(יג) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְהִתְיַצֵּ֖ב לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ (יד) כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כָּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ (טו) כִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת־יָדִ֔י וָאַ֥ךְ אוֹתְךָ֛ וְאֶֽת־עַמְּךָ֖ בַּדָּ֑בֶר וַתִּכָּחֵ֖ד מִן־הָאָֽרֶץ׃ (טז) וְאוּלָ֗ם בַּעֲב֥וּר זֹאת֙ הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ בַּעֲב֖וּר הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ (יז) עוֹדְךָ֖ מִסְתּוֹלֵ֣ל בְּעַמִּ֑י לְבִלְתִּ֖י שַׁלְּחָֽם׃ (יח) הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֨ר לֹא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְמִן־הַיּ֥וֹם הִוָּסְדָ֖ה וְעַד־עָֽתָּה׃ (יט) וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כָּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ׃ (כ) הַיָּרֵא֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה מֵֽעַבְדֵ֖י פַּרְעֹ֑ה הֵנִ֛יס אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ אֶל־הַבָּתִּֽים׃ (כא) וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׂ֛ם לִבּ֖וֹ אֶל־דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ (פ)
(13) The LORD said to Moses, “Early in the morning present yourself to Pharaoh and say to him, ‘Thus says the LORD, the God of the Hebrews: Let My people go to worship Me. (14) For this time I will send all My plagues upon your person, and your courtiers, and your people, in order that you may know that there is none like Me in all the world. (15) I could have stretched forth My hand and stricken you and your people with pestilence, and you would have been effaced from the earth. (16) Nevertheless I have spared you for this purpose: in order to show you My power, and in order that My fame may resound throughout the world. (17) Yet you continue to thwart My people, and do not let them go! (18) This time tomorrow I will rain down a very heavy hail, such as has not been in Egypt from the day it was founded until now. (19) Therefore, order your livestock and everything you have in the open brought under shelter; every man and beast that is found outside, not having been brought indoors, shall perish when the hail comes down upon them!’” (20) Those among Pharaoh’s courtiers who feared the LORD’s word brought their slaves and livestock indoors to safety; (21) but those who paid no regard to the word of the LORD left their slaves and livestock in the open.
1. It contains reminders of all the previous Makkos
שכל טוב (בובר) שמות פרשת וארא פרק ט סימן יד:
יד) כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי אל לבך. מה ת"ל והלא במגפה אחת יכול לאבדם. אלא כך אמר לו כי בפעם הזאת אני שולח הזכרת כל מגפותי ומכות שהלקיתיך אל לבך, שבמכה זו יהיו כולן עלות על לבך וזוכרן. כאילן כולן משולחות עכשיו עליך:
2. It affected the most amount of beings
(א) את כל מגפותי. על דרך הפשט קרא למכת הברד כל מגפותי מפני שבמכת הברד נכללות מגפות הרבה על האדם ועל הבהמה, וזהו מאדם ועד בהמה ושבירת כל האילנות ואין צריך לומר אבוד התבואה והפירות וכל טוב הארץ מרוב הפלגת קרירות הברד, וכן אמר דוד המע"ה (תהילים ע״ח:מ״ז) ושקמותם בחנמל הוא מין ממיני הברד והוא הקרח החזק המשבר פרחי האילנות ומיבש הלחות. ואמרו רז"ל למה נקרא שמו חנמל שהיה בא ונח על השקמים ומל וכל שכן הברד הזה שהיה האש מתלקחת בתוכו.
(1) את כל מגפותי, “all my plagues.” According to the plain meaning of the text the reason G’d referred to the plague of hail as “all My plagues” is that this plague contained within it most of the plagues that man and beast suffer from. This is why the Torah added the words מאדם עד בהמה, “from man to beast” in verse 25 when the impact of the plague is being described. All the trees were broken by the hail, not to mention any crops which were ready or close to harvesting. The ice, i.e. the cold which accompanied the phenomenon of this hail froze all plants which were already above ground. We find confirmation of this thought by Assaph in Psalms 78,47 “He killed their vines with hail, their sycamore with frost.” The word חנמל in that psalm is a variety of hail. It is a strong frost which breaks the blossoms of the trees and dries out their moisture. Shemot Rabbah 12,4 explains that the reason why this kind of hail is called חנמל is because when it came נח מל, “it settled on the trees and cut them (as if ‘circumcised’) a cut which does not grow back and regenerate itself.” This hail which contained destructive fire within it was even more damaging.
3. The plague was one of death
(א) את כל מגפתי. מוכח מזה הלשון שמכת ברד היה קשה מכל המכות שהיו עד כה. ומש״ה נכלל בזה כל המגפות. שהיו עד כה משמשים כל מכה במקצת כמו שביארנו לעיל ז׳ כ״ו עפ״י המדרש ודיוק הכתוב אבל לא היו כ״כ נגפים כמו במכת ברד. ומזה למדנו עוד דמיתת אדם היה קשה מכל הצרות והיסורים שבא להם. ואם כן במ״ב שמתו עוד הרבה יותר מבמכת ברד מובן שהיה קשה מכולם וזהו כונת רש״י מש״כ למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות דלא נחשוב דהא שנכנעו במכת בכורות יותר משום שהית׳ מכה עשירי׳ אבל אם היתה ראשונה וכדומה לא היו נכנעים בה אלא לא כן כי אם על ידי אותה מכה לבדה היה די להכניע לבבם ולעשות כרצון ה׳ אלא משום שרצה הקב״ה להרבות אותותיו ומופתיו במצרים לא בא במ״ב מתחלה...
4. We are talking about Makkat Bechorot, not Barad
(א) את כל מגפתי. לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁמַּכַּת בְּכוֹרוֹת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמַּכּוֹת:
(1) את כל מגפתי [FOR I WILL THIS TIME SEND] ALL MY PLAGUES — We may gather from this that the plague of the firstborns outweighed all the previous plagues.
a. We mention Bechorot now as Barad is the beginning of BeAchav the last group of the Makkos
(א) מכת בכורות. וקשה מה ענין מכות בכורות לכאן שרמז לך הכתוב כאן מכת בכורות, ומפרשים 'מכת בכורות' מלשון ביכורים, דהיינו כל הפירות שהיו עומדים בביכורים שלהם נלקה. וכך פירש לקמן (רש"י פסוק לא) "כי השעורה אביב" 'וכבר בכרה', דמשמע דכל אשר בכרה - נלקו, כך מפרשים. ואני אומר כי פירוש זה לא יתכן כלל, דהא רש"י פירש בפרשת שמות אצל "הנני הורג בנך בכורך" (ר' ד, כג) כי מכת בכורות היא הקשה ובה התרה תחלה, ואיך נאמר שמכות ברד שקולה נגד כל המכות, ויהיו דבריו סותרים. ועוד, איך יתכן שיהיה מביא עליהם מכה שקולה נגד כל המכות ולא יניח אותם לצאת, ואחר כך יביא עליו מכה שהיא יותר קלה ויניח אותם לצאת, דבר זה לא יתכן. לכן מה שאמר כי 'מכות בכורות שקולה נגד כל המכות' היינו מכת בכורות כמשמעו. והא דכתיב "כי בפעם הזאת אני שולח כל מגיפותי", "בפעם הזאת" רוצה לומר בענין זה שאני אומר לך לשלוח את ישראל ואין אתה רוצה לשלוח - דבר זה נקרא "בפעם הזאת", ואדרבא מדכתיב "בפעם הזאת" ולא כתיב כך בשאר התראות, אלא לכך כתב "בפעם הזאת" שאין פירושו כמו שאר התראות שיביא המכה עליו מיד, אבל כאן אומר "בפעם הזאת" כלומר בענין זה שאני אומר לך לשלוח את ישראל, ולא היה זה מיד לגמרי, והרי כך כתיב גם כן (ר' לעיל ד, כג) "הנני אומר לך לשלח את בני ותמאן לשלחו הנני הורג בנך בכורך", ולא היה זה מיד, אלא רוצה לומר בענין הזה שאני מתעסק עמך לשלוח את ישראל "בפעם הזאת אני שולח וגו'":
ומה שהוצרך להזכיר מכת בכורות אצל מכת הברד, כך הפירוש; בפעם הזאת אני שולח לך מכה קשה שהיא שקולה נגד כל המכות, והיא מכת בכורות, לכך אל תחשוב כי מה שלא הכיתי אותך ואת עמך בדבר מפני שאין אני רוצה להביא מכה קשה יותר מן מכת הדבר שהיתה בבהמות לבד, ולכך לא רציתי להכות אותך ואת עמך, שזה אינו, שהרי אני מביא עליך מכה שהיא שקולה נגד כל המכות, מכה שהיא גדולה עד מאוד. ואם כן למה לא כליתי אותך ואת עמך בדבר, והיה עוצר הדבר שלא יהיה באדם, ולמה עשה זה הקב"ה והוצרך לבסוף להביא עליו מכת בכורות, לא יעצור את הדבר ויכה אדם ובהמה ולא יצטרך להביא מכת בכורות, אלא "כי עתה שלחתי ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ואולם בעבור זאת העמדתיך" (פסוקים טו, טז), ולא רציתי לגמור המכה "כדי לספר שמי בכל הארץ" (שם), להרבות במכות, וכל זה יש לך לחשוב, ואתה עודך מסתולל על כל זאת בעמי, ואינך רוצה לשלח, הנני אקיים את זה, ואביא עליך מכת הברד אשר כמוה לא נהיה, ועל ידה יסופר שמי מאחר שכמוה לא נהיה. ולפיכך זכר זה אצל מכת ברד מה שאמר "בפעם הזאת אני שולח כל מגיפותי", כי מכת הברד נאמר בה "כמוהו לא נהיה" (ר' פסוק יח), והיה אומר לו שלכך לא היה הדבר מכלה אותו כדי שיבוא עליו מכות למען ספר שמו, וכל הכתובים מקושרים יפה מאד בלי פקפוק כלל:
ועוד יש לפרש לשון "בפעם הזאת" כמשמעו, כי תמצא במכות אלו בג' הראשונות לא היה פרעה מאמין שהיו מאת השם יתברך, ולכך קרא לחרטומים שיעשו גם כן כך, עד שהביא עליהם מכת כינים, אז אמרו "אצבע אלקים היא" (לעיל ח, טו) כלומר מאת ה' המכה. ומפני שראו כי המכות הם כלליות בכל הארץ, לא נתנו להשם יתברך שהשגחתו פרטית בתחתונים, כי זה מעלה יתירה ורוממות גדול להשגיח בפרטים. אז הביא עליהם סדר השני שהם מכת עד"ש, ובמכת עד"ש אמר "והפליתי ארץ גושן למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" (ר' פסוק יח), כלומר שיוכל להבדיל בין דבר לדבר, ובשביל כך נראה שהשגחתו פרטית לא כללית. וכן במכות הדבר כך נאמר שם בפירוש. ובסדר באח"ב נאמר עוד ענין יותר מזה, "למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ" (פסוקנו), כלומר כי בסדר עד"ש לא היו יודעים רק שהוא בקרב הארץ, אבל שאין כמוהו והוא יחיד על הכל לא היו יודעים, ולפיכך כאשר הביא עליהם באח"ב, מכות מופלאות שלא היו מעולם, היו מעידים שאין כמוהו עוד. ולפיכך מחלק ר' יהודה (בהגדה של פסח) המכות לג' חלקים, דצ"ך עד"ש באח"ב, וכן תמצא בפירוש בכתוב:
ולפיכך סדר באח"ב הוא ענין אחד. לכן כאשר רצה להביא עליהם ברד שהיא מכה ראשונה מן באח"ב, וכל ענין באח"ב הם אחד, שכלם אחרונות, ולא היו כמותם, והם מורים על שאין כמוהו, שכן כתיב בברד (פסוק יח) "לא היה כמוהו" וכן בארבה (להלן י, ד), והכל מורה שמי שמביא עליהם המכה אין כמוהו, ומכל שכן חושך. ובמכת בכורות נאמר גם כן (ר' להלן יא, ו) "והיתה צעקה גדולה אשר לא נהיית", וכל המכות האלו הם ענין אחד. ולפיכך אמר "בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי" במכות ברד, וחשובים כל אלו ד' מכות שהם באח"ב ענין אחד, לכך אמר "כי בפעם הזאת אני שולח כל מגיפותי" כאשר יתחיל בסדר באח"ב. ואמר "כל מגפותי" כנגד מכת בכורות שהיא שקולה נגד כל המכות. אבל אין לומר על ברד או על ארבה שהיא שקולה נגד כל המכות, דהא בודאי מכת בכורות קשה מכל המכות, דמכה אחרונה יותר קשה תמיד, אלא על מכת בכורות אמר שהיא שקולה נגד כל המכות, ולכך אמר "אני שולח כל מגפותי וכו', וזהו פשוט מאד. וליכא לאוקמה דכתיב "כל מגפותי" על כל באח"ב ביחד, אבל אחת מהם אינם "כל מגפותי", זה לא יתכן, דהא לא היו מתחברים ביחד - כשבא האחרת סרה הראשונה. ואין לומר שכל אחת מן באח"ב שקולה נגד כל המכות שאם כן למה לא יצאו בראשונה מן באח"ב, כיון שגם כן היא שקולה נגד כל המכות, לכך צריך לומר דמכת בכורות, שבה יצאו, שקולה נגד כל המכות:
(1) For this time. During the first three plagues (דצ''ך—blood, frogs, and lice) Pharaoh did not believe that the plagues came from Hashem and His Providence, because they struck the entire land of Egypt. In the next group (עד''ש—wild animals, pestilence, and rash) Hashem told him He would set apart the land of Goshen, and he perceived the Divine Providence. In the final set (באח''ב—hailstones, locusts, darkness, and the killing of the firstborn) Hashem showed him that He was Unique, for they were exceptionally miraculous plagues. Therefore, Hashem referred to this set all together as, “all my plagues,” especially in reference to the killing of the firstborn.
b. Some say Rashi really means Makat Barad and there was a mistake in the Girsa
שערי אהרון
(א) את כל מגפתי פירש״י למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה וכו', הם צמחי האדמה והאילנות שמהרו לבכר והכם הברד.
ר' חיים פלטיאל שמות פרשת וארא פרק ט פסוק יד:
(יד) כי בפעם הזאת וגו'. פרש"י זה מכת בכורות ששקולה כנגד כל המכות. וקשה שהרי הוא מדבר ממכת ברד, על כן יש שמגיהין זה מכת בכירות, פי' פירות שבהן שהיו בכירות והתבואה שביכרה (בכל לזה הברד) [הכל לקה בברד] ושנת בצורת היה קשה מכל.
את כל מגפותי. פי' רש"י זו מכת בכורות ששקולה כנגד כל המכות. וא"ת והלא לא שלח מכת בכורות בזאת הפעם ובכאן כתוב כי בפעם הזאת וגו'. ויש מגיהים זו מכת בצורת שהיא מכת הברד שעל ידה באה בצורת והיא היתה מיד, מיהו י"ל דאין למחוק שר"ל בכורות לשון ביכור כדכתיב כי השעורה אביב.
5. Barad contained fire, water and air
אדרת אליהו שמות פרק ט פסוק יד:
כי בפעם הזאת כו' את כל מגפותי וגו'. כי ג' לגיונות קשות של הקדוש ברוך הוא הם מים רוח אש שבהם נפרע מהרשעים בדור המבול ובדור הפלגה ובסדום. והנה במכת ברד כתיב ויהי קולות וברד ואש. וקולות על רוח כנודע. וברד הוא מים. ותהלך אש הוא אש (נעה"ג כד"א אש וברד (הוא מים) רוח סערה עושה דברו). וז"ש את כל מגפותי. והנה ידוע שדיבור האדם כלול מג' אמ"ר. ולכן מי שאינו עומד בדיבורו א"ל מי שפרע מדוה"מ במים. ומדוה"פ ברוח. ומאנשי סדום באש. וממצרים (שנכלל בהם כל הג' הנ"ל). הוא יפרע כו'. ובסכה כתיב וסוכה תהיה לצל מחרב אש. ומזרם רוח. וממטר מים כי מצות סוכה תציל מג' לגיונות הנ"ל (ע"כ)]:
(א) ואהבך וברכך וגו'. חשב כאן עשרה ברכות. א' ואהבך. ב' וברכך. ג' והרבך. ד' וברך פרי בטנך. ה' ופרי אדמתך ו' דגנך. ז' ותירשך. ח' ויצהרך. ט' שגר אלפיך. י' ועשתרת צאנך. וכל מספר עשרה הם נחלקים לשלשה. ושבעה. והשבעה המה נכללים בארבעה כמו שתראה בסוכות יש עשרה מצות. שלש דפנות בסוכה. שלשה הדסים שני ערבות לולב אחד אתרוג אחד הם עשרה. והמה נחלקים לשלשה ושבעה סוכה בפני עצמה ג'. ושבעה בלולב והשבעה נכללים בארבעה מינים של לולב. והשלש דפנות של סוכה הם למחסה משלש פורעניות מזרם ומחורב וממטר. מפני שבמכת ברד אמר אני שלח את כל מגפתי. והלא הרבה שלוחים להקב״ה אבל בברד היו שלשה דלעיל והם רוח ואש ומים. וז״ש רז״ל מי שפרע מדור המבול ומדור הפלגה ומאנשי סדום וממצרים בים. מדור המבול פרע במים. ומדור הפלגה ברוח שנ' ויפץ ה' אותם ומאנשי סדום באש וגפרית. ובמצרים פרע בכל שלש אלה במכת ברד. שנ' ואש מתלקחת בתוך הברד הם אש ומים. ונאמר וה' נתן קלת וברד. קולות הוא מאויר כ״ש בספר יצירה ולכן אמר במכת ברד את כל מגפתי והמה שלש לגיונותיו של הקב״ה ומי שאינו עומד בדיבורו כולל הג' כי הדיבור הוא מורכב משלש אלה אש ומים ואויר ולכן יבוא עליו שלש פורעניות אלו. והיושב בסוכה ינצל משלש פורעניות אלו כי מזרם הוא רוח. מחורב הוא חום השמש והאש. ומטר הוא מים. וכן כלל כאן עשרה ברכות בשלשה ושבעה. ואהבך וברכך והרבך. הם שלשה נגד חכמה בינה ודעת. וכנגד נפש רוח ונשמה. ואח״כ חשב שבעה והמה נכללים בארבעה דצח״ם. וברך פרי בטנך הוא המדבר. שגר אלפיך ועשתרת צאנך. זה החי. דגנך ותירשך ויצהרך זה הצומח. ופרי אדמתך זה הדומם:
(ח) וע"ד הקבלה כמעשה לבנת הספיר, ידוע אצל חכמי המרכבה כי כסא הכבוד מיוסד מג' יסודות, אש, רוח, מים, שהם נאצלים מג' מדות, חסד, דין, רחמים, והם ג' מראות, לבן, אודם, תכלת, ותן אל לבך כי הזכיר לבנת על מראה הלובן, וספיר על מראה האודם, וכעצם השמים על מראה התכלת, ולכך תרגם אונקלוס ותחות כורסי יקריה, והוא שאמר התכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד.
(8) A kabbalistic approach on the words כמעשה לבנת הספיר. It is well known in the circles of the scholars dealing with celestial beings that the throne of G’d is based on three foundations: they are; אש, רוח, מים, “fire, wind, and water.” These three materials are emanated from three attributes of G’d חסד, דין, רחמים. They have three different colours, i.e. white, red, blue. Remember that the word לבנת in our verse refers to the colour “white.” The word ספיר alludes to the colour “red.” The word שמים in the expression כעצם השמים לטוהר refers to the colour “blue.” This is why Onkelos translated as he did. His translation reflects what our sages said in Sotah 17: “the blue of the ציצית is similar to the blue colour of the ocean; the blue colour of the ocean is similar to the blue of the sky. The blue of the sky is similar to the colour of the throne of G’d.”
רבי שמעון אומר אף על פי שאמרו טלית קונה דינר זהב ואין דינר זהב קונה טלית מכל מקום כך הלכה אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים בים הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו
Rabbi Shimon says: Even though the Sages said that when one party takes possession of a garment, the other party acquires a gold dinar, but when one party takes possession of a gold dinar, the other party does not acquire a garment, in any case, that is what the halakha would be. But the Sages said with regard to one who reneges on a transaction where one party pulled the gold dinar into his possession: He Who exacted payment from the people of the generation of the flood, and from the people of the generation of the dispersion, and from the inhabitants of Sodom and Gomorrah, and from the Egyptians in the Red Sea, will in the future exact payment from whoever does not stand by his statement.
קול אליהו וארא
6. Barad was the 7th plague
ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק שמות פרשת בא:
וכתיב במכה שביעית כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפתי וגו' והיינו על מכת ברד שכנגד המדה שביעית דשבע תחתונות מכונה בשם גוף.