הורים וילדים לירון עובד ואגם אילוז

שאלות מנחות לחברותא ללימוד המקורות:

  • מה ניתן ללמוד מתמונת הפתיחה (שורה ראשונה) אודות היחסים בין בני משפחת הורקנוס?
  • מדוע ברח רבי אליעזר מבית אביו? נסו לדמיין מה עובר עליו? כתבו את מחשבותיו? הוסיפו את הדיאלוג בין רבי אליעזר לאביו לפני האירוע בשדה כשהוא מנסה לשכנע את אביו שישלח אותו ללימודים.
  • מה עמדת הורקנוס האב בתחילת הסיפור? האם הוא היה מודע לשאיפותיו הרוחניות של הבן?
  • האם דעת האב הורקנוס משתנה לגבי הדרך שבחר בנו אליעזר?
  • מדוע רבי אליעזר לא מקבל את מתנת אביו? האם יש כאן רמז לביקורת של רבי אליעזר לאביו ואם כן, מהי?
  • מה ניתן ללמוד על רבי אליעזר מהיחסים שלו עם אחיו ועם חבריו לספסל הלימודים?

תשובות

1) לפי תמונת הפתיחה ניתן להבין כי במשפחתו של רבי אליעזר לא מפגינים כלפיו אהבה ולכן הוא עובד באיזור אחר,בהר. בזמן שאחיו חורשים יחד במישור ללא אתגרים וללא יעדים הוא מציב לעצמו יעדים ועומד באתגרים הנתונים בחרישת ההר.

2) לפי דעתי רבי אליעזר בחר לברוח מבית אביו משום שהיחס כלפיו היה כיחס אל אדם זר,שלא מעריכים ולא מכבדים כמו שבד"כ נהוג במשפחה, אני חושב\ת שעוברים עליו קשיים רבים,הוא מרגיש בודד וללא עזרה, קשה לו להתמודד לבד ללא העזרה וללא החום שמקבלים במשפחה.

הדיאלוג בין רבי אליעזר לאביו:

האב: "בני לא עליתי לכן אלא לנדותך מנכסיי,עכשיו הרי כל נכסיי נתונים לך במתנה".

רבי אליעזר: "הרי אין עליי חרם אלא שוה בהם לאחיי".

3)בתחילת הסיפור עמדתו של הורקנוס הייתה שהוא רצה שכל בניו יהיו חקלאים כמוהו ושזה תיהיה עבודתם כל הזמן ושמזה הם יצליחו לפרנס את עצמם ואת משפחתם.

הורקנוס לא היה מודע לשאיפות הרוחניות של בנו הוא לא שם לב שהוא לא רוצה להיות חקלאי כמו כל אחיו ושהוא רוצה להיות רב.

4) דעת הורקנוס השתנתה בסיפור. בתחילה רצה שהוא יהיה כמו כל אחיו חקלאי אבל אחרי זה הוא הבין שהוא לא רוצה להיות חקלאי הוא רוצה להיות מה שהוא תמיד חלם עליו ואף אחד לא שם לב לזה. וזה להיות רב.

5) רבי אליעזר לא לוקח את מתנת אביו מכוון שכל הדרך הוא לא האמין בו והוא חושב שאבי רוצה להביא לו את המתנה כדי שיהיה חקלאי והוא לא רוצה את זה והוא מאמין שהוא יכול לעשות את זה לבד בלי שום מתנה ובלי עזרה מאף אחד הוא רוצה לקחת אתגרים ולנסות להיות אמיץ ואת הכל להצליח לפחות לנסות להצליח לעשות לבד.

6) אפשר ללמוד שאף אחד לא מבין אותו ומשפחתו וחבריו לא מבינים אותו והם לא מקשיבים למה שהוא רוצה לעשות ואפשר ללמוד שהוא צריך לעשות הכל לבד גם מבחירה וגם לא מבחירתו ושיהיה לו אתגר מאוד קשה.

ת.ז
כותרת: נשרקה.

סוגה : מערכון.
מקור: גרסה למערכון המקורי של הגשש החיוור.
זמן: העת החדשה, 1977.
מקום: ארץ ישראל.

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקְנוֹס שֶׁהָיוּ אֶחָיו חוֹרְשִׁים בַּמִּישׁוֹר וְהוּא חוֹרֵשׁ בָּהָר וְנָפְלָה פָּרָתוֹ וְנִשְׁבָּרָה, אָמַר לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה פָּרָתִי, בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְהָיָה אוֹכֵל קוֹזְזוֹת אֲדָמָה, עַד שֶׁעָשָׂה פִּיו רֵיחַ רַע, הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי רֵיחַ פִּיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָשֶׁה לוֹ, אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁהִבְאִישׁ רֵיחַ פִּיךָ עַל הַתּוֹרָה, כָּךְ יִהְיֶה רֵיחַ תַּלְמוּדְךָ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. לְאַחַר יָמִים עָלָה אָבִיו לְנַדּוֹתוֹ מִנְּכָסָיו, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וּגְדוֹלֵי מְדִינָתוֹ יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, בֶּן צִיצִית הַכֶּסֶת וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן וּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוֹעַ, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ .... אָמַר לוֹ אָבִיו בְּנִי לֹא עָלִיתִי לְכָאן אֶלָּא לְנַדּוֹתְךָ מִנְּכָסַי, עַכְשָׁו הֲרֵי כָּל נְכָסַי נְתוּנִים לְךָ מַתָּנָה. אָמַר הֲרֵי הֵם עָלַי חֵרֶם וְאֵינִי אֶלָּא שָׁוֶה בָּם כְּאֶחָי....

ת.ז
כותרת המקור : תְּחִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס

סוגה: סיפור, אגדת חז"ל

מקור: בראשית רבה, פרשה מ"א.

העת העתיקה, תקופת האמוראים – מאה 4 לספירה.

מקום: ארץ ישראל.

  • 1. השוו את סיפורו של יגאל אלון לסיפורו של רבי אליעזר וכתבו

את ההבדלים העיקריים?

תשובה:

1. יגאל אלון היה אחראי מגיל קטן,כבר שאיבד את אימו ושנשאר רק עם אביו ואחותו הגדולה הוא ניהיה יותר אחראי. הוא לא בחר בדרך הקשה הוא ניסה לעשות דברים בדרך הטובה הוא היה ילד שלא רצה להיכנס לסכסוכים ולאתגרים קשים או אפילו לאתגרים בכלל, אולם רבי אליעזר היה לו את כל משפחתו את כל האחים את אימו את אביו והוא בכל זאת בחר בדרך שבו הוא יהיה לבד. הוא לא רצה שמשפחתו תעזור לו לא היה לו אכפת הוא רצה מרצונו את האתגרים הקשים הוא רצה שהדרך שלו תיהיה מלאה באתגרים בסכסוכים במה שיגאל אלון לא רצה בכלל (וזאת ההשוואה בינהם).

ת.ז
כותרת המקור : עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים

סוגה: סיפור, אגדת חז"ל

מקור: משנה, מסכת עדויות , פרק ה'.

העת העתיקה, תקופתהתנאים – מאה 2 לספירה.

מקום: ארץ ישראל.

  • שאלות:
  • 1. מהו הגיל המומלץ לדרוש מהילדים לקיחת אחריות והשתתפות במטלות הבית?
  • 2. האם זה נכון רק להתגלגל (להשתעשע) עם הילדים ופתאום בגל שתים-עשרה להתחיל לדרוש מהם למלא חובות?

    חזור על עקביי
  • 3. האם עקביא בן מהללאל מתחרט על שדבק בדרכו ולא קיבל את עמדת הרוב?
  • 4. לאור העצה שנותן עקביא לבנו, האם המחיר החברתי ששילם בנו של עקביא בעקבות התעקשות אביו היה כדאי?

  • 5. מה ביקש הבן מאביו?
  • 6. האם מנקודת המבט של החברה הבן מתחיל באמת מההתחלה, או שמא תהיה השפעה לאופן בו החברה התייחסה לאביו גם עליו?
  • 7. האם הבן מציית לאביו או מורד?

תשובות:

1+2. לפי דעתנו כבר מגיל קטן צריך לדרוש מהילדים אחריות ועזרה בבית והשתתפות בכל המטלות אך הגיל שזה הופך לחובה והרגל קבוע הוא 13, בגיל זה הילדים הופכים לנערים ומקבלים בגרות ואחריות.

בגיל קטן הילדים לא מבינים כל כך מה זאת אחריות, אבל הם כן יודעים מ זה לעזור.

3. עקביא בן מהללאל לא שינה את דעתו בדברים שאמר אך עדיין לא רוצה שבנו יסכים איתו כדי שלא יזכה לאותו גורל.

4. לפי העצה שלו מחירו החברתי של בנו לא שווה את זה, בגלל שעקיבא אמר את הדברים שלו מאנשים אחרים, אולם בנו שמע את אותו הדבר רק ממנו. לכן הוא מרגיש שלבן שלו לא הגיע את אותו גורל.

5. זה נשמע שבנו מבקש ממנו שישלח אותו לגור עם החברים שלהם אחרי שימות.

6. זה נראה שלפי החברה הבן מורד בדרכי האב ואולי יחשבו שהוא פותח דף חדש עם שאר האנשים, וגם שהוא שינה את דעתו וגם אביו שחשב אחרת מת.

7. כנראה שהבן מציית אך עדיין רוצה ללכת בדרכי האב.

משנה עדיות ה'-ז'

ז) בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר לִבְנוֹ, בְּנִי, חֲזֹר בְּךָ בְאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר. אָמַר לוֹ, וְלָמָּה לֹא חָזַרְתָּ בָּךְ. אָמַר לוֹ, אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמְרֻבִּים, וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְרֻבִּים. אֲנִי עָמַדְתִּי בִשְׁמוּעָתִי, וְהֵם עָמְדוּ בִשְׁמוּעָתָן. אֲבָל אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַיָּחִיד, וּמִפִּי הַמְרֻבִּין. מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד, וְלֶאֱחֹז בְּדִבְרֵי הַמְרֻבִּין. אָמַר לוֹ, אַבָּא, פְּקֹד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ. אָמַר לוֹ, אֵינִי מַפְקִיד. אָמַר לוֹ, שֶׁמָּא עִילָה מָצָאתָ בִי. אָמַר לוֹ, לָאו. מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ: