Mechsar Amana/Mi Shepara

דאיתמר דברים רב אמר אין בהן משום מחוסרי אמנה ורבי יוחנן אמר יש בהם משום מחוסרי אמנה מיתיבי רבי יוסי ברבי יהודה אומר מה תלמוד לומר (ויקרא יט, לו) הין צדק והלא הין בכלל איפה היה אלא לומר לך שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק

Bava Metzia 49a:5-6

The Gemara comments: This is as it was stated: There is an amoraic dispute with regard to reneging on a verbal commitment that was unaccompanied by an act of acquisition. Rav says: It does not constitute an act of bad faith. And Rabbi Yoḥanan says: It constitutes an act of bad faith. The Gemara raises an objection: Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: What is the meaning when the verse states: “A just ephah, and a just hin, shall you have” (Leviticus 19:36)? But wasn’t a hin included in an ephah? Why is it necessary to state both? Rather, this is an allusion that serves to say to you that your yes [hen] should be just, and your no should be just. Apparently, it is a mitzva for one to fulfill his promises. Abaye says: That verse means that one should not say one matter with his mouth and think one other matter in his heart. It is prohibited for one to make a commitment that he has no intention of fulfilling. Rav Kahana made his commitment in good faith and reneged due to changed circumstances. That is not prohibited.

בבא מציעא מ״ד א:י״א-י״ג

(זה הכלל) כל המטלטלים קונין זה את זה כיצד משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו רבי שמעון אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה:

Bava Metzia 44a:11-13

This is the principle: With regard to those who exchange all forms of movable property, each acquires the property of the other, i.e., the moment that one of the parties to the exchange takes possession of the item that he is acquiring, e.g., by means of pulling, the other party acquires the item from the first party. How so? If the buyer pulled produce from the seller, but the buyer did not yet give the seller their value in money, he cannot renege on the transaction, but if the buyer gave the seller money but did not yet pull produce from him, he can renege on the transaction, as the transaction is not yet complete. But with regard to the latter case, the Sages said: He Who exacted payment from the people of the generation of the flood, and from the generation of the dispersion, i.e., that of the Tower of Babel, will in the future exact payment from whoever does not stand by his statement. Just as the people of those generations were not punished by an earthly court but were subjected to divine punishment, so too, although no earthly court can compel the person who reneged to complete the transaction, punishment will be exacted at the hand of Heaven for any damage that he caused. Rabbi Shimon says: Anyone who has the money in his possession has the advantage. The Sages said it is only with regard to the seller that payment of money does not effect a transaction, so that if the buyer paid for the item and did not yet take possession of the purchase item, the seller can renege on the sale and return the money. By contrast, once the buyer paid for the item he cannot renege on his decision and demand return of his money, even if he did not yet take possession of the purchase item.

חושן משפט ר״ד:א׳

(א) מי שנתן דמים ולא משך המטלטלים אף ע"פ שלא נקנו לו המטלטלים כמו שנתבאר כל החוזר בו בין לוקח בין מוכר לא עשה מעש' ישראל וחייב לקבל מי שפרע ואפי' לא נתן אלא מקצת הדמים:

Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 204:1

...

חושן משפט ר״ד:ז׳

(ז) הנושא ונותן בדברים בלבד ה"ז ראוי לו לעמוד בדבורו אע"פ שלא לקח מהדמים כלום ולא רשם ולא הניח משכון וכל החוזר בו בין לוקח בין מוכר אע"פ שאינו חייב לקבל מי שפרע ה"ז ממחוסרי אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו:

Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 204:7

...

חושן משפט ר״ד:י״א

(יא) : הגה אע"פ שבדברים בלא מעות יכול לחזור בו וא"צ לקבל עליו מי שפרע מ"מ ראוי לאדם לעמוד בדיבורו אע"פ שלא עשה שום קנין רק דברים בעלמא וכל החוזר בו בין לוקח בין מוכר אין רוח חכמים נוחה הימנו והני מילי בחד תרעי אבל בתרי תרעי אין זה ממחוסרי אמנה וכל האומר לתת לחבירו מתנה מועטת ולא נתנה לו הרי זה ממחוסרי אמנה (הכל בטור) וע' לקמן סי' רמ"ט וי"א דאפילו בתרי תרעי אסור לחזור ואם חזר בו יש בו משום מחוסרי אמנה (נ"י פ' הזהב והמגיד פ"ו דמכירה וב"י בשם תוס' ור' ירוחם נ"ט ח"ד) וכן נראה עיקר:

Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 204:11

...

אבן העזר קי״ד:א׳

הנושא אשה ופסקה עמו לזון את בתה ה' שנים חייב לזונה במאכל ובמשקה ה' שנים הראשונים שאחר הנישואין בין אם המזונות ביוקר או בזול

Shulchan Arukh, Even HaEzer 114:1

(1) If a man married a woman and agreed that he would feed her daughter for five years, he must provide food and drink for the first five years of the marriage, whether food prices are high or low. If he did not feed her during those years, and food prices dropped - if he had withheld [the food] he must pay her according to the higher prices., but if she prevented him [from providing the food], he only pays her according to the lower prices. If food prices rose, even if he had withheld the food, he only pays according to the lower prices.