The Angels going up then down?!

(יב) וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ׃

Genesis 28:12

(12) He had a dream; a stairway was set on the ground and its top reached to the sky, and angels of God were going up and down on it.

רש"י על בראשית כ״ח:י״ב

(א) עולים וירדים. עוֹלִים תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים? מַלְאָכִים שֶׁלִּוּוּהוּ בָּאָרֶץ אֵין יוֹצְאִים חוּצָה לָאָרֶץ, וְעָלוּ לָרָקִיעַ וְיָרְדוּ מַלְאֲכֵי חוּצָה לָאָרֶץ לְלַוּוֹתוֹ:

Rashi on Genesis 28:12

(1) עלים וירדים ASCENDING AND DESCENDING — It states first ascending and afterwards descending! Those angels who accompanied him in the land of Israel were not permitted to leave the Land: they ascended to Heaven and angels which were to minister outside the Land descended to accompany him (Genesis Rabbah 68:12).

רשב"ם על בראשית כ״ח:י״ב:ב׳

(ב) עולים ויורדים - לפי הפשט: אין לדקדק במה שהקדים עולים ליורדים, שכן דרך ארץ להזכיר עליה קודם ירידה.

Rashbam on Genesis 28:12:2

(2) עולים ויורדים, according to the plain meaning of the text there is no need to read any special message into the word עולים, “climbing,” appearing before the word יורדים, “descending.”

בכור שור, בראשית כ״ח:י״ב:ב׳

(ב) והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. לפי דעתי אני אומ' שלא ראה מלאכים ממש עולים ויורדים אלא כך נר' לו בחלומו שהסולם עשוי ועומד להיות מלאכים עולים ויורדים דרך שם בשעת הצורך ולקח העליה תחלה לפי שדרך בני אדם לעלות תחלה בסולם ואח"כ לירד היה נר' לו שהיה עומד לעלות כדרכו וכדרך שאר בני אדם אבל אם היה רואה מעשה המלאכים ממש היו יורדים ואח"כ עולים שדירתם למעלה וגם י"ל כי דרך העברי לומר עליה תחלה כמו עולה ויורד בסכין בשחיטת חולין וי"מ כי לפי שראה אותם עולים ואח"כ יורדים אמר מן הארץ נסעו ולארץ שבו לא עיקר דירתם בארץ ולכך מה נורא המקום הזה מקום דירת המלאכים ולא נר' כי מעולם לא חשב יעקב שדירת המלאכים למטה וכי אמר מה נורא על השכינה שראה ועל הסולם הקבוע שם וידוע שהוא שער השמים כדמפ' ואזיל:

Bekhor Shor, Genesis 28:12:2

...

אבן עזרא על בראשית כ״ח:י״ב:ד׳

...והטעם דרך משל. כי כל דבר לא יכחד מן השם. ודברי מטה תלוים בעליונים וכאילו סלם ביניהן שיעלו המלאכים בו להודיע הדברי' אחר שהתהלכו בארץ. גם כן כתוב ומלאכים אחרים יורדים למלאות שליחות השם כדרך מלך משרתיו

Ibn Ezra on Genesis 28:12:4

(4) The reason for the ladder here is a metaphor, for nothing is concealed from G-d. Worldly things hang onto the heavens as though there is a ladder between them, upon which the angels go up to report on things after they have been walking along the earth. Likewise, it is written that other angels descend to fulfill G-d's tasks, like a king with his servants.

רד"ק על בראשית כ״ח:י״ב:ב׳

(ב) מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, באותו מעמד היו יחד העליונים עם התחתונים ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו, העולים הם משה ואהרן, והיורדים הם המלאכים העליונים:

Radak on Genesis 28:12:2

(2) מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, at the revelation of Mount Sinai the angels and the Jewish people were of the same spiritual level, even though Moses and Aaron are described as ascending towards heaven, whereas the angels were descending towards earth. [the thought that Aaron too was ascending toward heaven is quoted in Shemot Rabbah 19,3. Ed.]

מורה נבוכים, הקדמה, פתיחת הרמב"ם י״ב

(יב) אמנם דמיון המין הראשון ממשלי הנבואה - אמרו "והנה סלם מצב ארצה וגו'"; כי אמרו 'סלם' יורה על ענין אחד ואמרו 'מצב ארצה' יורה על ענין שני ואמרו 'וראשו מגיע השמימה' יורה על ענין שלישי ואמרו 'והנה מלאכי אלקים' יורה על ענין רביני ואמרו 'עלים' יורה על ענין חמישי ואמרו 'וירדים' יורה על ענין ששי ואמרו 'והנה יי נצב עליו' יורה על ענין שביעי - הנה כל מלה שבאה בזה המשל היא לענין מוסיף בכלל הנמשל.

Guide for the Perplexed, Prefatory Remarks 12

(12) An example of the first class of prophetic figures is to be found in Genesis:--"And, behold, a ladder set up on the earth, and the top of it reached to heaven; and, behold, the angels of God ascending and descending on it" (Gen. 28:12). The word "ladder" refers to one idea: "set up on the earth" to another: "and the top of it reached to heaven" to a third: "angels of God" to a fourth: "ascending" to a fifth; "descending" to a sixth; "the Lord stood above it" (ver. 13) to a seventh. Every word in this figure introduces a fresh element into the idea represented by the figure.

כלי יקר על בראשית כ״ח:י״ב

(א) ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וגו'. כתב הרב המורה שביאר הקב״ה ליעקב סדר השתלשלות המדריגות של ג' עולמות, כי באמרו מוצב ארצה זהו העולם התחתון וראשו מגיע השמימה זה העולם האמצעי. והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו זה עולם המלאכים. והנה ה' נצב עליו להורות כי השי״ת גבוה מעל כל גבוה ומושל על כולם. והקשה על דבריו מהרי״א כי מראה זו ליעקב אינה כפי הזמן ולא כפי המקום. ואומר אני לישב דברי המורה שאין מראה זו חוץ לזמנה ולא חוץ למקומה, כי ידוע מה שכתבו הקדמונים וכן תמצא בעקידה וברבינו בחיי וכן כתב מהרי״א בעצמו, שאפילו חכמי האומות הסכימו על זה כי ג' חלקי המשכן הם כנגד ג' עולמות, כאשר תמצא הכל באר הטיב בספרי הגאונים שהזכרנו ולפי ציור זה ודאי כאן מקומו, כי יעקב היה במקום הר המוריה אשר הוכן מקדם לבנות עליו בהמ״ק, על כן הראה לו ה' במראה זו תבנית שלשה עולמות וציורם לרמז שלעתיד יבנה כאן הבית המקדש על תבנית ציור ג' עולמות אלו. (ב) דבר אחר לכך הראה לו הקב״ה תבנית כל העולמות להורות שמקורם ממקום זה שנקרא אבן שתיה כי משם הושתת העולם ד״א לפי שמשם יוצא השפע לכל העולמות כי התחתונים מוסיפין כח בגבורה של מעלה כביכול, וע״כ מלאכי אלהים עולים תחלה כי משם ישאבון מי השפע ממעייני הישועה ואח״כ יורדים להשפיע מלמעלה למטה וסוד זה רמז בדברי רש״י בשיר השירים בפסוק מה יפו פעמיך (ז ב) שישראל מקלסין להקב״ה מלמעלה למטה והקב״ה מונה קילוסם מלמטה למעלה כדרך שהתחיל כאן בסולם מוצב ארצה מלמטה למעלה וכבוד אלהים הסתר דבר. ותמה אני על מהר״י אברבנאל שכתב שאין מראה זו מקומה כאן, וכל שכן לדברי המדרש (בר״ר סח יב) האומר והנה סולם זה כבש. מוצב ארצה זה מזבח כו'. אתה הראית לדעת כולם כי ענין הסלם מורה על המקדש אשר היה בו יעקב בלילה זו. (ג) ועוד כי בבהמ״ק, שם ישבו על כסאות הסנהדרין אשר משם תצא תורה, והחכמה הקנויה לאדם ע״י מדריגות חלוקות כי מתחילה צריך החוקר אחר המושכלות להכיר במהות נמצאי מטה וזהו סלם מצב ארצה ומשם יעלה למדריגה גדולה מזו והוא להכיר במהות הנמצאים שבעולם התיכון במהלך הגלגלים ותנועתם וז״ש וראשו מגיע השמימה. ומשם יעלה להבין במהות השכלים הנבדלים שבעולם העליון. וז״ש והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, והזכיר עולים ויורדים כי הם ד' מחנות שכינה כדמסיק ברקנט״י פרשת בלק אוריאל שר אויר, מיכאל שר מים, רפאל שר עפר, גבריאל שר אש, וידוע שבטבע המים והעפר לירד, וטבע האויר והאש לעלות, על כן הזכיר עולים שנים ויורדים שנים. ומשם יעלה להשיג במציאת האל יתברך ז״ש והנה ה' נצב עליו, ולכל דעות אלו מראה זו הוא לפי המקום. אמנם כפי הזמן הוא, לפי שיעקב ברח מעשו ומורא יעלה על ראשו שלא יפגעהו בחרב ע״כ מן השמים יעכבוהו להתפלל במקום שהתפללו אבותיו, כי המקדש בית תפלה יקרא, וכבר הותנה שכל זמן שיעקב מצפצף בקולו אין ידי עשו שולטות בו. ועוד שבהמ״ק הפכו של עשו כי עשו אומנותו לוטש חרש נחושת וברזל לעשות ממנו החרב, ובמקדש כתיב (מ״א ו ז) כל כלי ברזל לא נשמע, וכתיב (דברים כז ה) לא תניף עליהם ברזל וגו', ע״כ הראו ליעקב מקום המקדש לומר שבזכותו ינצל מכלי ברזל כמ״ש והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך. (ד) ולדעת רז״ל (בר״ר ס טז) היה הסלם מוצב בבאר שבע, וסוף הסלם בבית אל, ואמצע שיפועו כנגד בהמ״ק, היינו להורות שהמקדש הוא האמצעי, המחבר שני הקצוות העליונים אשר ראשם בשמימה ותחתונים מוצבים ארצה, כי שם מדור לשכינה עם התחתונים כמ״ש (שמות כה ח) ושכנתי בתוכם. היינו בתוך המקום העומד באמצע כדי לחבר הקצוות והיו לאחדים בארץ. וי״א שענין הסולם הוא להורות כי ה' נצב עליו על יעקב, ועשה לו השי״ת מדור בתחתונים עם כל מלאכיו עושי רצונו, ע״כ נאמר תחלה עולים ואח״כ יורדים לפי שדירתם למטה בתחתונים. ובסלם נאמר מצב ארצה ולא נאמר מצב בארץ אלא ודאי שרגלי הסלם בשמים ומגיע עד לארץ לכך נאמר ארצה כמו לארץ. ומ״ש וראשו מגיע כל קצה נקרא ראש, והורה שע״י יעקב העולם הפוך, וכל מבקש ה' ירד למטה, כי שם ה' נצב עליו.

Kli Yakar on Genesis 28:12

...

ר' שמשון בן רפאל הירש-

ראשו מגיע השמימה – אולם מטרת הסולם אינה הירידה מהשמים לארץ, אלא העלייה מהארץ לשמים.

נצח ישראל י״ח:ב׳

(ב) ובפרקי רבי אליעזר (פרק לה) "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו" (בראשית כח, יב), הראה לו הקב"ה ד' מלכיות, משלן ואבדן; והראה לו שר מלכות בבל עולה שבעים עקלים, ויורד. שר מלכות מדי עולה נ"ב עקלים, ויורד. שר מלכות יון [עולה] ק' עקלים, ויורד. הראה לו שר מלכות אדום עולה ואינו יורד. ואמר (ר' ישעיה יד, יד) "אעלה על במותי אדמה לעליון". אמר לו יעקב "אך אל שאול תורד" (שם שם טו). אמר ליה הקדוש ברוך הוא, "אם תגביה כנשר וגו'" (עובדיה א, ד), עד כאן המדרש:

Netzach Yisrael 17:2

...

דברי אמת, דברי אמת על התורה, ויצא ד׳

(ד) והנה מלאכי אלקים. פי' שלוחי הדין עולים פי' כי מעלה את הדין לשורשו ע"י זה נמתק הדין כי בשורש הדין נאצל רק לצורך חסד שתהי' אפשר לקבלו כן הסוף יבא רק על שונאי ישראל להיות תועלת לישראל וזה עולים ויורדים בו. כי טבע האש לעלות ומים לירד וכשנמתק הדין נעשו יורדים. והנה ה' נצב עליו. כי אז נראה שם הוי' ב"ה דוק:

Divrei Emet, Divrei Emet on Torah, Vayetzei 4

...

דרשות הר"ן ה׳:י״ד

(יד) כי שיעור מדרגת האדם להשיג בנבואה הוא אחד משני דברים, אם מדרגת החלום, ואם מדרגת המראה, כמו שאמר (במדבר יב ו) במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו. ושתי אלו המראות הן שיחקה הנביא נבואותיו במשלים וחידות, כענין יעקב שנאמר (בראשית כח יב) ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. והנה היה זה המשל להודיעו מעלת ארץ ישראל על שאר הארצות, שהיא הסולם אשר ממנו יעלו אל השמים הצדיקים שנקראו מלאכי אלהים, שאילו היה להורות לו שכל הנעשה בארץ הוא באמצעות המלאכים, ויהיה המשל שהמלאכים יתהלכו בארץ וישיבו אליו יתברך דבר לאמר התהלכנו בארץ, והנה הוא כענין השטן (איוב א ז), היה לו לומר מלאכי אלהים יורדים ועולים בו, כי הירידה קודמת לעליה. אבל מלאכי אלהים בכאן, רמז לצדיקים, אשר הם עולים דרך במעלות בארץ ישראל, ומפני זה אמר עולים ויורדים בו, כי אי אפשר שתהיה העליה לצדיקים רצופה, כי נפש האדם כמו שאמרנו יש לה שתי פניות, אל צד המעלה ואל צד המטה, ואי אפשר כל עוד שתהיה בגוף שתהיה פנייתה אל צד המעלה לבד, אבל תצטרך גם כן לפנות למטה להנהגת גופה. והוא המשל הנרמז באמרו מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. והראה לו זה השם יתברך להיות ארץ ישראל יקרה בעיניו, ולהיות מגמתו אליה אחרי שישא את נשיו.

Derashot HaRan 5:14

(14) For the level of prophecy attainable by a human being is either that of a dream or that of a vision, as it is written (Numbers 12:6): "I make Myself known to him in a vision; in a dream I speak to him." In both of these, the prophecy is imaged in parables and riddles, as in Yaakov's case, where it is written (Genesis 28:12): "And he dreamed, and, behold, a ladder set upon the earth and its top reaching to heaven, and, behold, angels of G-d ascending and descending on it." The purpose of this parable was to show him the superiority of the land of Israel to other lands, it being the ladder upon which the righteous, who are referred to as "angels of G-d," ascend to heaven. For if the intent were to teach him that everything was done in this land through the agency of angels, the parable consisting in the angels walking through the land and bringing word back to the L-rd, saying, "We have walked through the land," as in the case of the Satan (Job 1:8), it should have been written "angels of G-d descending and ascending on it," the first act preceding the second. "Angels of G-d" in this instance, then, allude to the righteous, who scale the ascents in the land of Israel. And for this reason it is written "ascending and descending on it," for it is impossible that the ascent of the righteous be an unbroken one, a man, as we have indicated, having two orientations, one upwards, the other, downwards. And it is impossible, so long as he has a body that he be exclusively upwards-oriented, but he must also be downwards-oriented towards the management of his body. This is what is alluded to in the parable of "angels of G-d ascending and descending on it." And the Blessed One revealed this to Jacob so that the land of Israel be precious in his eyes and so that he make it his destination after his marriage.

בית הלוי על התורה, ויצא ג׳

(ג) והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. אמר במדרש יורדים ועולים אין כתיב אלא עולים ויורדים עליה יש להם אלא שכל אחד ירוד מחבירו, והענין דהראהו סידורן של ד' גליות וכשאמר במדרש ראה שרה של בבל עולה שבעים מעלות. והנה בכל האומות כשנתגדל אומה חדשה על הישנה הרי הולכת ומתעלה מעט מעט מדרגה לדרגה עד שעולה האחרונה עד הראשונה ומתגברת עליה ומשפילה תחתיה ונמצא דירידתה של הראשונה הוא ע"י עלייתה של השניה, וזהו שאה"כ עולים ויורדים דכשהשניה עולה עד שמתגברת על הראשונה ומש"ה כתיב עולים ואח"כ ויורדים. וזהו שאמרו במדרש אלא שכל אחד ירוד מחבירו. פירוש דירידתו ע"י חבירו. והנה איתא במדרש פרשת תולדות דשאל הגמון מי תופס המלכות אחרינו נטל קולמוס וכתב לו ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו. אמר ראו דברים ישנים מפי זקן חדש. ויש לפרש הכוונה מה דשאלו מי תופס המלכות אחרינו דהרי לא נביא הוא שיאמר לו העתידות בנבואה רק שאלו שיאמר לו כפי השערתו וחכמתו וכפי שרואה כעת איזה היא האומה שהולכת ומתגדלת מעט עד שלבסוף תתגבר עלינו. והוא השיב לו דאין לו לחקור בזה בהיסטאריא ולראות מי ההולכת ומתגדלת, דגדולתו של יעקב לא יהיה כסדר הזה דלא ילך לאט רק דבסופו של עשו אז יולד יעקב בעולם וכמו שאה"כ ואח"כ יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו, רמזו לו דבסופו של עשו אז יולד יעקב ועד סופו של עשו יהיה יעקב בתכלית השפלות כמי שאינו כלל בעולם וא"כ לא שייך לומר מי הוא התופס אחריו דאיננו כלל בעולם ורק בכתיבה הראהו מה שכתוב בפסוק, וזהו ע"ד מאמר הכתוב אם יולד גוי פעם אחת כי הרה גם ילדה ציון. דבציון יהיה ההריון והלידה והגידול הכל ביחד. ולפי שישרו דבריו בעיניו השיב לו דרך צחות מעין תשובתו ואמר ראו דברים ישנים מפי זקן חדש, דכמו שהסביר לו דבישראל יהיה הלידה והגידול כאחת ונמצאו יהיה זקנים חדשים וע"כ קראו זקן חדש. וזהו שאמר לו הקב"ה בחלומו והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה, אמר דלא יעלו בהדרגה רק כשיהיה בשפלות המדרגה כעפר הארץ ואז ופרצת ימה וקדמה. דכמו דבחורבנה היה נפילתה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא וכמו שאה"כ השליך משמים ארץ תפארת ישראל כן יהיה עלייתם ממדרגה התחתונה לרום המעלה:

Beit HaLevi on Torah, Vayetzei 3

...