(א) וראשו בשמים. זה ודאי לא יעלה עה״ד שיהיה עיר אחת לכל העולם אלא כסבורים שיהיו כל הערים סמוכות וטפלות לאותו העיר שבה המגדל ויהיה המגדל לצפות ממנו למרחוק אחר כל הישוב שלהם שלא יהיו נפרדים בארץ אחרת. ע״כ נצרך שיהיה ראשו בשמים.
(1) And its top in the sky - It is obvious that you should not think that this would be one city to the whole world, rather they thought that the other nearby cities would be subjects to that city that had the tower, that they would be able to see from it to the distance, over all their settlement, so that no one would be able to separate themselves and go to another land. That's why they needed its top reaching the sky.
(ג) פן נפוץ על פני כל הארץ. אמנם יש להבין מה חששו אם יצאו כמה לארץ אחרת. ומובן שזה היה שייך לדברים אחדים שהיה ביניהם ובאשר אין דעות ב״א שוים חששו שלא יצאו ב״א מדעה זו ויהיו במחשבה אחרת ע״כ היו משגיחים שלא יצא איש מישוב שלהם. ומי שסר מדברים אחדים שביניהם היה משפטו לשריפה כאשר עשו לא״א. נמצא היו דברים אחדים שביניהם לרועץ שהחליטו להרוג את מי שלא יחשוב כדעתם. ויבואר עוד להלן ו׳:
(3) Lest we be scattered over all the face of the earth - However, we must understand why they feared that someone might leave to another land. And it is understood that this was related to the uniformity that was among them. And since the opinions of people are not identical, they feared that people might abandon this philosophy and adopt another. Therefore they sought to ensure that no one would leave their society. And one who veered from this uniformity among them was judged with burning, just as they did to our forefather Abraham. And the "same words" can also be seen as the fact that they would kill whoever did not think like them. And more is explained on verse 6.