שלא עשני גוי
חא
Byחיים אלאשוילי
סידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, הכנה לתפילה, ברכות השחר ב׳

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. שֶׁלּא עָשנִי גּוי לנקבה: גּויָה.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. שֶׁלּא עָשנִי עָבֶד לנקבה: שִׁפְחָה.

כולם אומרים. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, גברים אומרים: שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אשָּׁה נשים אומרות: שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.

Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Morning Blessings 2
Blessed are you, Hashem, our G-d and king of the world, who did not make me a gentile.
תוספתא ברכות ו׳:כ״ג

ר' יהודה אומר שלש ברכות צריך לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אשה, [ברוך] שלא עשני בור. גוי - "כל הגוים כאין נגדו". אשה - אין אשה חייבת במצוות. בור - שאין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד.

Tosefta Berakhot 6:23
Rebbi Yehudah says, “A person is obligated to say [the following] three Berachot (blessings) every day: Baruch [Ata Hashem Eloheinu Melech Haolam] Shelo Asani Goy (Blessed are You Hashem, our God, King of the world, for not making me a gentile), Baruch [Ata Hashem Eloheinu Melech Haolam] Shelo Asani Isha (Blessed are You Hashem, our God, King of the world, for not making me a woman), Baruch [Ata Hashem Eloheinu Melech Haolam] Shelo Asani Bur (Blessed are You Hashem, our God, King of the world, for not making me a boor). [The reason for saying a Beracha for not making him] a gentile is because it says ‘All nations are like nothing to Him. He considers them to be empty and void.’ (Isaiah 40:17) [The reason for saying a Beracha for not making him] a woman is because women are not obligated in Mitzvot (commandments).” [The reason for saying a Beracha for not making him] a boor is because a boor is not afraid of sin. They have said a parable to what this is similar to. [It is similar] to a king of flesh and blood who said to his servant to cook him [some] food, but he (i.e. the servant) has never cooked food in his life. In the end he ruins the food and angers his master. [Or the king told the servant] to hem for him a robe, but he (i.e. the servant) has never hemmed a robe in his life. In the end he [causes] the robe to get dirty and angers his master.
ישעיהו מ׳:י״ז
(יז) כָּל־הַגּוֹיִ֖ם כְּאַ֣יִן נֶגְדּ֑וֹ מֵאֶ֥פֶס וָתֹ֖הוּ נֶחְשְׁבוּ־לֽוֹ׃
Isaiah 40:17
(17) All nations are as naught in His sight; He accounts them as less than nothing.
סידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, סיום תפילה, עלינו א׳
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדון הַכּל. לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלּא עָשנוּ כְּגויֵי הָאֲרָצות. וְלא שמָנוּ כְּמִשְׁפְּחות הָאֲדָמָה. שֶׁלּא שם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגורָלֵנוּ כְּכָל הֲמונָם: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וְרִיק וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לא יושִׁיעַ: וַאֲנַחְנוּ כּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמודִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא: שֶׁהוּא נוטֶה שָׁמַיִם וְיוסֵד אָרֶץ. וּמושַׁב יְקָרו בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל. וּשְׁכִינַת עֻזּו בְּגָבְהֵי מְרומִים: הוּא אֱלהֵינוּ אֵין עוד. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ. אֶפֶס זוּלָתו. כַּכָּתוּב בְּתורָתו. וְיָדַעְתָּ הַיּום וַהֲשֵׁבתָ אֶל לְבָבֶךָ. כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוד:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Alenu 1
We rise to our duty to praise the Master of all, to acclaim the Creator. G-d made our lot unlike that of other people, assigning to us a unique destiny. (For they worship vanity and emptiness, and pray to a god who cannot save.) We bend the knee and bow, acknowledging the Supreme Sovereign, the Holy One, exalted, who spread out the heavens and laid the foundations of the earth, whose glorious abode is in the loftiest heights. This is our G-d; there is no other. In truth, G-d alone is our Ruler, as it is written in the Torah: "Know this day and take it to heart that Adonai is G-d in heaven above and on earth below; there is no other."
מנחות מ״ג ב:י״ז
תניא היה ר"מ אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשאני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור
Menachot 43b:17
It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: A man is obligated to recite three blessings every day praising God for His kindnesses, and these blessings are: Who did not make me a gentile; Who did not make me a woman; and Who did not make me an ignoramus.
מנחות מ״ג ב:י״ח-מ״ד א:א׳
אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור אמר ליה כולי האי נמי אמר ליה ואלא מאי מברך שלא עשאני עבד היינו אשה עבד מ״ד א זיל טפי
Menachot 43b:18-44a:1
Rav Aḥa bar Ya’akov heard his son reciting the blessing: Who did not make me an ignoramus. Rav Aḥa bar Ya’akov said to him: Is it in fact proper to go this far in reciting blessings? Rav Aḥa bar Ya’akov’s son said to him: Rather, what blessing should one recite? If you will say that one should recite: Who did not make me a slave, that is the same as a woman; why should one recite two blessings about the same matter? Rav Aḥa bar Ya’akov answered: Nevertheless, a slave is more lowly than a woman, and therefore it is appropriate to recite an additional blessing on not having been born a slave.
רש"י על מנחות מ״ג ב:י״ח:א׳

כולי האי נמי - דמשבחת נפשך דאינך עם הארץ ל"א כולי האי נמי בשלמא עובד כוכבים ואשה הואיל ולא בני מצוה נינהו שפיר מברכת אלא בור בר מצות הוא: אלא מאי מברך - להשלים ג' ברכות דר"מ:היינו אשה - דאשה נמי שפחה לבעלה כעבד לרבו ל"א היינו אשה דלענין מצות אשה ועבד שוין דגמרינן לה לה (חגיגה דף ד.): זיל טפי - אפ"ה מזולזל העבד יותר מן האשה ל"א זיל טפי כלומר זיל והוסיף ובירך שלא עשאני עבד כדי להשלים:

Rashi on Menachot 43b:18:1
...
תוספות על מנחות מ״ד א:א׳:א׳

זיל טפי. אבל אבור לא מברכינן דאינו מצוי דהוי כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ ונראה יותר שמברך אעבד ואשה שאינן מצווין כמותו:

Tosafot on Menachot 44a:1:1
...
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ז׳:ו׳

וּמְבָרֵךְ אָדָם בְּכָל יוֹם בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳‎ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳‎ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳‎ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד:

Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 7:6

(6) When he fastens his girdle, he recites, "Who girdest Israel with strength". When he puts on his shoes, he recites, "Who hast supplied my every want". When he starts to go out, he recites, "Who hast made firm the steps of man". A male recites daily the following blessings, "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, who hast not made me a heathen"; "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, who hast not made me a bondman"; "Blessed art Thou O Lord our God, King of the Universe, who hast not made me a woman".*A woman omits this blessing and substitutes as follows: “… Who hast made me according to Thy will”.

אורח חיים מ״ו:ד׳

(ד) צריך לברך בכל יום שלא עשני גוי שלא עשני עבד שלא עשני אשה: הגה ואפי' גר יכול לברך כן [ד"ע] אבל לא יאמר שלא עשני גוי שהרי היה גוי מתחלה [אבודרה"ם] והנשים מברכות שעשני כרצונו:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 46:4

(4) One needs to bless every day ("who made me a Jew") ["who did not make me a non-Jew"], (Gloss: and even a convert can bless so (his own words), but he may not say "who did not make me a non-Jew" for behold, he was a non-Jew at the start (Abudarham)), "who did not make me a slave", "who did not make me a woman". And women bless "who made me according to His will" [instead of the last].

כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים מ״ו:ל״ב:א׳

(א) לב) [סעיף ד'] צריך לברך בכל יום שלא עשני עכו"ם וכו' הנה ברכות על חיוב המצות הן. דעכו"ם לא נתחייב במצות כלל, ואשה ועבד אעפ"י שנתחייבו בקצת מצות לא נתחייבו בכולן.

Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 46:32:1
...
מגן אברהם מ״ו:י׳

(י) ואפי' גר. פי' שיאמר שעשני גר דמקרי עשיה כדכתי' ואת הנפש אשר עשו בחרן [ד"מ] ושל"ה וב"ח כתבו דלא שייך לומר כן דמה שנעשה גר היה מצד בחירתו שבחר בדת ישראל לכן לא יברך ברכה זו אלא השנים עבד ואשה עכ"ל. ולדידהו צ"ל שלא עשני עבד קאי אתחלת בריאתו ואף על גב דתחלת בריאה היה גרוע מעבד מ"מ אלו היה עבד לא היה יכול להתגייר אא"כ שחררו רבו ולפי מ"ש המקובלים שהברכות הללו מברכין על יציאת נשמתו בלילה שלא נדבק בה נשמת עכו"ם או עבד א"כ גם גר יכול לברך כן:

Magen Avraham 46:10
...
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים מ״ו:ה׳

(ה) אפי' גר. מו"ח ז"ל חולק על הוראה זו של רמ"א דמה שנכנס לדת ישראל הוא ע"י בחירתו ולא עשאו הוא ית' מתחלת בריאתו לגר שיקבל דת ישראל ע"כ אין לגר לומר ברכה זו ונראה טעם רמ"א דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וכדאמרינן פ"ב דיבמות דף כ"ג לכי מגייר גופא אחרינא הוא ממילא הוה שפיר עכשיו עשיה חדשה כאלו בראו הוא ית' עכשיו מחדש:

Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim 46:5
...
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים מ״ו:ד׳

(ד) שלא עשני גוי. רבים מקשי' למה תקנו ברכ' זו דרך שליל' ולא דרך חיוב דהיינו שעשני ישראל וכן בברכת שלא עשני אשה ומתרצים לפי שנמנו וגמרו ב"ש וב"ה טוב לאדם שלא נברא ע"כ לא תקנו לברך על העשי' שנעש' האדם דטוב לנו שלא נעשה אלא לכל הפחות על שלא נעשה עכו"ם ומו"ח ז"ל פי' לפי שאם היה מברך שעשני ישראל היה משמעו בן חורין ולא אשה ולא היה שייך לברך אח"ז שלא עשני עבד או אשה וק"ל דהא כתבו התוס' במנחות וביומ' פ' בא לו דבכל מקום שיש לפטור שני דבריה בברכ' א' אסור להרבות בברכות וא"כ הכא נמי היה לו לברך ברכה א' והיה בכללם שאר ברכות ונ"ל דרצו להורות בזה שלא יטעה האדם לתלות ח"ו חסרון בבריאת האדם על שבורא עכו"ם וכן בבריאת אשה. ובאמת יש בהן צורך אפילו בבריאת עכו"ם שיצאו מהם גרים ...כמו שארז"ל הגלה הקב"ה את ישראל כדי שיתוספו עליהם גרים כמ"ש וזרעתי' לי בארץ. ודבר זה הוא ק"ו באשה שיש בה בריאה טובה שגם היא מקיימת קצת מצות ע"כ אמר כאן שנותן הודיה לו ית' שלא עשאו עכו"ם הורה בזה שיש צורך בריאה גם בעכו"ם וכ"ש באשה אלא שזכה האדם שלא נברא הוא באופן אחר שהיה ג"כ צורך הבריאה וזה שלא עשני עכו"ם אבל לאחרים עשה וכן באשה וזה לא היה נרמז אם אמר שעשני ישראל דהיינו אומרים שהבריאה למי שאינו ישראל אין בו צורך כלל וגבי אשה היה מתורץ טפי דהוצרך להזכיר שיש מעלה גם בבריאת אשה אלא שהוא לא ניצטרך לאותה מעלה. ונראה לי עוד מה שהנשים מברכות שעשני כרצונו דברכה זו אינה בגמ' ולמ"ש ניחא דהא חזי' אפי' בברכת האיש שיש מעלה בבריאת האשה ע"כ שפיר חייבת היא לברך על מעלה שלה כנ"ל נכון:

Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim 46:4
...

שו"ת הרמב"ם, רצג

יש לך לומר הכל כתקנם, ואל תשנה דבר. אלא כמו שיתפלל ויברך כל אזרח מישראל, כך ראוי לך לברך ולהתפלל, בין שהתפללת יחידי בין שהיית שליח צבור. ועיקר הדבר, שאברהם אבינו הוא שלימד כל העם, והשכילם והודיעם דת האמת וייחודו של הקב"ה, ובעט בעבודה זרה, והפר עבודתה, והכניס רבים תחת כנפי השכינה, ולימדם והורם, וציווה בניו ובני ביתו אחריו לשמור דרך ה', כמו שכתוב בתורה: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'" וגו' (בראשית יח, יט). לפיכך, כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות, וכל המייחד שמו של הקב"ה כמו שהוא כתוב בתורה, תלמידו של אברהם אבינו עליו השלום, ובני ביתו הם כולם, והוא החזיר אותם למוטב. כשם שהחזיר את אנשי דורו בפיו ובלימודו, כך החזיר כל העתידים להתגייר בצוואתו שציווה את בניו ואת בני ביתו אחריו. נמצא אברהם אבינו עליו השלום הוא אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו, ואב לתלמידיו וכל גר שיתגייר. לפיכך, יש לך לאמר "אלהינו ואלהי אבותינו", שאברהם עליו השלום הוא אביך, ויש לך לומר שהנחלת "את אבותינו", שלאברהם נתנה הארץ, שנאמר: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" (בראשית יג, יז). אבל "שהוצאתנו ממצרים" או "שעשית נסים לאבותינו", אם רצית לשנות ולומר "שהוצאת את ישראל ממצרים" ו"שעשית נסים עם ישראל", אמור. ואם לא שנית, אין בכך הפסד כלום, מאחר שנכנסת תחת כנפי השכינה ונלווית אליו, אין כאן הפרש בינינו ובינך. וכל הנסים שנעשו כאילו לנו ולך נעשו. הרי הוא אומר בישעיה: "ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמר הבדל יבדילני ה' מעל עמו" וגו' (ישעיהו נו, ג) - אין שום הפרש כלל בינינו ובינך לכל דבר.