אמר רב נחמן בר יצחק למה נמשלו דברי תורה כעץ שנאמר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים והיינו דאמר ר' חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן
A place where we learn from each other:
Said Rabbi Nahman the son of Yitzchak, Why are the words of Torah compared to wood? As it says, (Proverbs 3:18), "The tree of life for those who hold it." That is to say to you, just as a small piece of wood lights a big piece of wood, so too small scholars (wise ones) sharpen larger ones. As Rabbi Chanina said, I have learned a lot from my teachers, and even more. from my friends. But from my students I have learned the most.
מדרש תנחומא פרשת ויקהל סימן א
כל זמן שאדם מרבה במצות הוא קונה שם טוב לעצמו, את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם ואחד מה שקונה הוא לעצמו, טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו
Midrash Tanhuma, VaYakhel
A place where Jewish students discover who they are
Every time a person increases their good deeds, they earns themselves a new name. There are three names by which a person is called: one which their parents call them, one which people call them, and one which they earn for themselves. The last is the best one of all. [Translation by Hillel and Panim, from JUST.]
Jonathan Sacks, The Home We Build Together (2007; p.133)
A place where students feel at home
…I have argued for a metaphor of society as the home we build together. It focuses on our individual and collective responsibility for the social order. We did not make the
country house: we were guests there. We did not make the hotel: we were visitors there. Both of these models locate responsibility for society somewhere else, and that is a disempowering way of seeing things. The home we build together is one in which I have the dignity of co-authorship. I helped plan and build it. I invested my time and energies into it. Because of this it holds a special meaning for me. It is where I belong. It is home.
פרי עץ הדר, אלו ישראל. מה אתרוג זה, יש בו טעם ויש בו ריח. כך ישראל, יש בהם בני אדם, שיש בהם תורה, ויש בהם מעשים טובים. כפות תמרים, אלו ישראל. מה התמרה הזו, יש בו טעם ואין בו ריח. כך הם ישראל, יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. וענף עץ עבות, אלו ישראל. מה הדס, יש בו ריח ואין בו טעם.כך ישראל, יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה. וערבי נחל, אלו ישראל. מה ערבה זו, אין בה טעם ואין בה ריח. כך הם ישראל, יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים. ומה הקב"ה עושה להם? לאבדן אי אפשר, אלא אמר הקדוש ברוך הוא יוקשרו כולם אגודה אחת, והן מכפרין אלו על אלו
A place where diverse groups of students live shared Jewish lives
The four species are likened to different categories in the Jewish people. The Etrog, which has both taste and smell, is likened to those that study Torah and do mitzvot. The palm branch, which has taste, but no smell, is likened to those who have only Torah study. The myrtle, which has smell but no taste, is likened to those who have only mitzvot. The willow, which has neither taste nor smell, is likened to those who are without Torah study and without mitzvot. [...] And Hashem says "bind them all together and let them atone one for the other." [...]