(א) אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם.
בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:
(1) The four new years are: On the first of Nisan, the new year for the kings and for the festivals; On the first of Elul, the new year for the tithing of animals; Rabbi Eliezer and Rabbi Shimon say, on the first of Tishrei. On the first of Tishrei, the new year for years, for the Sabbatical years and for the Jubilee years and for the planting and for the vegetables. On the first of Shevat, the new year for the trees according to the words of the House of Shammai; The House of Hillel says, on the fifteenth thereof.
ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות. מיום זה מתחילה שנה חדשה לצורך הפרשת מעשרות מפרי העץ. ראש השנה לאילנות נקבע בחודש שבט "הואיל ויצאו רוב גשמי שנה", ואז העצים מחדשים את פריחתם ואת הבשלת פירותיהם.
בראשית תקופת ההתיישבות החלוצית בארץ-ישראל העלו המתיישבים על נס את עבודת האדמה והחקלאות והחלו בפעולות ייעור כדי לגאול את הארץ מן השממה. המנהג של נטיעת עצים בט"ו בשבט נפוץ בהדרגה, ובשנת 1908 אימצו אותו הקרן הקיימת לישראל ומערכת החינוך, ומאז נקבע יום ט"ו בשבט לחג הנטיעות שבו יוצאים התלמידים עם מוריהם ונוטעים שתילים ברחבי הארץ. טקסי הנטיעות מסמלים את התחדשות הקשר בין העם לארצו.
בט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר 1949) התקיימה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים הישיבה הראשונה של האספה המכוננת. יומיים לאחר מושב הפתיחה החליטה האספה המכוננת כי בית-המחוקקים של מדינת ישראל ייקרא "כנסת". הכנסת חוגגת את היווסדה מדי שנה בראש השנה לאילנות, וביום זה חבריה נוהגים לצאת לטקסי נטיעות ברחבי הארץ.