה חנמאל אומר לי מדעתו: "קנה השדה אשר לי בענתות", הייתי גוער בו ומשיבו: "אם יתנו לי ענתות כולה בדינר, לא הייתי לוקח, שאני רואה שכשדין נלחמים בעיר ולוכדין אותה והארץ תשאר שממה". אלא לפי שהוא בא בדבריך ואמר לי שאקנה שדהו, אין לשנות להשיב על דבריך, שאתה רואה את הנולד. ואף על דבר זה שנבוכדנצר נלחם על ירושלים ולוכד אותה ויוליך אותם בגולה, אין לריב על משפטיך, שכל משפטיך אחת, כמו שמפרש והולך בענין, שכל דינין שהיו את ישראל מיום שיצאו את מצרים עד שחרבה ירושלם - הכל במשפט, כשם שמתחיל לספר בענין:
ד"ה לא יפלא ממך דבר: כל דבר הנעשה בשמים ובארץ אין נכסה ממך לפי שאתה עשית הכל... וידוע לך מה שנעשה ולפי שאין דבר נעלם ממך ואתה רואה את העתידות, אין לבשר ודם לדון אחר מדותיך, שיאמר לך: מה תעשה? שאם היה חנמאל אומר לי מדעתו: "קנה השדה אשר לי בענתות", הייתי גוער בו ומשיבו: "אם יתנו לי ענתות כולה בדינר, לא הייתי לוקח, שאני רואה שכשדין נלחמים בעיר ולוכדין אותה והארץ תשאר שממה". אלא לפי שהוא בא בדבריך ואמר לי שאקנה שדהו, אין לשנות להשיב על דבריך, שאתה רואה את הנולד. ואף על דבר זה שנבוכדנצר נלחם על ירושלים ולוכד אותה ויוליך אותם בגולה, אין לריב על משפטיך, שכל משפטיך אחת, כמו שמפרש והולך בענין, שכל דינין שהיו את ישראל מיום שיצאו את מצרים עד שחרבה ירושלם - הכל במשפט, כשם שמתחיל לספר בענין:
פרק ג' פסוק י"ט:
ד"ה גדול העצה ורב העלילה אשר עיניך פקוחות... ואשר שמת אותות... עד ותקרא אותם את כל הרעה הזאת: ואם אני משיב על מה זה אמר לי לקנות שדהו אשר בענתות איני כמשיב על דבריך: "הואיל וסופנו לגלות מה צורך לקנותו?" ולא כמריב על מדותיו לומר: "על מה עשה ה' לנו את כל הרעה הזאת?" אלא כאדם התוהה על הדבר שהוא רואה לפניו ואינו רואה אחריתו של דבר. ומי שיפלא ממנו, הולך ומחזר אחר חכם הרואה את הנולד ושואל אותו דבר תימה, שהוא רואה מה יהיה באחריתו.
ד"ה גדול העצה ורב העלילה אשר עיניך פקוחות... ואשר שמת אותות... עד ותקרא אותם את כל הרעה הזאת: ואם אני משיב על מה זה אמר לי לקנות שדהו אשר בענתות איני כמשיב על דבריך: "הואיל וסופנו לגלות מה צורך לקנותו?" ולא כמריב על מדותיו לומר: "על מה עשה ה' לנו את כל הרעה הזאת?" אלא כאדם התוהה על הדבר שהוא רואה לפניו ואינו רואה אחריתו של דבר. ומי שיפלא ממנו, הולך ומחזר אחר חכם הרואה את הנולד ושואל אותו דבר תימה, שהוא רואה מה יהיה באחריתו.
ד"ה אהה אתה עשית את השמים ואת הארץ: ...וחשב ירמיהו, כי אולי שב אפו מהם וזכר להם חסדי אבות הראשונים, לפיכך אמר: "עושה חסד לאלפים" שאם לא כן – למה אמר שיקנה השדה והעיר קרובה להכבש וזהו בנין תפילתו.
1. מה ההבדל בתפיסתם את "ענין תפילתו" של ירמיהו?
2. מי משניהם נראה לך קרוב יותר לפשוטו של מקרא?
| ג. פתיחת התפילה |
"אֲהָהּ אֲדֹנָי ה' הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר"
’Ah Lord GOD! behold, Thou hast made the heaven and the earth by Thy great power and by Thy outstretched arm; there is nothing too hard for Thee;
ד"ה לא יפלא: לא יכחד, ויודע אתה שסופנו לגלות, ולמה אמרת לי לקנות שדה?
ד"ה אהה אתה עשית את השמים ואת הארץ: וכיון שעשית אותם לא יתכן שיפלא ויעלם ממך כל דבר הנעשה בהם בין בשמים בין בארץ. ואם תנתן העיר ביד הכשדים, אתה ידעת.
שד"ל:
ד"ה לא יפלא: לא יקשה, אין דבר למעלה מכחך. כלומר ידעתי כי הכל בידך, ואע"פ שהעיר קרובה ליפול ביד הכשדים, אם אתה רוצה שלא תיפול – לא תיפול. וזה דרך התנצלות קודם שיתרעם על ה', וכמו שעשה ירמיהו למעלה... ובתחילה הייתי דוחה זה הפירוש והייתי בוחר בפירוש יונתן ורש"י, שפירשו לא יתכסה, לא יעלם. שהיה נראה לי כי איננו מענין המאורע לומר כי הכל ביכולת האל, אלא לומר כי הכל גלוי לפניו. ולמה אם כן ציוהו להשליך כספו אחר שהעיר עתידה לנפל ביד האויב. ותלמידי דח"א דחה טענתי ואמר כי ירמיהו איננו נכנס מיד לדבר מענינו של יום, אבל האריך בסיפור גדולת האל בפסוק זה ובפסוקים שלאחריו, ואחר כך נכון הוא שיהיה "לא יפלא" נאמר על עוצם יכולת האל.
ד"ה לא יפלא: לא יקשה, אין דבר למעלה מכחך. כלומר ידעתי כי הכל בידך, ואע"פ שהעיר קרובה ליפול ביד הכשדים, אם אתה רוצה שלא תיפול – לא תיפול. וזה דרך התנצלות קודם שיתרעם על ה', וכמו שעשה ירמיהו למעלה... ובתחילה הייתי דוחה זה הפירוש והייתי בוחר בפירוש יונתן ורש"י, שפירשו לא יתכסה, לא יעלם. שהיה נראה לי כי איננו מענין המאורע לומר כי הכל ביכולת האל, אלא לומר כי הכל גלוי לפניו. ולמה אם כן ציוהו להשליך כספו אחר שהעיר עתידה לנפל ביד האויב. ותלמידי דח"א דחה טענתי ואמר כי ירמיהו איננו נכנס מיד לדבר מענינו של יום, אבל האריך בסיפור גדולת האל בפסוק זה ובפסוקים שלאחריו, ואחר כך נכון הוא שיהיה "לא יפלא" נאמר על עוצם יכולת האל.
1. כמה פירושים ניתנו בשלושת המפרשים לביטוי יפלא?
2. הבא ראיות מפסוקי המקרא לכל אחת ממשמעויות "לא יפלא" הניתנות לה בפירושים הנ"ל.
*
3. מה יש לומר לזכותה של כל אחת מן התפישות הנ"ל?
*
4. לאיזה מקום בירמיהו יכוון שד"ל באמרו "כמו שעשה ירמיהו למעלה"?
**
5. היכן מצינו גם בתהלים דרך זו של "התנצלות קודם שיתרעם על ה'"?
| ד. על מה יוסב "עד היום הזה" |
"אֲשֶׁר שַׂמְתָּ אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה"
who didst set signs and wonders in the land of Egypt, even unto this day, and in Israel and among other men; and madest Thee a name, as at this day;
ד"ה עד היום הזה: פירוש: עד היום הזה הנם ידועים בבני אדם.
אהרליך בפירושו "הערות שולים" (בגרמנית) מביא ראיה לפירוש זה מבראשית ל"ח י"ז, שמואל א', א' י"א, מלכים ב', י"ד ז'.
הסבר במה מוכיחים פסוקים אלה את צדקת פירושו של רד"ק לפסוקנו?
| ה. "שמת אותות... בארץ מצרים" |
"אֲשֶׁר שַׂמְתָּ אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּבְיִשְׂרָאֵל וּבָאָדָם"
who didst set signs and wonders in the land of Egypt, even unto this day, and in Israel and among other men; and madest Thee a name, as at this day;
אשר שמת אותות ומופתים בארץ מצרים נזכרים עד היום הזה וישראל שהצלת מידם. ולא בלבד מה שעשית ע"י עצמך כערוב וכדבר וכמכת בכורות, כי אם גם "ובאדם", שהוא מה שעשית ע"י משה ואהרן...
who didst set signs and wonders in the land of Egypt, even unto this day, and in Israel and among other men; and madest Thee a name, as at this day;
ד"ה אשר שמת אותות ומופתים בארץ מצרים: בעת יציאת מצרים.
ד"ה עד היום הזה: שלא סרו האותות והמופתים בכל דור ודור, בין בישראל ובין בשאר האומות.
1. מניין לאלשיך הבדל זה בין מכות ערוב דבר ובכורות ובין שאר המכות?
2. במה שונה האלשיך מרד"ק בפירוש "ובישראל ובאדם"?
3. במה שונה המלבי"ם מרד"ק ומן האלשיך בפירוש "עד היום הזה"?
4. במה שונה המלבי"ם גם מן רד"ק וגם מן האלשיך בפירוש המלים "בישראל ובאדם"?
5. איזה משלושת הפירושים למילים "ובישראל ובאדם" נראים לך פשוטו של מקרא?
"וּבְיִשְׂרָאֵל וּבָאָדָם"
אהרליך (בספרו הנ"ל): כמו בראשית ג' ב'-ג' וכמו שמואל א' י"ג ה' וכמו דברי הימים ב' י"ב ג'.
6. מה קשה לו בביטוי זה?
**
7. במה עוזרים שלושת הפסוקים הנ"ל להבנת הביטוי?