הורים וילדים- ליה חדש ורוני בן עמי

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקְנוֹס שֶׁהָיוּ אֶחָיו חוֹרְשִׁים בַּמִּישׁוֹר וְהוּא חוֹרֵשׁ בָּהָר וְנָפְלָה פָּרָתוֹ וְנִשְׁבָּרָה, אָמַר לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה פָּרָתִי, בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְהָיָה אוֹכֵל קוֹזְזוֹת אֲדָמָה, עַד שֶׁעָשָׂה פִּיו רֵיחַ רַע, הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי רֵיחַ פִּיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָשֶׁה לוֹ, אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁהִבְאִישׁ רֵיחַ פִּיךָ עַל הַתּוֹרָה, כָּךְ יִהְיֶה רֵיחַ תַּלְמוּדְךָ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. לְאַחַר יָמִים עָלָה אָבִיו לְנַדּוֹתוֹ מִנְּכָסָיו, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וּגְדוֹלֵי מְדִינָתוֹ יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, בֶּן צִיצִית הַכֶּסֶת וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן וּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוֹעַ, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ .... אָמַר לוֹ אָבִיו בְּנִי לֹא עָלִיתִי לְכָאן אֶלָּא לְנַדּוֹתְךָ מִנְּכָסַי, עַכְשָׁו הֲרֵי כָּל נְכָסַי נְתוּנִים לְךָ מַתָּנָה. אָמַר הֲרֵי הֵם עָלַי חֵרֶם וְאֵינִי אֶלָּא שָׁוֶה בָּם כְּאֶחָי....

שאלות מנחות לחברותא ללימוד המקורות:

  • מה ניתן ללמוד מתמונת הפתיחה (שורה ראשונה) אודות היחסים בין בני משפחת הורקנוס?
  • מדוע ברח רבי אליעזר מבית אביו? נסו לדמיין מה עובר עליו? כתבו את מחשבותיו? הוסיפו את הדיאלוג בין רבי אליעזר לאביו לפני האירוע בשדה כשהוא מנסה לשכנע את אביו שישלח אותו ללימודים.
  • מה עמדת הורקנוס האב בתחילת הסיפור? האם הוא היה מודע לשאיפותיו הרוחניות של הבן?
  • האם דעת האב הורקנוס משתנה לגבי הדרך שבחר בנו אליעזר?
  • מדוע רבי אליעזר לא מקבל את מתנת אביו? האם יש כאן רמז לביקורת של רבי אליעזר לאביו ואם כן, מהי?
  • מה ניתן ללמוד על רבי אליעזר מהיחסים שלו עם אחיו ועם חבריו לספסל הלימודים?

תשובות לשאלות על מעשה ברבי אליעזר:

ניתן ללמוד שרבי אליעזר ואחיו לא מסתדרים ולכן הוא מעדיף לעבוד קשה יותר מאשר להיות בקרבתם.

רבי אליעזר ברח מבית אביו כיוון שהוא הרגיש לא שייך, אנחנו מאמינות שהיה לו קשה מאוד לחיות בין בני משפחתו ואפילו עוד יותר קשה לברוח, כיוון שהאנשים הכי קרובים אלינו הם המשפחה.

דיאלוג בין הורקנוס לרבי אליעזר:

א: אני רוצה ללכת ללמוד תורה

ה: לא, אתה תעבוד בשדה כמו כל המשפחה

א: אני לא טוב בזה, זה לא עוזר לי בשום צורה

ה: אתה תצליח בסופו של דבר , אבל אתה תעבוד עד שזה יקרה.

בתחילת הסיפור האב לא ידע על השאיפות של אליעזר , ובגלל חוסר התקשורת לא היו ביניהם יחסים טובים. האב אפילו רצה לנדות את אליעזר מנכסי המשפחה.

בהמשך הדרך האב משנה את דעתו לגבי בנו, הוא בא במטרה לנדות אותו מנכסי המשפחה אך כשראה אותו בדרכו מגשים את שאיפותיו שינה את דעתו ורצה להביא לו את כל הנכסים. הוא מעריך את בנו בסוף הסיפור.

רבי אליעזר לא מקבל את מתנת אביו כיוון שהוא לא מעוניין בה- זו לא הדרך שהוא רוצה להעביר בה את חייו.

הביקורת שהעביר על אביו:

הוא לא מקבל את המתנה, הוא לא רוצה אותה, אבא שלו בכלל לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים, מה השאיפות והחלומות שלו.

בנוסף, ההנחייה של אליעזר לגבי המתנה הדחויה היא לחלק אותה בין אחיו- האב הפקיר את שאר בניו, הוא לא מתחשב בילדיו.

יחסי אליעזר עם חבריו ללימודים:

הוא דורש בפניהם, כלומר הוא מסביר להם, מביע את דעתו בחוכמה והם מקשיבים לו ולומדים ממנו.

הם מכבדים אותו.

יחסי אליעזר עם אחיו:

אין ביניהם תקשורת בכלל, אבל בסוף הסיפור רואים שהוא דואג להם ומתחשב בהם בכך שנותן להם את מתנתו.

ת.ז
כותרת המקור : תְּחִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס

סוגה: סיפור, אגדת חז"ל

מקור: בראשית רבה, פרשה מ"א.

העת העתיקה, תקופת האמוראים – מאה 4 לספירה.

מקום: ארץ ישראל.

  • השוו את סיפורו של יגאל אלון לסיפורו של רבי אליעזר וכתבו

את ההבדלים העיקריים?

שוה ציטוט

  • מהו הגיל המומלץ לדרוש מהילדים לקיחת אחריות והשתתפותהבית במטלות ?
  • האם זה נכון רק להתגלגל (להשתעשע) עם הילדים ופתאום בגל שתים-עשרה להתחיל לדרוש מהם למלא חובות?

    חזור על עקביי
  • האם עקביא בן מהללאל מתחרט על שדבק בדרכו ולא קיבל את עמדת הרוב?
  • לאור העצה שנותן עקביא לבנו, האם המחיר החברתי ששילם בנו של עקביא בעקבות התעקשות אביו היה כדאי?

  • מה ביקש הבן מאביו?
  • האם מנקודת המבט של החברה הבן מתחיל באמת מההתחלה, או שמא תהיה השפעה לאופן בו החברה התייחסה לאביו גם עליו?
  • האם הבן מציית לאביו או מורד?

סיפורם של יגאל אלון ורבי אליעזר

הקשר העיקרי בין השניים הוא ששניהם ברחו מהבית כדי לבצע את מטרתם, לפי מה שהם חושבים שחשוב וכדאי לעשות, דבר נוסף שדומה בין השניים הוא ששניהם התנגדו לדרך שבה בני משפחתם פועלים, וכנראה שזה אחד מהדברים שהוביל לעזיבתם\בריחתם מביתם.

השונה בין השניים, הוא שלמרות ששניהם עזבו את ביתם, יגאל עזב את הבית אך הקשר שלו עם אביו היה דווקא טוב, ואחיו לא ניסו להתחנף לאביהם, בניגוד לאחיו של רבי אלעיזר.

תשובות לשווה ציטוט

- לפי דעתנו הגיל המומלץ לבקש מהילדים לקיחת אחריות הוא החל מהגיל שבו הם צעירים. כמובן שגודל האחריות שתוטל עליהם תהייה בהתאם לגילם וליכולתם. עם השנים האחריות תגדל.

- לפי דעתנו צריך להתחיל עם המטלות שמטילים על הילדים כבר בגיל צעיר. כי אם מחכים לגיל בגרות שבו האחריות המוטלת כבר גדולה ומשמעותית לא יהיו לילדים כלים להתמודד איתה והם לא יידעו כיצד להתנהל .

חזור על עקביי

1. עקביא בן מהללאל אינו מתחרט על הדברים שאמר. ניתן להבין זאת על ידי כך שלא חזר בו, ונשאר נאמן לעקרונותיו.

2. לאור עצת עקביא בן מהללאל לבנו המחיר ששילם בנו עקב התעקשות עקביא לא היה כדאי, כיוון שהאב הציע לבן לחזור בו, "למחוק" את מה שאמר אביו.

3. הבן ביקש מאביו שיפקוד עליו לחזור בו- הבן נאמן לאביו ולהחלטותיו.

לאחר שחונך כל חייו בצורה מסוימת, פתאום אביו אומר לו שימחק את מה שלימד אותו ויחזור בו מעקרונותיו.

4. בעינינו הבן לא באמת מתחיל מחדש מנקודת המבט של החברה, הסיבה לכך היא שההורים שלנו הם המחנכים העיקריים שלנו ומשפיעים על האישיות שלנו.

גם אם הבן חזר מדברי אביו הדרך בה עקביא בן מהללאל נהג השתרשה בבנו.

5. קשה להכריע האם הבן מורד או מציית לאביו מהסיבות הבאות:

האב גידל את בנו לערכים מסוימים כל חייו וכשגסס אמר לו שיתכחש לדרך בו לימד וגידל אותו.

אם הוא יקשיב לאביו ויתכחש לדרך בה הוא חינך אותו- הוא עדיין מורד בו כיוון שהוא מתכחש לחינוך אביו.

לעומת זאת אם הוא ימרוד באביו וישאר נאמן לדרך בה הוא חינך אותו - הוא עדיין מציית לו כיוון שהוא לא מועל בערכיו של אביו.

חזור על עקביי

עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים.

אָמְרוּ לוֹ, עֲקַבְיָא, חֲזוֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר

וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין לְיִשְׂרָאֵל.

אָמַר לָהֶן, מוּטָב לִי לְהִקָּרֵא

שׁוֹטֶה כָּל יָמַי,

וְלֹא לֵעָשׂוֹת שָׁעָה אַחַת

רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם,

שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים, בִּשְׁבִיל שְׂרָרָה חָזַר בּוֹ...

בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר לִבְנוֹ, בְּנִי,

חֲזוֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר.

אָמַר לוֹ, וְלָמָּה לֹא חָזַרְתָּ בָּךְ.

אָמַר לוֹ, אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמְרֻבִּים, וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְרֻבִּים.

אֲנִי עָמַדְתִּי בִשְׁמוּעָתִי,

וְהֵם עָמְדוּ בִשְׁמוּעָתָן.

אֲבָל אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַיָּחִיד, וּמִפִּי הַמְרֻבִּין.

מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד, וְלֶאֱחוֹז בְּדִבְרֵי הַמְרֻבִּין.

אָמַר לוֹ, אַבָּא, פְּקוֹד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ.

אָמַר לוֹ, אֵינִי מַפְקִיד.

אָמַר לוֹ, שֶׁמָּא עַוְלָה מָצָאתָ בִי.

אָמַר לוֹ, לָאו. מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְִרַחֲקוּךָ:

[ משנה מסכת עדיות פרק ה ]

אבי היה אלהים ולא ידע. הוא נתן לי

את עשרת הדברות לא ברעם ולא בזעם, לא באש ולא בענן

אלא ברכות ובאהבה, והוסיף ליטופים והוסיף מילים טובות,

והוסיף "אנא" והוסיף "בבקשה". וזימר זכור ושמור

בניגון אחד והתחנן ובכה בשקט בין דבר לדבר,

לא תשא את שם אלוהיך לשוא, לא תשא, לשוא,

אנא, אל תענה בריעך עד שקר. וחיבק אותי חזק ולחש באזני,

לא תגנוב, לא תנאף, לא תרצח. ושם את כפות ידיו הפתוחות

על ראשי בברכת יום כיפור. כבד, אהב, למען יאריכון ימיך

על פני האדמה. וקול אבי לבן כמו שער ראשו.

אחר-כך הפנה את פניו אלי בפעם האחרונה

כמו ביום שבו מת בזרועותי ואמר: אני רוצה להוסיף

שנים לעשרת הדברות:

הדבר האחד-עשר, "לא תשתנה"

והדבר השנים-עשר, "השתנה, תשתנה"

כך אמר אבי ופנה ממני והלך

ונעלם במרחקיו המוזרים.

[יהודה עמיחי - פתוח סגור פתוח]

מה שלמדנו מהשיר:

הורים משמשים כ"אלוהים" לבנים שלהם-

כמו שאלוהים נתן לעם ישראל את עשרת הדיברות כך הורים מלמדים את ילדיהם כיצד להתנהג. הילדים מסתכלים אל הוריהם ולוקחים מהם דוגמה.

לפי השיר הורים מלמדים את ילדיהם באהבה ,אכפתיות ודאגה ואילו עשרת הדיברות הועברו לבני ישראל באש ובזעם.

בשיר יש הקבלה לסיפור של חזור על עקביי-

בשיר,לפני שהלך לעולמו אמר אביו לבנו שני דברים: שישתנה ושלא ישתנה.

בחזור על עקביי , לפני שהלך האב לעולמו אמר לבנו שישתנה, שיחזור בו מדברי אביו. בניגוד לכך כל חייו לימד אותו שידבוק בעקרונותיו.

כך שאם הוא מקשיב לאביו הוא מורד בחינוכו

אם הוא מורד באביו הוא נשאר נאמן לחינוכו.

יש סתירה בשני המקרים של מה שאומרים האבות לבניהם לפני מותם.

חסר קישוריות, תמונות, הרחבות נוספות.

ת.ז
כותרת המקור : עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים

סוגה: סיפור, אגדת חז"ל

מקור: משנה, מסכת עדויות , פרק ה'.

העת העתיקה, תקופתהתנאים – מאה 2 לספירה.

מקום: ארץ ישראל.