ואמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא ואיתלוי בהדן ההוא טייעא .... אמר לי תא אחוי לך מתי מדבר אזלי חזיתינהו ודמו כמאן דמיבסמי וגנו אפרקיד והוה זקיפא ברכיה דחד מינייהו ועייל טייעא תותי ברכיה כי רכיב גמלא וזקיפא רומחיה ולא נגע ביה פסקי חדא קרנא דתכלתא דחד מינייהו ולא הוה מסתגי לן אמר לי דלמא שקלת מידי מינייהו אהדריה דגמירי דמאן דשקיל מידי מינייהו לא מסתגי ליה אזלי אהדרתיה והדר מסתגי לן כי אתאי לקמיה דרבנן אמרו לי כל אבא חמרא וכל בר בר חנה סיכסא למאי הלכתא עבדת הכי למידע אי כבית שמאי אי כבית הלל איבעי לך למימני חוטין ולמימני חוליות
And Rabba bar bar Ḥana said: Once we were traveling in the desert and we were accompanied by a certain Arab who ... said to me: Come, I will show you the dead of the wilderness, i.e., the Jewish people who left Egypt and died in the wilderness. I went and saw them; and they had the appearance of one who is intoxicated, and they were lying on their backs. And the knee of one of them was elevated, and he was so enormous that the Arab entered under his knee while riding a camel and with his spear upright, and he did not touch him. I cut one corner of the sky-blue garment that contains ritual fringes of one of them, and we were unable to walk. The Arab said to me: Perhaps you took something from them? Return it, as we know by tradition that one who takes something from them cannot walk. I then returned the corner of the garment, and then we were able to walk. When I came before the Sages, they said to me in rebuke: Every Abba is a donkey, and every bar bar Ḥana is an idiot. For the purpose of clarifying what halakha did you do that? If you wanted to know whether the halakha is in accordance with the opinion of Beit Shammai or in accordance with the opinion of Beit Hillel, as to whether there are four or three threads and joints in ritual fringes, in that case there was no need to take anything with you, as you should have simply counted the threads and counted the joints.
פירוש רבינו אפרים, פרשת ויגש
כי בנימין היה זאב יטרוף בני אדם לעתים, וכשבא לו העת שנהפך לזאב שנאמר בנימין זאב יטרף, ובעוד שהיה אצכ אבין נשען על הרופא ובאותו זכות לא היה נהפך לזאב, שכך אמר ועזב את אביו ומת, כלומר כשיפרד מעביו יהפך לזאב לעוברי דרכים והיה כל מוצאו יהרגו.
From Yo'el Klugman, ed., Perush Rabbenu Ephraim, p. 167, Translation relies heavily on David Shyovitz, A Remembrance of His Wonders: Nature and the Supernatural in Medieval Ashkenaz.
Rabbenu Ephraim's Commentary
Benjamin was a ravenous wolf, who would occasionally maul people -- and when the time came for him to turn into a wolf, as it says, "Benjamin is a ravenous wolf" (Gen. 49:27), if he was with his father he could rely on a physician, and in that merit would not turn into a wolf. Thus it says, "and if he leaves his father he will die" (Gen. 44:22) -- that is to say, if he separates from his father he will turn into a wolf [and attack] people on the way, and anyone who encounters him will kill him.
שו"ת חכם צבי סימן צג
נסתפקתי אדם הנוצר ע"י ספר יצירה כאותה שאמרו בסנהדרין רבא ברא גברא וכן העידו על זקני הגאון מוהר"ר אליהו אבדק"ק חעלם מי מצטרף לעשרה לדברים הצריכין עשרה כגון קדיש וקדושה מי אמרינן כיון דכתיב ונתקדשתי בתוך בני ישראל לא מיצטרף או דילמא כיון דקיי"ל בסנהדרין ) יט ב) המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו, הכי נמי כיון שמעשה ידיהם של צדיקים הוא, הו"ל בכלל בני ישראל שמעשה ידיהם של צדיקים הן הן תולדותם עכ"ד. …ונ"ל דכיון דאשכחן לר' זירא דאמר מן חבריי' את תוב לעפרך הרי שהרגו ואי ס"ד שיש בו תועלת לצרפו לעשרה לכל דבר שבקדושה לא היה ר' זירא מעבירו מן העולם דאף שאין בו איסור שפיכת דמים דהכי דייק קרא (אף שיש בו דרשות אחרות) שופך דם האדם באדם דמו ישפך דוקא אדם הנוצר תוך אדם דהיינו עובר הנוצר במעי אמו הוא דחייב עליה משום שפכ"ד יצא ההוא גברא דברא רבא שלא נעשה במעי אשה מ"מ כיון שיש בו תועלת לא היה לו להעבירו מן העולם…
Responsa of R. Tzvi Hirsch Ashkenazi
I am doubtful about a man created through the Sefer Yetzirah, like the one mentioned in Sanhedrin [65b], “Rava created a man” – and people have also testified the same about my grandfather the sage, our teacher and our rabbi, Elijah, the head of the Beit Din of Chelm. Can one include [a created man] in the quorum of ten for those rituals for which ten men are needed, such as the Kaddish and the Kedusha? Do we maintain that since [the Torah] says, “you shall sanctify Me in the midst of the children of Israel,” therefore we cannot include him? Or perhaps as it is established in Sanhedrin [19b], “whoever brings up an orphan in his home, the verse credits it as if he had given birth to him,” and given that [such a created man] is the work of the hands of the righteous, he should be included among the children of Israel, for the work of the hands of the righteous are indeed their children…. But it seems to me that since we find that Rabbi Zeira said “you came from the group, return to your dust,” this means that he killed [Rava’s created man]. If one assumes that there is some use in including him in the quorum of ten for speaking words of holiness, then Rabbi Zeira would not have removed him from the world. Even though there would be no prohibition on shedding his blood, since the verse (among many other teachings) “he who sheds the blood of a man, by man his own blood will be shed” is understood to refer only to a man formed inside a human, that is, an embryo formed in the womb of its mother, about whom one would be guilty of shedding blood. This would exclude the man that Rava created, which was not made in a woman’s womb. Nevertheless, since there is some benefit [from a created man], I would not have him removed from the world....