בחרנו בסרטון זה לייצג את היחסים בין הורים לילדים מכיוון שבסרטון רואים את הקונפליקטים שבין ההורים לילדים ולא את הדברים הטובים שבמשפחה, הוא מראה שיש גם דברים רעים המתרחשים בין הורים לילדים.
הקונפליקט בסרטון הוא בין הילד להוריו, הילד רוצה לעזוב את הדת וללכת נגד הוריו והוריו כועסים עליו ולא תומכים בו בדומה לסיפור של משפחת הורקנוס, שהאב רצה שילדיו ילכו בדרכיו ולא כיבד את הדעות והרצונות שלהם.
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי תחילתו של רבי אליעזר בן הורקנוס:
אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקְנוֹס שֶׁהָיוּ אֶחָיו חוֹרְשִׁים בַּמִּישׁוֹר וְהוּא חוֹרֵשׁ בָּהָר וְנָפְלָה פָּרָתוֹ וְנִשְׁבָּרָה, אָמַר לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה פָּרָתִי, בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְהָיָה אוֹכֵל קוֹזְזוֹת אֲדָמָה, עַד שֶׁעָשָׂה פִּיו רֵיחַ רַע, הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי רֵיחַ פִּיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָשֶׁה לוֹ, אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁהִבְאִישׁ רֵיחַ פִּיךָ עַל הַתּוֹרָה, כָּךְ יִהְיֶה רֵיחַ תַּלְמוּדְךָ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. לְאַחַר יָמִים עָלָה אָבִיו לְנַדּוֹתוֹ מִנְּכָסָיו, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וּגְדוֹלֵי מְדִינָתוֹ יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, בֶּן צִיצִית הַכֶּסֶת וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן וּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוֹעַ, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ .... אָמַר לוֹ אָבִיו בְּנִי לֹא עָלִיתִי לְכָאן אֶלָּא לְנַדּוֹתְךָ מִנְּכָסַי, עַכְשָׁו הֲרֵי כָּל נְכָסַי נְתוּנִים לְךָ מַתָּנָה. אָמַר הֲרֵי הֵם עָלַי חֵרֶם וְאֵינִי אֶלָּא שָׁוֶה בָּם כְּאֶחָי....
תעודת זהות - תחילתו של רבי אליעזר בן הורקנוס:
כותרת המקור: תְּחִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס
סוגה: סיפור, אגדת חז"ל
מקור: בראשית רבה, פרשה מ"א.
העת העתיקה, תקופת האמוראים – מאה 4 לספירה.
מקום: ארץ ישראל.
תשובות לשאלות על רבי אליעזר בן הורקנוס:
1. ניתן ללמוד מתמונת הפתיחה כי היחסים בין משפחת הורקונס הם לא טובים - אחיו של רבי אליעזר נידו אותו בכך ששלחו אותו לעבוד בהר, רחוק מכולם, מקום בו קשה יותר לעבוד מאשר במישור.
2. רבי אליעזר ברח מבית אביו מפני שרצה ללמוד, ולא לחרוש אדמה. המקרה בו נשברה פרתו שימש בשבילו כמין "תירוץ" לבריחתו עקב היחס הנורא של בני משפחתו אליו.
לדעתנו רבי אליעזר פחד וחשש בעקבות הדרך שבחר. הוא קיווה להצליח למרות התנתקותו ממשפחתו. אך למרות החששות הללו אנו חושבות שהיה בו מין כוח מתפרץ של שמחה שרק חיכה להזדמנות לממש את עצמו.
רבי אליעזר חושב האם הוא עשה את הדבר הנכון ומתלבט אם זאת הדרך שתתאים לו. הוא תוהה מה בני משפחתו חושבים על בחירתו והאם הם יתגעגעו אליו. הוא חושב לאן ללכת כעת, מה היעד הבא שלו, לאחר שעשה את הצעד הראשון וברח מביתו.
הדיאלוג בין רבי אליעזר לאביו בקשר ללימודי רבי אליעזר:
רבי אליעזר ניגש לאביו ושואל אותו מה העתיד שהוא רואה בשביל בנו (רבי אליעזר).
אביו אומר לו שהעתיד היחיד שהוא יכול לחשוב עליו ברצינות וכאפשרות ממשית הוא עתידו כחקלאי.
רבי אליעזר מתאכזב, אך ממשיך את השיחה ומעלה את נושא הלימודים כאופציה.
אביו צוחק מעט, לאחר מכן מרצין ואומר לרבי אליעזר שהוא לא יתן לבנו ללמוד, שזאת לא דרך להתקדם ולהצליח בחיים.
רבי אליעזר ממשיך להתעקש ומסביר לאביו את כל יתרונות הלימודים ומה יוכל להשיג בחייו בזכותם.
אביו מבטל כל יתרון ומנסה להעצים את עבודת החקלאות וחשיבותה.
רבי אליעזר מתעצבן ואומר לאביו שאיננו מסכים בדרכו של אביו ובאמונתו כי הלימודים אינם חשובים והכרחיים, אבל שהוא לא רוצה להמשיך עכשיו את שיחתם, ויוצא בכעס מהחדר.
3. בתחילת הסיפור הורקונס האב מאמין שעבודת החקלאות היא הדבר הנכון בשביל בנו. הוא מאמין שלמידה זו טעות ומעשה שלא יוכל לעזור לו בהמשך חייו, אלא רק לבזבז את זמנו.
אנחנו חושבות שהאב היה מודע לשאיפות של בנו, ומצא אותן כדבר שלא ניתן למימוש. הוא התנגד מאוד לשאיפותיו ואמר לו שיישאר חקלאי.
4. דעתו של האב הורקונס משתנה לגבי הדרך שבחר בנו - כאשר הוא ראה את השפעתו של בנו על עשירי התקופה, הוא החליט לתת לו את כל נכסיו ולהפקיד את עתידו בו במקום מה שתכנן, שהיה לנדות אותו מנכסיו.
שינוי דעתו של האב הורקנוס לגבי הדרך שבחר בנו:
כאשר האב הורקנוס ראה שבנו משפיע על עשירי התקפה וקשריו אליהם, הוא החליט לחזור בו מהחלטתו לנדות את בנו מנכסיו, ולהביא לו את כל רכושו.
שינוי זה אינו היווה שינוי עמוק באמונות ובערכיו של האב הורקנוס, אלא היה שינוי בעמדותיו ובשיקוליו לגבי בנו.
האב הורקנוס, בסופו של דבר, התעניין בכסף ובהצלחה: הוא אמר לבנו שהוא אינו יצליח בחייו אם יבחר ללמוד - הלימוד, בתקופה ההיא, לא נחשב לדבר בסיסי וחשוב אשר בכדי להיות בן אדם מצליח אתה צריך לעשותו.
בנוסף, האב הורקנוס ראה שבנו, למרות בחירתו ללמוד, הצליח להשפיע על עשירי התקופה ולכן שינה את דעתו, מכיוון שהשפיע על אנשים בעלי כסף ובסופו של דבר הרוויח כסף מדרך החיים שבחר.
השוואת סיפורו של יגאל אלון לסיפורו של רבי אליעזר:
אביהם של שני האנשים הללו היו עובדי שדה - חקלאים.
לשניהם יש אחים רבים אשר עובדים גם הם בשדה.
בשני המקרים הם נשארו "לבד" מבין הילדים במשפחה - יגאל אלון נשאר רק עם אחותו בצריף אביו ורבי אליעזר נודה לעבוד בהר בעוד אחיו עבדו במישור.
אמו של יגאל אלון נפטרה בעודו ילד קטן, ואמו של רבי אליעזר לא מוזכרת בכלל בסיפור.
אביו של יגאל אלון תמך בו והיה לצידו, ואף הציע לבנו את ניהול העסק בלי התערבותו, בעוד אביו של רבי אליעזר כפה על בנו את אמונתו בעבודת החקלאות, ולא ביקש את עמדתו ודעתו.
יחסיו של רבי אליעזר עם אחיו היו קרים, אחיו נידו אותו, לעומת יחסיו של יגאל עם אחיו, אשר ככל הנראה היו טובים.
שווה ציטוט - תשובות על שאלות בנושא לקיחת אחריות:
1. לדעתנו, הגיל המתאים ללקיחת אחראיות והתבגרות הוא 12/13 - גיל המצוות, מפני שזהו הזמן בו הילד/ה הופכ/ת למבוגר/ת. לעומת זאת, הגיל המתאים להשתתפות במטלות הבית, כגון הכנסת כלים למדיח וטאטוא הרצפה, משתנה בין משפחה למשפחה, והוא בסביבות גיל 8,9.
2. לא, כמו שהסברנו בשאלה הקודמת, לדעתנו על הילדים להתחיל לקחת אחראיות ולעשות מטלות קטנות בבית מגיל קטן יותר, וכך הם מתכוננים לגיל הבגרות - 12.
פרשנות נוספת לסיפורו של רבי אליעזר:
רבי אליעזר בורח מביתו אל בית מדרשו של רבן יוחנן בן זכאי. מתוך תחילתו המקוטעת של הסיפור אין אנו יודעים מהי הסיבה לכך. ניתן לשער שקדמה לבריחה מערכת יחסים סבוכה ומסוכסכת בתוך משפחת הורקנוס. דומה שהרקע לדרמה משפחתית זו מסתבר מתוך המשכה של עלילת הסיפור. בעוד שנפשו של רבי אליעזר חשקה בלימוד התורה הרי שהאב ושאר בני המשפחה רואים בשמירה וריבוי נכסי המשפחה את הערך המרכזי. מצב עניינים זה מוביל בהכרח לקונפליקט שתוצאתו כמעט בלתי נמנעת – בריחתו של רבי אליעזר מהבית אל יעדו הנכסף – בית המדרש.
האב משנה את יחסו אל בנו, אך הוא עצמו אינו משתנה. הכסף ממשיך להיות הערך העליון שלו ולפיו הוא פועל. יחסו אל בנו משתנה רק משום שבנו זוכה להערכה וכבוד בקרב עשירי הארץ.
הסיפור מסתיים בכך שהאב מבקש לתקן עוול ישן בעוול חדש ולהעביר את כל נכסיו לר' אליעזר על חשבון האחים. אליעזר בן הורקנוס לא מוותר על חלקו בירושה החומרית מה שלכאורה מתבקש מאדם שבחר לחיות בעולם הרוחני, אלא מבקש שוויון. דומה כי בבקשתו זו מנסה אליעזר בן הורקנוס להדגיש את הביקורת שלו כלפי העולם החומרי הלא שוויוני שהאב מייצג, לאמור: "אתם אבי ואחיי נהגתם בחוסר שוויון וצדק כלפי משום סולם הערכים המעוות שלכם שבראשו עיקרון הרווח הכספי, ואני בוחר לפעול לפי עולם ערכים אחר שבראשו צדק ושוויון."
הפער בין האב לבנו נשאר בעינו, האב נשאר בעולם החומרי המעוות, הלא שוויוני והלא צודק, והבן שמרד בעולם הזה ובאביו - מיצגו הנאמן של העולם החומרי, בוחר בעולם הרוחני של בית המדרש.
חזור על עקביי
עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים.
אָמְרוּ לוֹ, עֲקַבְיָא, חֲזוֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר
וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין לְיִשְׂרָאֵל.
אָמַר לָהֶן, מוּטָב לִי לְהִקָּרֵא
שׁוֹטֶה כָּל יָמַי,
וְלֹא לֵעָשׂוֹת שָׁעָה אַחַת
רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים, בִּשְׁבִיל שְׂרָרָה חָזַר בּוֹ...
בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר לִבְנוֹ, בְּנִי,
חֲזוֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר.
אָמַר לוֹ, וְלָמָּה לֹא חָזַרְתָּ בָּךְ.
אָמַר לוֹ, אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמְרֻבִּים, וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְרֻבִּים.
אֲנִי עָמַדְתִּי בִשְׁמוּעָתִי,
וְהֵם עָמְדוּ בִשְׁמוּעָתָן.
אֲבָל אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַיָּחִיד, וּמִפִּי הַמְרֻבִּין.
מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד, וְלֶאֱחוֹז בְּדִבְרֵי הַמְרֻבִּין.
אָמַר לוֹ, אַבָּא, פְּקוֹד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ.
אָמַר לוֹ, אֵינִי מַפְקִיד.
אָמַר לוֹ, שֶׁמָּא עַוְלָה מָצָאתָ בִי.
אָמַר לוֹ, לָאו. מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְִרַחֲקוּךָ:
ת.ז של המקרה של עקביא בן מהללאל:
כותרת המקור : עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים
סוגה: סיפור, אגדת חז"ל
מקור: משנה, מסכת עדויות , פרק ה'.
העת העתיקה, תקופת התנאים – מאה 2 לספירה.
מקום: ארץ ישראל.
חזור על עקביי - תשובות לשאלות על מקרה עקביא בן מהללאל:
1. עקביא בן מהללאל מתחרט על שדבק בדרכו, אחרת הוא לא היה אומר לבנו ללכת בדרכו ובעקבותיו. עקביא בן מהללאל לא הקשיב לדעות הרוב, והוא מנסה לחסוך מבנו את מה שעבר.
2. לאור העצה, המחיר החברתי שפקד אותו לא היה כדאי, הוא נבע מהתעקשות אביו, ניתן לראות זאת לפיכך שהוא אינו רוצה שבנו יסבול כמו שהוא סבל.
3. הבן ביקש מאביו שידבר עם חבריו החכמים וימליץ להם לקבל את בנו (אותו) לשורותיהם, שיתאפשר לו ללמוד איתם ומהם.
4. מנקודת המבט של החברה הבן לא מתחיל מההתחלה, מכיוון שאביו ניסה במיוחד להתנתק ממנו ולתת לו להתחיל מההתחלה: האב ראה וידע שתהיה לו השפעה על בנו, ולכן ניסה להתנתק ממנו ולתת לו "לעמוד" בפני עצמו.
5. לדעתי הבן מציית לאביו, מכייון שהוא מקשיב לדברי, וזוהי הדרך הבסיסית לציות, אך באותו הזמן, הוא הולך בכיוון שונה מאביו, מה שמעיד על התנגדותו לו.
(ו) עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים.
אָמְרוּ לוֹ, עֲקַבְיָא, חֲזֹר בְּךָ בְאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶן, מוּטָב לִי לְהִקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמַי, וְלֹא לֵעָשׂוֹת שָׁעָה אַחַת רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים, בִּשְׁבִיל שְׂרָרָה חָזַר בּוֹ.
פרשנות לסיפור "חזור על עקביי":
ערב מותו מבקש עקביא מבנו שילך בדרך שונה מהדרך בה הלך הוא, על-פניו נראה כי עקביא רוצה לחסוך לבנו את המחיר ששילם הוא על שדבק בדרכו.
דומה שהנימוק ההלכתי בו מבקש עקביא לשכנע את בנו הוא למעשה סוג של תירוץ, כי הרי עקביא עפ"י ההלכה צריך היה לקבל את עמדת הרוב וריבוי מקורות הקבלה שלו ושלהם אינו רלוונטי לעניין. האב אם-כן נכנס דרך הפתח ההלכתי על-מנת לצוה על בנו לסור מדרכו ולחבור לשאר החכמים.
לכאורה יש כאן אבסורד, האב מבקש מבנו דבר והיפוכו. האב מבקש מבנו למרוד בו , אך אם יעשה כן הרי הוא כמציית לאביו ולא כמורד בו.
הבן מקבל את עמדת אביו ומבקש מהאב "פְּקוֹד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ" דהיינו, המלץ בפני חבריך החכמים עליי, שיקבלו אותי לשורותיהם. תגובת האב מפתיעה משהו, לכאורה האב שערב מותו רצה להוריד מהבן את הנטל שהוא סוחב על גבו, צריך היה להיענות לבקשת בנו ולעזור לו לשקם את תדמיתו ומעמדו הציבורי וכנראה גם הכלכלי. תשובתו של אביו חושפת כנראה את כוונתו האמיתית, לא לגונן על בנו הוא מבקש אלא לאפשר לו לפעול בעולם עפ"י אישיותו ומעשיו: "מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְִרַחֲקוּך". האב המודע לדומיננטיות שלו אצל בנו ולנטיית בנו לציית להלכה ולמסורת מבקש לשחרר את בנו ולעזור לו להיפרד מדמותו גם לאחר מותו.
טקסט - "אבי היה אלוהים ולא ידע":
אבי היה אלוהים ולא ידע.
הוא נתן לי את עשרת הדברות לא ברעם ולא בזעם, לא באש ולא בענן
אלא ברכות ובאהבה, והוסיף ליטופים והוסיף מילים טובות,
והוסיף "אנא" והוסיף "בבקשה".
וזימר זכור ושמור בניגון אחד והתחנן ובכה בשקט בין דבר לדבר,
לא תשא את שם אלוהיך לשוא, לא תשא, לשוא,
אנא, אל תענה בריעך עד שקר.
וחיבק אותי חזק ולחש באזני, לא תגנוב, לא תנאף, לא תרצח. ושם את כפות ידיו הפתוחות
על ראשי בברכת יום כיפור. כבד, אהב, למען יאריכון ימיך
על פני האדמה. וקול אבי לבן כמו שער ראשו.
אחר-כך הפנה את פניו אלי בפעם האחרונה
כמו ביום שבו מת בזרועותי ואמר: אני רוצה להוסיף
שנים לעשרת הדברות:
הדבר האחד-עשר, "לא תשתנה"
והדבר השנים-עשר, "השתנה, תשתנה"
כך אמר אבי ופנה ממני והלך
ונעלם במרחקיו המוזרים.
ת"ז
כותרת המקור: אבי היה אלוהים ולא ידע
סוגה: קטע מתוך ספר "פתוח סגור פתוח".
מקור: ספר "פתוח סגור פתוח", מאת יהודה עמיחי. 1998.
מקום: תל אביב, ישראל.
יהודה עמיחי, מחבר הספר "פתוח סגור פתוח"
מהשיר "אבי היה אלוהים ולא ידע" למדנו כי לעמיחי הייתה הערכה רבה כלפי אביו, אביו כיבד אותו והעניק לו אהבה רבה, האב פנה כלפי בנו ברכות ולא בכעס והשתמש במילים נעימות.
בשיר מתאר עמיחי את התחנכותו בידי אביו כחוויה נעימה ורכה "הוא נתן לי את עשרת הדברות לא ברעם ולא בזעם, לא באש ולא בענן אלא ברכות ובאהבה", יהודה העריך מאוד את אביו, הוא השווא אותו לאלוהים "אבי היה אלוהים ולא ידע".
ציטוט שאהבנו אשר לקוח מהדף "הורים וילדים":
"כשהייתי בן ארבע עשרה היה אבי כה בור עד שלא יכולתי לשאת את נוכחותו סביבי, אבל כשמלאו לי עשרים ואחת, הייתי נדהם לראות עד כמה למד הזקן בשבע שנים." (מארק טווין)
החלטנו להוסיף את הקטע הזה שנאמר על ידי מארק טווין.
הילד חושב שאביו טיפש ולא יכול לסבול את נוכחותו, אבל לאחר שבע שנים מופתע עד כמה אביו השכיל ולמד.
הפרשנות שאנו מצאנו לקטע זה היא שהדבר היחיד שהשתנה בשבע השנים האלה הוא שהילד התבגר: ככל שהילד התבגר כך הוא מצא את אביו משכיל יותר ובוגר יותר.
התובנות שלנו על היחסים בין ההורים לילדים הן שההורים והילדים תומכים אחד בשני כשהם צריכים עזרה, אך לעתים יש במשפחה גם קונפליקטים, שההורים והילדים לא מסכימים עם הדעות אחד של השני, במקרה כזה תמיד חשוב לשמור על תקשורת אחד עם השני.
השאלות שנשארו לנו פתוחות הן: