(19) ’Thus saith the LORD of hosts: The fast of the fourth month, and the fast of the fifth, and the fast of the seventh, and the fast of the tenth, shall be to the house of Judah joy and gladness, and cheerful seasons; therefore love ye truth and peace.
(ו) חמשה דברים ארעו את אבותינו...בתשעה באב: נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר. משנכנס אב ממעטין בשמחה.
(6) Five events befell our ancestors...On the Ninth of Av: it was decreed upon our ancestors that they would not be allowed to enter the Land of Israel, the First and Second temples were destroyed, Beitar was captured, The city of Jerusalem was plowed over. From when the month of Av starts, we reduce joy.
(ד) דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כָּל־שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ׃ (ס)
(4) The roads of Zion are mournful because no one comes to the appointed season; all her gates are desolate, her priests moan; her maidens grieve while she herself suffers bitterly.
רשב"ג אומר כל האוכל ושותה בט' באב כאילו אוכל ושותה ביוה"כ ר"ע אומר כל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה לעולם וחכ"א כל העושה מלאכה בט' באב ואינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה שנא' (ישעיהו סו, י) שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה
R. Simeon b. Gamaliel says: Anyone who eats or drinks on the Ninth of Ab is as if he ate and drank on the Day of Atonement. R. Akiva says: Anyone who does work on the Ninth of Ab will never see in his work any sign of blessing. And the Sages say: Anyone who does work on the Ninth of Ab and does not mourn for Jerusalem will not share in her joy, as it is said, Rejoice with Jerusalem, and be glad with her, all that love her; rejoice for joy with her, all that mourn for her.
Jerusalem merits to share in her joy, and any one who does not mourn for her will not share in her joy.
כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הן בוכין ור"ע מצחק. אמרו לו מפני מה אתה מצחק? אמר להם מפני מה אתם בוכים?אמרו לו מקום שכתוב בו (במדבר א, נא) והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להן לכך אני מצחק דכתיב (ישעיהו ח, ב) ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו... באוריה כתיב (מיכה ג, יב) לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו']. בזכריה כתיב (זכריה ח, ד) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם. עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה. עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת בלשון הזה. אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו:
Once again they were coming up to Jerusalem together, and just as they came to Mount Scopus they saw a fox emerging from the Holy of Holies. They fell a-weeping and R. Akiba seemed merry. Wherefore, said they to him, are you merry? Said he: Wherefore are you weeping? Said they to him: A place of which it was once said, And the common man that draweth nigh shall be put to death, is now become the haunt of foxes, and should we not weep? Said he to them: Therefore am I merry; for it is written, And I will take to Me faithful witnesses to record, Uriah the priest and Zechariah the Son of Jeberechiah....of Uriah it is written, Therefore shall Zion for your sake be ploughed as a field etc. In Zechariah it is written, Thus saith the Lord of Hosts, There shall yet old men and old women sit in the broad places of Jerusalem, had its fulfilment, I had misgivings lest Zechariah's prophecy might not be fulfilled; now that Uriah's so long as Uriah's [threatening] prophecy had not prophecy has been [literally] fulfilled, it is quite certain that Zechariah's prophecy also is to find its literal fulfilment. Said they to him: Akiba, you have comforted us! Akiba, you have comforted us!
דאמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא מאי דכתיב (זכריה ח, יט) כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה קרי להו צום וקרי להו ששון ושמחה בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה אין שלום צום אמר רב פפא הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה יש גזרת המלכות צום אין גזרת המלכות ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין אי הכי ט"ב נמי אמר רב פפא שאני ט' באב הואיל והוכפלו בו צרות דאמר מר בט' באב חרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר
Said R. Hanah b. Bizna in the name of R. Simeon the Saint: ‘What is the meaning of the verse, Thus had said the Lord of Hosts: The fast of the fourth month and the fast of the fifth and the fast of the seventh and the fast of the tenth shall be to the house of Judah joy and gladness?
The prophet calls these days both days of fasting and days of joy, signifying that when there is peace they shall be for joy and gladness, but if there is not peace they shall be fast days’! — R. Papa replied: What it means is this: When there is peace they shall be for joy and gladness; if there is persecution,
they shall be fast days; if there is no persecution but yet not peace, then those who desire may fast and those who desire need not fast. If that is the case, the ninth of Ab also [should be optional]? — R. Papa replied: The ninth of Ab is in a different category, because several misfortunes happened on it, as a Master has said: On the ninth of Ab the Temple was destroyed both the first time and the
second time, and Bethar was captured
and the city [Jerusalem] was ploughed.
(טז) עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב׃ (ס)
(16) For these things I weep; my eye, yea my eye, sheds tears, for the comforter to restore my soul is removed (far) from me; my children are desolate, for the enemy has prevailed.
אמר רב לא אברי עלמא אלא לדוד. ושמואל אמר למשה. ורבי יוחנן אמר למשיח. מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר (בראשית מט, י) עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר (תהלים עב, יז) יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר (ירמיהו טז, יג) אשר לא אתן לכם חנינה. ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר (איכה א, טז) כי רחק ממני מנחם משיב נפשי.
Rab said: The world was created only on David's account. Samuel said: On Moses account; R. Johanan said: For the sake of the Messiah. What is his [the Messiah's] name? — Rabbi Shila said: His name is Shiloh, for it is written, until Shiloh come. Rav Yannai said: his name is Yinnon, for it is written, His name shall endure for ever: ever the sun was his name was Yinnon. Rabbi Chananiya said: his name is Chananiya, as it is written, where I will not give you Chananiya. Others say his name is Menachem son of Chezkiya, for it is written, Because Menachem [‘the comforter’ ], that would relieve my soul, is far.
Maharsha Sanhedrin 98b
משיח נקרא ע"ש של הקב"ה שנאמר זה שמו אשר יקראו ה' צדקנו וחנינה שמו וגם בשם זה יש בו שם ד'בחילוף נ' אחד בה' באי"ק בכ"ר ויהיה באותיותיו חן ה' ומנחם בן חזקיה שמו שנאמר כי רחק ממני מנחם גו' ירמיה אמרו בשעת חורבן שאז נולד משיח ונתרחק מבני אדם לג"ע כדאיתא במדרשים ובן חזקיה לאו מקרא משתמע אלא קבלה בידם הוא ורבנן דאמרי חיורא
והדא מסייע להדא דרבי יודן בשם כרבי איבו: עובדא הוה בחד בר נש דהוה קא רדי געת חדא תורתיה, עבר עלוי חד ערבי, אמר ליה: מה את? אמר ליה: יהודאי אנא. אמר ליה: שרי תורך ושרי פדנך, אמר ליה: למה? אמר ליה: דבית מקדשון דיהודאי חרב. אמר ליה: מנא ידת? אמר ליה: ידעת מן געייתא דתורך, עד דהוה עסיק עמיה, געת זימנא אחריתי. אמר ליה: אסר תורך אסר פדנך, אית יליד פריקהון דיהודאי. אמר ליה: ומה שמיה? אמר לו: מנחם שמיה.
...אמר רבי אבון: למה לי ללמד מן ערבה', ולא מקרא מלא הוא: דכתיב: (ישעיה י) והלבנון באדיר יפול. וכתיב בתריה: (שם יא) ויצא חוטר מגזע ישי, ונצר משרשיו יפרה.
The following story supports what Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Aibu: A man was plowing his field when his ox kneeled down. An Arab passed by and asked "What are you?" And he answered "I am a Jew." The Arab man said to him, "Untie your ox and unharness your plough" [as a sign of mourning]. "Why?" he asked. "Because the Temple of the Jews is destroyed," said the Arab. "From where do you know that?" asked the Jew. "I know it because your ox kneeled down," answered the Arab. While they were talked the ox knelled down again. "Harness your ox and tie up the plough again, because the deliverer (moshiach) of the Jews has been born" said the Arab. "What is his name?" asked the Jew. "Menachem (comforter)," answered the Arab.
....Rabbi Abun asks: Why do I need to be taught of this from the Arab man? I have the two pesukim 'And the Lebanon shall fall my a mighty one' which is closely followed by [and therefor connected to] 'And there shall come forth a shoot out of the stock of Jesse, and a twig shall grow forth from his roots.'
"The Nature of Tisha B'av" by Rabbi Maury Grebenau
There is no question that there is an element of this feeling of despair on Tisha B’Av. However, I do not believe that it is the defining factor in not saying tachanun on Tisha B’Av since the Jewish response is never one of depression and hopelessness. It is interesting to note that we also do not say Tachanun on erev Tisha B’Av (Shulchan Aruch 552:12). If the reason was simply that it was a time when we felt a distance with Hashem then it would be difficult to understand why we didn’t say tachanun before Tisha B’Av as well. This time the Shulchan Aruch gives us a reason. He explains that Tisha B’Av is called a ‘moed’ in the first chapter of Eicha (Lamentations). Although the simple reading of the verse would seem to indicate that ‘moed’ here simply means ‘time’, the implication is that on some level there is a holiday aspect to Tisha B’Av. How can we understand Tisha B’Av as a celebration of any kind?
The Jewish response to tragedy is certainly to mourn but also to move on and find the light contained within the darkness. There is a debate as to whether kiddush levana (blessing the moon) should be done on the night after Tisha B’Av or if we should wait until right after shabbos Nachamu, when we normally say kiddush levana [It is generally said on a Saturday night]. The Ari z”l (quoted in Shaare Teshuva O.C.549:2) felt that it should be said immediately after the fast due to the fact that Moshiach is born on Tisha B’Av. We announce to the world that the moon will be renewed in recognition of this fact. The idea is that in our darkest hour, the seeds of our greatest redemption are born. Even on the saddest day of the Jewish calendar we refrain from saying tachanun. The message is for us to find the message of hope for a brighter future even within the most challenging and troubling of times.