ועשית מזבח מקטר קטורת הנה מזבח הקטרת מן הכלים הפנימיים היה, ראוי שיזכירנו עם השולחן והמנורה שהוא מונח עמהם, וכן הזכירם במעשה בפרשת ויקהל (להלן לז כה), אבל הטעם להזכירו כאן אחר המשכן וכל כליו והקרבנות, בעבור שאמר בתשלום הכל ונקדש בכבודי (לעיל כט מג), ושכנתי בתוך בני ישראל (שם מה), אמר כי עוד יתחייב להם שיעשו מזבח מקטר קטרת להקטיר לכבוד השם. וזהו רז שנמסר למשה רבינו שהקטרת עוצרת המגפה (שבת פט.), כי הקטרת במדת הדין (זוה''ק ויקרא יח), שנאמר ישימו קטורה באפך (דברים לג י), מן וחרה אפי (שם לא יז), והוא מה שאמר בקטרת זרה ועל פני כל העם אכבד (ויקרא י ג), שידעו כבודי כי לא ישא לפשעכם ויזהרו בכבודי. ולכך אמר כאן (בפסוק ו) ונתת אותו לפני הפרכת אשר על ארון העדות לפני הכפורת אשר על העדות אשר אועד לך שמה, כי מה צורך להאריך בכל אלה ולא אמר ונתת אותו לפני ארון העדות באהל מועד, כאשר אמר בפרשת פקודי (להלן מ ה), אבל הוא להורות על ענינו:
The altar for incense is one of the utensils of the Temple that was physically located together with the Menorah & the Table of the Showbread (Shulchan), and therefore should have been discussed in the same location in the Torah (i.e., parshas Terumah). In fact, it is mentioned together with the Menorah & Shulchan in parshas Vayakhel, when the actual construction is recorded (note: Parshas Terumah & Tetzaveh contain the instructions for the Mishkan & its utensils; Vayakhel & Pekudei record the actual construction).
(17) When he goes in to make expiation in the Shrine, nobody else shall be in the Tent of Meeting until he comes out. When he has made expiation for himself and his household, and for the whole congregation of Israel,
כתיב (ויקרא ט״ז:י״ז) וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו אפי' אותן שכתוב בהן (יחזקאל א׳:י׳) ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד
The verse states, "When he goes in to make expiation in the Shrine, nobody else shall be in the Tent of Meeting until he comes out." This means that even those about whom it says, 'And the image of their face is the image of man' -- i.e., angels -- shall not be in the Tent of Meeting.