Elijah and God

Elijah plays God

ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד. מעיר ששמה תושב היה תחילה ואח"כ ישב בגלעד וכתרגום יונתן אליהו דמתושב מתותבי גלעד ונחלקו רז"ל מאיזה שבט היה מהם אמרו משבט גד היה ומהם אמרו משבט בנימין ומהם אמרו פנחס זה אליהו וכל אחד מהם סומך דבריו אל הפסוקים בדברים רחוקים ואנחנו לא ידענו האמת והנה גזר אליהו על המטר בקנאתו לה' על עובדי עבודת גילולים כתוב בתורת משה וסרתם ועבדתם אלקים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר ובטח באל שיקיים את דבריו...

Radak on I Kings 17:1:1

And Elijah the Tishbite from the dwellers of Gilead said: he was at first from a city called Toshav, then dwelled in Gilead, like Yonatan's translation... and the rabbis disagreed about which tribe he was from. Some said from Gad, some said from Benjamin, and some said Pinhas is Elijah. And each bases his words on verses about distant matters; we don't know the truth.

And behold Elijah made a decree over rain in his zealotry for God over idol worshippers. In the Torah of Moshe it is written, and you will stray and worship other gods and bow to them and God will be angry at you and stop the skies and there will be no rain. And he [Elijah] trusted that God would keep God's word...

Compassion training

סנהדרין קי״ג א:י״ג

(מלכים א יז, ב) ויהי דבר ה' אליו לאמר לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית (מלכים א יז, ו) והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר וגו' מהיכא אמר רב יהודה אמר רב מבי טבחי דאחאב (מלכים א יז, ז) ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ כיון דחזא דאיכא צערא בעלמא כתיב (מלכים א יז, ב) ויהי דבר ה' אליו לאמר קום לך צרפתה

Sanhedrin 113a:13

“And the word of the Lord came to him, saying: Go from here, and turn eastward, and hide yourself by Wadi Cherith…And the ravens brought him bread and meat in the morning” (I Kings 17:2–3, 6). The Gemara asks: From where did they bring him bread and meat? Rabbi Yehuda says that Rav says: They brought it from the slaughterhouse of Ahab. And it is written: “And it came to pass after some days, that the wadi dried up, because there was no rain in the land” (I Kings 17:7). Since God saw that there is suffering in the world, it is written: “And the word of the Lord came to him, saying: Arise, go to Zarephath” (I Kings 17:8–9).

בראשית רבה נ׳:י״א

רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, לוֹט וְצָרְפִית. צָרְפִית אָמְרָה עַד שֶׁלֹא בָּאתָ אֶצְלִי הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַעֲשַׂי וּמַעֲשֵׂה אַנְשֵׁי עִירִי וְהָיוּ מַעֲשַׂי רַבִּים עַל אַנְשֵׁי בְּנֵי עִירִי וְהָיִיתִי צַדֶּקֶת בֵּינֵיהֶם, עַכְשָׁיו שֶׁבָּאתָ אֶצְלִי (מלכים א יז יח): בָּאתָ לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי וּלְהָמִית אֶת בְּנִי.

Bereshit Rabbah 50:11

...The Tzarfit said, until you came to me, God saw my deeds and the deeds of my neighbors and my deeds were greater, I was righteous among them. Now that you have come to me, "You have come to remind of my sin and kill my son."

מדרש תנחומא, שמות ט״ז:ג׳

וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֵינִי יָכוֹל, מִפְּנֵי שֶׁקִּבְּלַנִי יִתְרוֹ וּפָתַח לִי אֶת פֶּתַח בֵּיתוֹ וַאֲנִי עִמּוֹ כְּבֵן. וּמִי שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ, נַפְשׁוֹ הוּא חַיָּב לוֹ. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאֵלִיָּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל צָרְפִית הָאַלְמָנָה, מֵת בְּנָהּ. הִתְחִיל מִתְחַנֵּן וְאָמַר: הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ, וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד עַל קִרְבּוֹ וַיֶּחִי (מלכים א יז, כ-כב).

Midrash Tanchuma, Shemot 16:3

At the time the Holy One, blessed be He, said to Moses: Come now, therefore, and I will send thee unto Pharaoh (Exod. 3:10), Moses replied: “Master of the Universe, I cannot leave, for Jethro welcomed me and opened his home unto me, and I am like a son unto him.” If one opens his door to his fellowmen, the latter owes him his very life. You find this occurred at the time Elijah visited the widow in Zarephath. After her son’s death, he began to plead: O Lord my God, hast Thou also brought evil upon the widow with whom I sojourned, by slaying her son? (I Kings 17:20). Whereupon, The Lord harkened unto the voice of Elijah; and the soul of the child came back into him, and he revived (ibid., v. 22).

Drought vs. Life

רד"ק על מלכים א׳ י״ז:כ׳:א׳

הגם על האלמנה. כלומר אפילו על האלמנה פקדת העון כמו שאתה פוקד היום עונם לישראל בעצירת הגשמים ואפילו על זאת האלמנה פקדת עונה להמית את בנה לא תחייהו בזכותי שאני מתגורר עמה ויונתן תרגם ברם על ארמלתא די אנא דר עמה לא יתבאש לה ולא ימות ברה, וזה סיוע למה שכתבנו כי לא מת מיתה גמורה:

Radak on I Kings 17:20:1

Also on the widow. Meaning, even the widow You have held accountable for sin like you held accountable Israel for their sin with the drought, and even this widow you hold accountable, killing her son. Won't you revive him in my merit, since I live with her? And Yonatan translated, however on the widow that I live with, You will not do evil and her son will not die, and this supports what we wrote that he was only mostly dead.

תלמוד ירושלמי ברכות ה׳:ב׳:ג׳-ו׳

... אית דבעי מימר בבנה של צרפית (מלכים א י״ז:כ׳) ויקרא אל ה׳ ויאמר ה׳ אלקי וגו' אמר רבי יודה בן פזי לאחד שגנב נרתיקו של רופא עם כשהוא יוצא נפצע בנו חזר אצלו אמר לו אדוני הרופא רפא את בני אמר לו לך והחזר את הנרתק שכל מיני רפואות נתונין בו ואני מרפא את בנך כך אמר לו הקב"ה לאליהו לך והתר נדרו של טל שאין המתים חיים אלא בטללים ואני מחיה את בנה של צרפית...

Jerusalem Talmud Berakhot 5:2:3-6

...about the son of the Tzarfit, "And he called to God and said God..." Rabbi Yudah ben Pazi said, to one who stole the the doctor's toolkit and as he's leaving, his son is injured. He goes back and says to him, 'My master the doctor, heal my son.' He said to him, 'Go bring back the case, as it contains all kinds of medicine and I will then heal your son.' So said God to Eliyahu, 'Go and undo the ban on rain, since the dead do not come back to life except through rains and then I will revive the son of the Tzarfit.'

מדרש תנחומא, בראשית ז׳:י״א

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מְחַיֶּה הַמֵּתִים וְאֵלִיָּהוּ הֶחֱיָה מֵתִים וְלֹא אָמַר אֵל אָנִי. אֲנִי מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וְאֵלִּיָּהוּ הוֹרִיד גְּשָׁמִים. אֲנִי עוֹצֵר גְּשָׁמִים וְאֵלִיָּהוּ כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: חַי ה' אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי (מלכים א יז, א). אֲנִי הוֹרַדְתִּי אֵשׁ וְגָפְרִית עַל סְדוֹם, וְאֵלִיָּהוּ הוֹרִיד כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם אִישׁ הָאֱלֹקִים אָנִי תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם (מלכים ב א, יב), וְלֹא אָמַר אֵל אָנִי. וְאַתָּה אוֹמֵר, אֵל אָנִי, מוֹשַׁב אֱלֹקִים יָשַׁבְתִּי. וְאִם תֹּאמַר, מִפְּנֵי שֶׁחָיִיתָ הַרְבֵּה. הוּא חָיָה וְיִחְיֶה עַד תְּחִיַּת הַמֵּתִים. כְּתִיב בֵּיהּ, כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר (דניאל ז, ט). וּכְתִיב בְּאֵלִיָּהוּ, הִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ (מלכים ב ב, יא). כְּתִיב בֵּהּ, ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ (נחום א, ג). וּבְאֵלִיָּהוּ כְּתִיב: וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם (מלכים ב ב, יא). וְלַסּוֹף, וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת (מלכים א יט, ד). וְאַתָּה אוֹמֵר אֵל אָנִי. יוֹנָה יָרַד לַיָּם, דִּכְתִיב: וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים (יונה ב, ד). וּלְבַסּוֹף שָׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, וְחָזַר וְאָמַר, וְעַתָּה ה' קַח נָא אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי (יונה ה, ח). וְאַתָּה אוֹמֵר, אֵל אָנִי, מוֹשַׁב אֱלֹקִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים.

Midrash Tanchuma, Bereshit 7:11

The Holy One, blessed be He, declared: I restore the dead to life, and Elijah likewise restored the dead to life, but he did not say: “I am a god”; I caused the rain to descend, and so too did Elijah; I withheld the rain, and Elijah did likewise, as it is said: There shall not be dew nor rain these years but according to my word (I Kings 17:1); I caused fire and brimstone to descend upon Sodom, and Elijah did the same, as it is said: If I be a man of God, let fire descend from heaven (II Kings 1:10). Nevertheless, he did not say “A god am I,” yet you say: A god am I: In the dwelling-place of God I sit (Ezek. 28:2). If you would claim “A god am I” because you have lived for so many years, He lives and will live until the dead are revived. Concerning the Holy One, blessed be He, it is written: His throne was fire and flames (Dan. 7:9), and of Elijah it is said: There appeared a chariot of fire and horses of fire (II Kings 2:11). It is written elsewhere concerning the Holy One, blessed be He: The Lord is in the whirlwind, and in the storm is His way (Nahum 1:3), and about Elijah Scripture says: And Elijah went up in a whirlwind to heaven (ibid. 2:11); nevertheless Elijah implored: O Lord, take away my life (I Kings 19:4). Yet you claim: A god am I, in the dwelling place of gods, I sit in the midst of the sea (Ezek. 28:2). Jonah descended into the deep, as it is written: Thou didst cast me into the depth, into the heart of the seas (Jonah 2:4). Finally, he (changed his mind) and pleaded for death, saying: Therefore, now, O Lord, take, I beseech Thee, my life from me; for it is better for me to die than to live (ibid. 4:4). Yet you presume to say: A god am I; in the dwelling-place of gods I sit, in the midst of the sea (Ezek. 28:2).