ספר היכלות רבתי
י:ג נהרי ששון נהרי שמחה נהרי גילה נהרי אהבה נהרי דעות נהרי רצון משתפכין ויוצאין לפניו מלפני כסא הכבוד ומתגברין והולכין בשער נתיבות ערבות רקיע מקול נגינות כנורות חיותיו מקול רנה מפי אופניו מקול זמירות צלצול כרוביו ומתגבר קול ויוצאין ברעש בשעה שישראל אומרים לפניו קדוש קדוש קדוש וגו':
י:ה [ברוכים] (לי) [ל]שמים וארץ ויורדי מרכבה אם (כרובים) תגידו זה אמרו [לכלימה] אני עושה בתפלת שחרית ובתפלת המנחה בכל יום בכל שעה שישראל אומרים קדוש קדוש קדוש ה' ולמדו אותן ואמרו להם שאו עיניכם לרקיע כנגד בית תפלתכם בשעה שאתם אומרים קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו': יא:א אין לי הנאה בבית עולמי שבראתי, אלא בשעה שעיניכם נשואות לעיניי ועיניי נשואות לעיניכם, בשעה שאתם אומרים לפניי "קדוש קדוש קדוש", כי הקול ההוא היוצא מפיכם לפניי כריח ניחוח:
Sefer Hekhalot Rabbati
10:3 Rivers of gladness, rivers of joy, rivers of delight, rivers of love, rivers of knowledge, rivers of desire are poured out and go forth from the throne of glory and surge and go through the gate of the roads of the 'Aravot firmament. More than the sound of the playing of the lyres of His living creatures, more than the sound of the chanting of His ofanim, more than the sound of melodies of the cymbals of His keruvim, the sound surges and goes forth with a great earthquake/din at the moment that Israel says before Him, "Holy, holy, holy..." (Isaiah 6:3)
10:5 Blessed to the heavens and the earth are [you] who descend to the chariot, if you say and tell them what I do at the morning prayer and the afternoon/evening prayer every day, at every moment that Israel says, "Holy, holy, holy is Adonai..." Teach them and say to them, "Lift up your eyes to the firmament as to your house of prayer at the moment that you say, "Holy, holy, holy is Adonai of hosts, etc." 11:1 There is no greater pleasure for me in this world that I have created than at the moment that your eyes are lifted up to mine and mine to yours, at the moment that you say before Me "Holy, holy, holy," for that sound that comes out of your mouths is like a sweet fragrance before Me.
קָדוֹשׁ | קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, ה' צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּות הַקֹדֶשׁ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת הַשְׂרָפִים, לְעֻמַּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקומו:
לָאֵל בָּרוּךְ, נְעִימוּת יִתְּנוּ, לַמֶּלֶךְ אֶל חַי וְקַיָּם, זְמִירוֹת יֹאמְרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבו בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת:
ת"ר מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה מהלך בדרך ור' אלעזר בן ערך מחמר אחריו אמר לו רבי שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה אמר לו לא כך שניתי לכם ולא במרכבה ביחיד אלא א"כ היה חכם מבין מדעתו אמר לו רבי תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני אמר לו אמור מיד ירד רבן יוחנן בן זכאי מעל החמור ונתעטף וישב על האבן תחת הזית אמר לו רבי מפני מה ירדת מעל החמור אמר אפשר אתה דורש במעשה מרכבה ושכינה עמנו ומלאכי השרת מלוין אותנו ואני ארכב על החמור מיד פתח ר"א בן ערך במעשה המרכבה ודרש וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה פתחו כולן ואמרו שירה
§The Sages taught: An incident occurred involving Rabban Yoḥanan ben Zakkai, who was riding on a donkey and was traveling along the way, and his student, Rabbi Elazar ben Arakh, was riding a donkey behind him. Rabbi Elazar said to him: My teacher, teach me one chapter in the Design of the Divine Chariot. He said to him: Have I not taught you: And one may not expound the Design of the Divine Chariot to an individual, unless he is a Sage who understands on his own accord? Rabbi Elazar said to him: My teacher, allow me to say before you one thing that you taught me. In other words, he humbly requested to recite before him his own understanding of this issue. He said to him: Speak. Immediately, Rabban Yoḥanan ben Zakkai alighted from the donkey, and wrapped his head in his cloak in a manner of reverence, and sat on a stone under an olive tree. Rabbi Elazar said to him: My teacher, for what reason did you alight from the donkey? He said: Is it possible that while you are expounding the Design of the Divine Chariot, and the Divine Presence is with us, and the ministering angels are accompanying us, that I should ride on a donkey? Immediately, Rabbi Elazar ben Arakh began to discuss the Design of the Divine Chariot and expounded, and fire descended from heaven and encircled all the trees in the field, and all the trees began reciting song.