(ו) תָּנֵי חִזְקִיָּה (ירמיה נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל, נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְשֶׂה, מַה שֶּׂה הַזֶּה לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ אוֹ בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו וְכָל אֵבָרָיו מַרְגִּישִׁין, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל, אֶחָד מֵהֶן חוֹטֵא וְכֻלָּן מַרְגִּישִׁין, (במדבר טז, כב): הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בִּסְפִינָה נָטַל אֶחָד מֵהֶן מַקְדֵּחַ וְהִתְחִיל קוֹדֵחַ תַּחְתָּיו, אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו מַה אַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה, אָמַר לָהֶם מָה אִכְפַּת לָכֶם לֹא תַחְתִּי אֲנִי קוֹדֵחַ, אָמְרוּ לוֹ שֶׁהַמַּיִם עוֹלִין וּמְצִיפִין עָלֵינוּ אֶת הַסְּפִינָה. כָּךְ אָמַר אִיּוֹב (איוב יט, ד): וְאַף אָמְנָם שָׁגִיתִי אִתִּי תָּלִין מְשׁוּגָתִי, אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו (איוב לד, לז): כִּי יֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶשַׁע בֵּינֵינוּ יִשְׂפּוֹק, אַתָּה מַסְפִּיק בֵּינֵינוּ אֶת עֲוֹנוֹתֶיךָ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָשֵׂא גּוֹי אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, כְּתִיב בְּתוֹרַתְכֶם (שמות כג, ב): אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת, אָנוּ מְרֻבִּים מִכֶּם מִפְּנֵי מָה אֵין אַתֶּם מַשְׁוִין עִמָּנוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר לוֹ, יֵשׁ לְךָ בָּנִים, אָמַר לוֹ הִזְכַּרְתַּנִּי צָרָתִי, אָמַר לוֹ לָמָּה, אָמַר לוֹ הַרְבֵּה בָּנִים יֵשׁ לִי, בְּשָׁעָה שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין עַל שֻׁלְחָנִי זֶה מְבָרֵךְ לֵאלוֹהֵי פְּלוֹנִי וְזֶה מְבָרֵךְ לֵאלוֹהֵי פְּלוֹנִי, וְאֵינָם עוֹמְדִים מִשָּׁם עַד שֶׁמְפַצְּעִין אֶת מֹחָן אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ. אָמַר לוֹ וּמַשְׁוֶה אַתָּה עִמָּהֶן, אָמַר לוֹ, לֹא. אָמַר לוֹ, עַד שֶׁאַתָּה מַשְׁוֶה אוֹתָנוּ, לֵךְ הַשְׁוֵה אֶת בָּנֶיךָ, נִדְחַף וְהָלַךְ לוֹ. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבִּי, לָזֶה דָּחִיתָ בְּקָנֶה רָצוּץ, לָנוּ מָה אַתָּה מֵשִׁיב, אָמַר לָהֶם בְּעֵשָׂו כְּתִיב בֵּיה שֵׁשׁ נְפָשׁוֹת וּכְתִיב בּוֹ נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה, דִּכְתִיב (בראשית לו, ו): וַיִּקַח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, וּבְיַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וּכְתִיב בֵּיהּ נֶפֶשׁ אֶחָת, דִּכְתִיב (שמות א, ה): וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ, אֶלָּא עֵשָׂו שֶׁהוּא עוֹבֵד לֶאֱלֹהוֹת הַרְבֵּה כְּתִיב בֵּיהּ נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁהוּא עוֹבֵד לֶאֱלוֹהַּ אֶחָד כְּתִיב בּוֹ נֶפֶשׁ אַחַת, וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ וגו'.
(6) Hezkiya taught (Jeremiah 50:17): "Israel are scattered sheep" - why are Israel likened to a sheep? Just as a sheep, when hurt on its head or some other body part, all of its body parts feel it. So it is with Israel when one of them sins and everyone feels it. (Numbers 16:22): "When one man sins [will You be wrathful with the whole community]." Rabbi Shimon bar Yochai taught a parable: Men were on a ship. One of them took a drill and started drilling underneath him. The others said to him: What are sitting and doing?! He replied: What do you care. Is this not underneath my area that I am drilling?! They said to him: But the water will rise and flood us all on this ship. This is as Iyob said (Job 19:4): "If indeed I have erred, my error remains with me." But his friends said to him (Job 34:37): "He adds transgression to his sin; he extends it among us." [The men on the ship said]: You extend your sins among us. Rabbi Elasa said: a gentile asked Rabbi Yehoshua ben Karha: In your Torah, it is written (Exodus 23:2): "After the multitude will you side." We are more numerous than you, so why don't you become like us in practicing idolatry? He [Rabbi Yehoshua ben Karha] said to him: Do you have children? He replied: You reminded me of my troubles. He asked: Why? [The gentile] said: I have many children. When they sit at my table, this one blesses to this god and that one blesses to that god, and they don't get up from the table until they wrack each other's brains. He [Rabbi Yehoshua ben Karha] said: Do you settle [the arguments] with them? He said: No. He [Rabbi Yehoshua ben Karha] said: Before you make us agree with you, find agreement with your own children! [The gentile] was spurned and went away. After he left [Rabbi Yehoshua ben Karha's] students said to him: Rabbi! You pushed him away like a broken reed, but what would you answer for us? He said to them: Six souls are about written [in the Torah] about Esau, and "souls" [nefashot] is written in the plural, as stated (Genesis 36:6): "Esau took his wives, his sons and daughters, and all the souls of his household." For Yaakov, however, there were seventy souls, and soul [nefesh] is written [in the Torah] in the singular. As it is stated (Exodus 1:5): "And all of the people [nefesh] that were of Jacob's issue, etc." Because Esau worshipped many gods, it is written many "souls," but for Yaakov--who worshipped one God--it is written one soul, "And all of the people [nefesh], etc."
שאלות תוכן:
1. מהו מדרש ויקרא רבה? במה הוא עוסק? מתי נכתב?
2. כתבו על רבי שמעון בר יוחאי
שאלות הבנה:
1. מהו המשל ומה הנמשל בסיפור?
2. כיצד הסיפור מתקשר לפרק היחס לזולת?
(יז) בִּנְפֹ֣ל אויביך [אֽ֭וֹיִבְךָ] אַל־תִּשְׂמָ֑ח וּ֝בִכָּשְׁל֗וֹ אַל־יָגֵ֥ל לִבֶּֽךָ׃
איסור זה מדבר על שמחה לאיד ואוסר לשמוח כשהאחר (אויב) נופל.
האם מקור זה מרמז על כך שאפילו אויב הוא אדם המצוי בספינתי? האם זה שקודח תחתיו לפי ספר משלי הוא יכול להיות האויב שלי כי הרי האויב שלי רוצה לפגוע בי ולא לפגוע בעצמו (תחתיו)
האם כאבו של האויב הוא בבחינת הצפת הספינה?
כיצד מתקשר מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך לנמשל "משל הספינה"?
כיצד מתקשר מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך לפסוק ממשלי?
לא תיקום "בני עמך"
"בנפול אויבך"
המשותף- בשני המיקרים המצווה הוא להוציא את הרגש השלילי והמעשה השלילי המופנה כלפי האחר.
משל הספינה- מצווה על אכפתיות לאחר
משותף לכל אלו זה היחס החיובי לאחר כחלק ממני ואפילו אם הוא האויב שלי להיות אמפתי לסבלו ולא לשמוח שזהו הרגש הטבעי שאדם חש כשהוא מביס את אויבו
https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=2&prfid=35417&wrkid=61837עברית
רפלקציה סיון המאירי - בחרתי בטקסט "מה אכפת לי"? כיוון שלדעתי יש בו מסר ומשמעות רבה. בימינו הרבה אנשים מדברים על "פסיכולוגיה החיובית" ועל כך שחיוך גורם לסביבה לשנות את יחסה אליך. כלומר גם לפי הפסיכולוגיה יש קשר בין ה"אני" לבין האחרים. אדם מושפע ומשפיע בו זמנית על סביבתו. כך גם במשל הספינה הצפת הספינה אינה מהווה פגיעה ביחיד שקודח תחתיו אלא בכל חבריו לספינה. העולם שלנו משול במשל לספינה שכולנו נוכחים על מצע אחיד שפגיעה בו תערער את יציבות כל הפרטים בה.
בהקשר לרעיון שכולנו חיים במצע אחד ("רקמה אנושית אחת") מובא הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" פסוק שיוצא מנקודת הנחה שהאחר הוא כמוני ולכן עלי לאהוב אותו כפי שעלי לאהוב את עצמי. פסוק זה לוקח צעד קדימה את הרעיון במשל הספינה שמוסר מסר לא לפגוע ותובע תביעה קשה ואולי אף בלתי אפשרית לאהוב את זולתי באותה מידה שאני אוהב את עצמי. במאמר מוסדר יש לשים לב שתביעה לאהבת האחר מניחה הנחת יסוד שהאדם ראשית אוהב את עצמו, דבר שאף הוא אינו מובן מאליו כלל ועיקר.
גם במקור הבא "בנפול אויבך אל תשמח" מובאת דרישה קשה ואף ךא אנושית לא לשמוח לאיד כשהאויב נופל. דרישה זו הולמת את "אהבת לרעך כמוך" כיוון שאםילו היחס לאויב הינו צריך לשמור על גוון חיובי. אמנם המחוקק המקראי לא ביקש שנאהב את האויב, אך בקשתו לא לשמוח בנפילתו הינה תביעה קשה אך מקורה לטעמי באותו הלך רוח וקו מחשבה שכל אדם זולתי, רעי או אויבי הינם חלק מהסביבה המקיפה אותי וממצע חיי, ולכן בבחינת שותפנים להפלגה ב"משל הספינה".
הלל שידוע בהתאמת ההלכה הקשיחה של מצוות התורה לבני אדם לדעתי התאים את רוח המצוות באמירתו "דעלך שני לחברך לא תעביד". הדרישה לא לעשות דבר הינה התובענית פחות מהדרישה לאהוב או לא לשמוח במקורם ברגש ולא במעשה. בכך הוא מעדן את המצווה "ואהבת לרעך כמוך" ועושה אותלה למעשית וארצית יותר. המקרא כדרכו מציג אידיאל נשגב, אוטופיה, אך תפקידו של הלל כנשיא סנהדרין הינו להוציא את המצוות לפועל בצורה הלכתית ולהתאימן לציבור ולראליה ולסביבת החים שאנו חים בה.
בנוסף, צירפתי שיר לעבודה we are the world- שיר זה מבטא אחדות, ואת הרעיון שכולנו יחד מהווים אחד, עלינו לדאוג לכלל האומות כי אנחנו מקשה אחת, ואולם השיר עצמו נכתב עם אומנים מפורסמים רבים למען הילדים הרעבים באפריקה.
לדעתי היוזמה לדאוג לאוכלוסיות רעבות בעולם הינו רעיון שמבטא את האחדות שלנו. של כל בני האנוש החים בעולם, בספינה, אויבי, רעי, ומיישם את הרעיון "אהבת לרעך כמוך"
רפלקציה דוראל פרץ - עשיתי את העבודה על הטקסט "מה אכפת לי?" שקישרתי אותו למשל הספינה. אלו טקסטים בעלי משמעות רבה שניתן לקחת אותם גם לחיי היום יום. אלו טקסטים חשובים שמלמדים על סיטואציות שונות בחיים והם בעלי ערכים רבים וחשובים.
כולנו קשורים אחד לשני וכולנו מאותם השורשים ולכן עלינו לשמור אחד על השני ולא לפגוע בטובת האחר.
השיר שצירפנו מדבר על אחדות וחשיבה על האחר ועל איך עלינו להתנהג לסובבים אותנו. זהו שיר שנוצר על הרצון לגשר בין הפערים בין האוכלוסיות השונות על מנת שיהיה שיוויון בין האנשים ולא תיווצר אפליה קשה שמפלגת בין כולם.
עלינו להתייחס בכבוד אחד אל השני ולא בזלזול וכך העולם יהיה טוב יותר וחיובי יותר.
ניהנתי לעשות את העבודה ולהחכים ממנה וכמו כן, לקבל ממנה ערכים חשובים ולנסות לגשר גם אני על פערים בחברה כגון: גזענות ואפליה.
העבודה תרמה לי רבות והרחיבה את אופקיי.
אני חושבת שעל כולם לנסות לתרום לחברה ולא לתת יד לפגיעה באחר, לגזענות ולאפליה.