what you might not learned with your Kallah teacher. part 1

(א) דיני טבילה וחציצתה. ובו מ"ח סעיפים:
צריכה שתטבול כל גופה בפעם אחת לפיכך צריך שלא יהיה עליה שום דבר החוצץ ואפילו כל שהוא ואם דרך בני אדם לפעמים להקפיד עליו חוצץ אפילו אם אינה מקפדת עליו עתה או אפילו אינה מקפדת עליו לעולם כיון שדרך רוב בני אדם להקפיד עליו חוצץ ואם הוא חופה רוב הגוף אפילו אין דרך בני אדם להקפיד בכך חוצץ: הגה ולכתחלה לא תטבול אפילו בדברים שאינן חוצצין גזרה אטו דברים החוצצין (הגהות ש"ד):

...She must dunk her whole body at one time; therefore, it is necessary that there not be on her anything that is a barrier. And even if it is a miniscule amount, if [this thing on her is something] that people are sometimes concerned with [i.e. they would try to remove it], it is a barrier, even if she is not currently concerned with it, or even if she will never be concerned with it, since it is the way of the majority of humanity to be concerned with it, it is a barrier. And if it covers the majority of the body, even though humanity is not concerned with it, it is a barrier. {Rema: Ideally, she should not dunk even with things that are not barriers, which is a decree because of things that are barriers.

(יב) אֶחָד הָאָדָם אוֹ הַכֵּלִים לֹא יִהְיֶה דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינָם וּבֵין הַמַּיִם. וְאִם הָיָה דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינָם וּבֵין הַמַּיִם כְּגוֹן שֶׁהָיָה בָּצֵק אוֹ טִיט מֻדְבָּק עַל בְּשַׂר הָאָדָם אוֹ עַל גּוּף הַכְּלִי הֲרֵי זֶה טָמֵא כְּשֶׁהָיָה וְלֹא עָלְתָה לָהֶן טְבִילָה. דְּבַר תּוֹרָה אִם הָיָה דָּבָר הַחוֹצֵץ חוֹפֶה אֶת רֹב הָאָדָם אוֹ רֹב הַכְּלִי לֹא עָלְתָה לָהֶן טְבִילָה וְהוּא שֶׁיַּקְפִּיד עָלָיו וְרוֹצֶה לְהַעֲבִירוֹ. אֲבָל אִם אֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו וְלֹא שָׂם אוֹתוֹ עַל לֵב בֵּין עָבַר בֵּין לֹא עָבַר אֵינוֹ חוֹצֵץ וְאַף עַל פִּי שֶׁחוֹפֶה אֶת רֻבּוֹ. וְכֵן אִם הָיָה חוֹפֶה מִעוּטוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַקְפִּיד עָלָיו. מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁכָּל דָּבָר הַחוֹצֵץ אִם הָיָה מַקְפִּיד עָלָיו לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עַל מִעוּטוֹ גְּזֵרָה מִשּׁוּם רֻבּוֹ. וְכָל דָּבָר הַחוֹצֵץ אִם הָיָה חוֹפֶה אֶת רֻבּוֹ לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו גְּזֵרָה מִשּׁוּם רֻבּוֹ הַמַּקְפִּיד עָלָיו. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁאִם הָיָה עַל בְּשַׂר הָאָדָם אוֹ עַל גּוּף הַכְּלִי דָּבָר מִדְּבָרִים הַחוֹצְצִין כְּגוֹן בָּצֵק וְזֶפֶת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֲפִלּוּ טִפָּה כְּחַרְדָּל וְהוּא מַקְפִּיד עָלָיו לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. וְאִם אֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חוֹפֶה רֹב הַכְּלִי אוֹ רֹב הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

...

When either a human or a k'li is immersed, there should not be any intervening substance between them and the water. If there is an any intervening substance between them and the water - for example, there was dough or mud clinging to the flesh of a person or the substance of a k'li - the person or the k'li is impure as it was originally and the immersion is invaild.

According to Scriptural Law, if there is an intervening substance covering the larger portion of the person's body or the larger portion of the k'li, the immersion is invalid, provided he objects to the intervening substance and would like to remove it. If, however, he does not object to it and does not pay attention whether it would be removed or not, it is not considered an intervening substance, even if it covers the major portion of the person or the k'li. Similarly, if it covers less than half a person's body, it is not considered as an intervening substance even if he objects to it. According to Rabbinic decree, any intervening substance that one objects to invalidates an immersion even if it covers only the lesser portion of the person's body. This is a decree, lest such a substance cover the greater portion of the person's body. And any intervening substance that covers the larger portion of the person's body disqualifies the immersion even if he does not object to it. This is a decree, lest a substance that one objects to cover the greater portion of his body.

Thus if even a drop the size of a mustard seed of an intervening substance, e.g., dough, tar, or the like, was on a person's flesh or on the substance of a k'li, and he objects to it, his immersion is disqualified. If he does not object to it, the immersion is acceptable unless the intervening substance covers the major portion of the k'li or the person, as explained.

(ב) אלו הדברים שחוצצין חוטי צמר וחוטי פשתן ורצועות שכורכין בהם השער בראש לא תטבול בהם עד שתרפם ואם הם בתוך קליעת שערה אינו מועיל בהם רפיון ואם הם כרוכים בשאר מקומות בגוף לא תטבול בהם עד שתרפם חוץ מאם הם כרוכים בצואר שאינם חוצצין לפי שאינה מהדקן אבל קטלא שהיא רצועה חלקה ורחבה שכורכת סביב צוארה חוצצת מפני שחונקת עצמה בחוזק כדי שיהיה בשרה בולט ותראה בעלת בשר ומתוך שהרצועה חלקה ורחבה אינה מזיקתה (רש"י):

(יז) צבע שצובעות הנשים על פניהן וידיהן ושער ראשן אינו חוצץ וכן מי שהוא צובע וידיו צבועות אינו חוצץ: הגה וכן מי שאומנותו להיות שוחט או קצב וידיו תמיד מלוכלכות בדם אינו חוצץ שרוב בני אומנות זו אינן מקפידים (ב"י בשם ר"י):

(כח) לא תאחוז בה חברתה בידיה בשעת טבילה אלא אם כן רפתה ידה כדי שיבואו המים במקום אחיזת ידיה ואם הדיח' ידיה במים תחלה שרי שמשקה טופח שעל ידיה חבור למי המקוה :

...Her friend should not hold her with her hands when she immerses unless she loosens her hand (i.e. grip) in order that the waters will come in the place where her hands were holding. And if she rinsed her hands in the water first, it is permitted since the water on her hands are connected to the water of the mikvah.

(ל) אינה צריכה להגביה רגליה בשעת טבילתה אם אין שם טיט אע"פ שדורסת על הרצפה אין כאן חציצה מפני שהמים מקדימים לרגליה:

(מ) צריך להעמיד על גבה יהודית גדולה יותר מי"ב שנה ויום א' בשעה שהיא טובלת שתראה שלא ישאר משער ראשה צף על פני המים ואם אין לה מי שתעמוד על גבה או שהוא בלילה תכרוך שערה על ראשה בחוטי צמר או ברצועה שבראשה ובלבד שתרפם או בשרשרות של חוטים חלולות או קושרת בגד רפוי על שערותיה:

One needs to stand over her (i.e. watching her) a Jewish woman, older than 12 years and one day during the time when she immerses, that she should see that no hair of her head remains floating on top of the water. And if she doesn’t have anyone who will stand over her, or it is at night, she should tie up her hair on her head with wool bands, or with the ribbon in her hair, provided that she loosens them, or she uses hollow link chains or if she ties a loose garment around her hair. ...

(מו) נדה שטבלה בבגדיה מותרת לבעלה:

A niddah (i.e. woman in the state of ritual impurity) who immersed in her clothes is permitted to her husband. ...

נודע ביהודה מהדורת תנינא יורה דעה; קכ"ב: תשובה

(ב) שלום לכבוד אהובי האלוף התורני הרבני המופלא מוה' יוזל נר"ו מו"צ דק"ק ש"ה י"ץ:

(ג) מכתבו קבלתי. וע"ד אשר נשאל באיש ואשה הדרים בכפר בין הנכרים ואין שם יהודי או יהודית זולת הזוג הנ"ל לבדם ואפילו משרתת אין להם. ונשאל מעלתו מהם כשהאשה טובלת אם בעלה יכול לעמוד עליה ולראות שתטבול כדי שתהיה כולה תחת המים וגם אם יוכל בעלה לעזור לה לתמוך בידיו לדחפה תחת המים ע"י שידיח ידיו תחלה במי מקוה משום חציצה רק שהספק הוא משום הסתכלות באשתו נדה ערומה ומשום נגיעתו בה. ומעלתו הורה להיתר מטעם כיון שהוא עוסק בעסקי הטבילה א"כ הוא עצמו מחזר לטהרה מנדתה ולא יכשל בה....

ומעתה אם א"א לה לטבול בענין אחר רק שבעלה יסייע לה לכוף ראשה לתוך המים נלע"ד להסכים להוראתו להתיר. ולרוב הטרדא אקצר. דברי הד"ש:

1. סדרי טהרה, קצח, סקע"ט:

ומוהרש"ק בהגהותיו (תפארת שמואל) על הרא"ש, סוף מסכת נידה, כתב וזה לשונו: ומכל מקום נראה דווקא באישה שאינה זריזה ובהולה במים, אבל היכא שזריזה ואינה נבהלת במים, ותפסה שערה בידה עד שהמים עולים היטב על ראשה ואז פתחה ידיה, הוי שפיר טבילה ובשעת הדחק יכולה לסמוך על זה עכ"ל.

1. טהרת הבית, דיני חציצה, משמרת הטהרה, ס"ק נב, עמ' קע"ד

מעשה באישה שירדה לטבול במקווה ואז נפסק החשמל ונעשה חושך, והאישה טבלה בעומק המים כדי שלא יצופו שערותיה חוץ למקווה, וגם חבירתה שעמדה ליד המקווה פשטה ידה לתוך המים וראתה שהטובלת נמצאת בעומק המקווה מתחת למים, ונשאל... אם עלתה לה טבילה, והשיב שמכיון שהטובלת אומרת ברי לי שלא נשארו משערותי חוץ למקווה, כי נכנסתי לעומק המים, עלתה לה טבילה, ואינה צריכה טבילה אחרת.

1. טהרת הבית, דיני חציצה, סעיף מה, עמ' קע"ב

אישה הטובלת לטהרתה צריך שתעמוד אצלה סמוך למקווה אישה יהודיה כשרה, שתראה שבשעה שהיא טובלת שכל שערות ראשה נכנסו לתוך המים שבמקווה, ולא תשאר אף שערה אחת מראשה שצפה על פני המים, שדבר זה פוסל את הטבילה בהחלט. ואם אין לה מי שתעמוד על יד המקווה, רשאי בעלה להסתכל היטב שכל שערות ראשה נכנסו במקווה המים. ואם אי אפשר כגון שהוא בלילה, ואין שם תאורה מספקת, שאי אפשר לראות, תכרוך על ראשה חוטי צמר העשויים מעשה רשת כשהן רפויים ולא מהודקים בשערות ראשה, או שתקשור בגד רפוי על ראשה.