כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות.
ת"ר: איזוהי מצות עשה שהזמן גרמא? -סוכה ולולב שופר וציצית ותפילין.
ואיזוהי מצות עשה שלא הזמן גרמא? -מזוזה, מעקה, אבידה ושילוח הקן.
וכללא הוא?
הרי: מצה, שמחה, הקהל דמצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות!
ותו? והרי תלמוד תורה, פריה ורביה ופדיון הבן דלאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא ונשים פטורות!
אמר רבי יוחנן: "אין למדין מן הכללות, ואפילו במקום שנאמר בו חוץ".
אין למדין מן הכללות - כל היכא דתני כלל כי האי גוונא כל מצות עשה וכו' וכל מצות לא תעשה הכל חייבין בראיה אין למדין מהם דאיכא בהו דלאו דוקא ואפילו מקום שנאמר בו חוץ דאיכא למימר מדאפיק האי דאפיק ש"מ דוקא הוא ולא שייר מידי אפ"ה אין למדין:
שאלו את ר' אליעזר עד היכן כיבוד אב ואם?
אמר להם: צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו. בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר, (ורב כהנא מתני בשמונים ריבוא).
והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא ציערו!
לשנה האחרת, נתן הקב"ה שכרו-שנולדה לו פרה אדומה בעדרו. נכנסו חכמי ישראל אצלו. אמר להם: יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי, אלא אין אני מבקש מכם, אלא אותו ממון-שהפסדתי בשביל כבוד אבא.
וא"ר חנינא: ומה מי שאינו מצווה ועושה, כך מצווה ועושה עאכו"כ!
דאר"ח: גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה.
אמר רב יוסף: מריש ה"א מאן דהוה אמר לי הלכה כר"י! דאמר: סומא פטור מן המצות. עבידנא יומא טבא לרבנן, דהא לא מיפקידנא. והא עבידנא השתא דשמעיתא להא דא"ר חנינא: גדול מצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה.
אדרבה!
מאן דאמר לי דאין הלכה כרבי יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן.
וְנָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁרָצוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, מִתְעַטְּפִים בְּלֹא בְּרָכָה.
וְכֵן שְׁאָר מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מֵהֶן-אִם רָצוּ לַעֲשׂוֹת אוֹתָן בְּלֹא בְּרָכָה אֵין מְמַחִין בְּיָדָן.
הרב עובדיה יוסף, שו"ת יחוה דעת חלק א סימן סח
שאלה: נשים שמחמירות על עצמן ונוטלות לולב בימי חג הסוכות, האם רשאות לברך על נטילת לולב, או לא. וכן נשים שמחמירות על עצמן ויושבות בסוכה, האם רשאות לברך לישב בסוכה, או לא?
תשובה: בשאלה זו נחלקו רבותינו הראשונים, שלדעת רבינו תם (בתוספות ר"ה ל"ג ע"א) רשאות הנשים לברך על כל מצוות עשה שהזמן גרמא כשרוצות לקיימן, אע"פ שהן פטורות ממצוות אלו, הואיל ומקבלות שכר על עשייתן, שכן משמע ממאמר חז"ל (קידושין ל"א ע"א): "גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה", מכלל שאף מי שאינו מצווה ועושה, יש שכר לפעולתו על כל פנים, לפיכך רשאות גם כן לברך. וכן הוא בתוספות (קידושין ל"א ע"א), ובחידושי הרמב"ן והרשב"א והריטב"א והר"ן שם. אולם דעת הרמב"ם (בפרק ג' מהלכות ציצית הלכה י', ובפרק ו' מהלכות סוכה ולולב הלכה י"ג), שאין הנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא, כיון שפטורות הן ממצוות אלו. וכן הסכים לדבריו רבינו משה מקוצי בספר מצוות גדול (סמ"ג, עשין מ"ב), שמכיון שלא נצטוו הנשים על קיום מצות עשה שהזמן גרמא, איך יוכלו לומר בברכתן אשר קדשנו במצותיו וציונו, וה' לא ציוה, שהרי פטורות הן ממצוות עשה שהזמן גרמא, בין מן התורה, בין מדברי סופרים.
אמנם לפני זמן מה התחילו קצת נשים ספרדיות בארץ ישראל, לברך על הלולב, בראותן רעותיהן ושכנותיהן יוצאי ארצות אשכנז שהיו נוהגות לברך על הלולב כמנהגן בחוץ לארץ, כדברי הרמ"א בהג"ה (אורח חיים סימן תקפ"ט ס"ו) שפסק כרבנו תם. וכבר ישב על מדוכה זו הגאון רבי יונה נבון רבו של החיד"א ז"ל בספרו נחפה בכסף (דף קפ"א ע"ג), וכתב שמנהג בטעות הוא, ובפרט בירושלים ת"ו שקבלנו הוראות מרן, וכל המחזיק לבטל מנהגן של נשים אלו תבוא עליו ברכה, כי הדין פשוט שספק ברכות להקל. ומה שכתב הרמ"א שהמנהג שהנשים מברכות, זהו באשכנז שהולכים אחרי סברת רבינו תם והתוס', אבל בארץ ישראל שקבלו הוראות הרמב"ם ומרן (=השולחן ערוך) אין לברך.
...לנשים מבנות עדות המזרח יש לדרוש ברבים ולהודיע להן דברי רבותינו הפוסקים אשר כל בית ישראל נשען עליהם, ולהסביר להן חומר איסור ברכה לבטלה, כי בודאי שסבורות הן שעושות מצוה בברכתן, ובאמת שיש כאן חשש ברכה לבטלה... ומכאן יש להעיר לאנשים יראי שמים שנותנים את הלולב שלהם לנשים לברך עליו ברכת הלולב, שחושבים לזכות אותן במצוה, ואינם אלא מכשילים אותן להכנס בספק ברכה לבטלה, לדעת רבותינו הפוסקים ומרן שקבלנו הוראותיו, אלא אדרבה עליהם להמנע מכך, ויקבלו שכר על הפרישה. ודברים אלו צריך לאומרם בניחותא, ובלשון רכה, כדי שיקבלו את האמת, ואשרי המדבר על אזן שומעת. והנסיון הורה שמאות נשים החרדות לדבר ה', מאז שנודע להן חומר הענין, נמנעו מלברך על הלולב, ושאר מצוות עשה שהזמן גרמא. ובטוחני שעל ידי הסברה נכונה, עוד רבות בנות יעשו חיל וישמעו לקול מורים לנהוג אך ורק על פי התורה וההלכה היוצאת מפי רבותינו הפוסקים אשר דבריהם נר לרגלינו ואור לנתיבתינו. ומה' ישאו ברכה. ושומע לנו ישכון בטח.