(א) וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָֽטְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃
(ב) חטאו. זֶה נִמְצָא זְבוּב בְּפַיְילִי פּוֹטֵירִין שֶׁלּוֹ, וְזֶה נִמְצָא צְרוֹר בִּגְלוּסְקִין שֶׁלּוֹ:
((2) חטאו HAD SINNED — in the case of the one, a fly was found in the goblet of aromatic wine, in the case of the other, a pebble was found in the loaves he baked (Genesis Rabbah 88:2).
(ב) חטאו משקה מלך מצרים והאופה. אין הכתוב מבאר חטאם, אבל רז"ל דרשו כי חטא המשקה היה שנמצא זבוב בכוס, וחטא האופה היה שנמצא צרור בגלוסקא שנתן לפני המלך, ולפיכך כעס על שניהם, הצרור בגלוסקא פשיעת האופה ועל כן נתלה, אבל הזבוב בכוס לא היה פשיעת המשקה, שאחרי שמזג הכוס בשעה שפשט ידו למלך נפל הזבוב לתוכו לפיכך נצול.
(2) חטאו שר המשקה מלך מצרים והאופה, “The chief butler of the king of Egypt and the baker sinned.” The Torah does not specify their sins, but our sages in Bereshit Rabbah 88,2 state that the Chief butler was guilty of allowing a fly to fall into the cup of Pharaoh, whereas the baker was guilty of a pebble which was found inside one of the rolls served to Pharaoh This is why Pharaoh was angry at both of them. The pebble in the roll was a clear case of negligence on the part of the baker, and this is why he was hanged. The fly which fell into the cup could not be accounted as negligence on the part of the butler as it fell into the cup after the butler had mixed the wine. It was an accident.
I heard once that seemingly the butler had a worse crime as his negligence was with the cup that Paroah was drinking from directly, whilst the bread may or may not have gotten eaten. Therefore he explained that the butler put the stone in the bread and the baker put the fly in the cup and that is why the baker was killed
(א) חטאו משקה מלך מצרים זה ערב מים ביין וזה ערב אבני נתר שחוקות בקמח, פ
(1) חטאו משקה מלך מצרים, “the cup bearer and the baker of the King of Egypt committed a transgression. The former had mixed water in the king’s cup, the latter had mixed some stones in the dough of the King’s bread.
(ב) רַבָּנָן אָמְרֵי שַׂר הַמַּשְׁקִים זְבוּב נִמְצָא בְּתוֹךְ פְּיָלֵי פּוֹטִירִין שֶׁלּוֹ, שַׂר הָאוֹפִים צְרוֹר נִמְצָא בְּתוֹךְ גְּלוּסְקִין שֶׁלּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מ, א): חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם, בְּתַשְׁמִישׁ אֲדוֹנֵיהֶם. רַבִּי אֶבְיָתָר אָמַר בִּקְשׁוּ לְהִזְדַּוֵּג לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, נֶאֱמַר כָּאן חָטְאוּ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (בראשית לט, ט): וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה וגו' וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים.
(א) חטאו. חטא מוסר המלוכה