(1) And the LORD spoke unto Moses and Aaron in the land of Egypt, saying: (2) ’This month shall be unto you the beginning of months; it shall be the first month of the year to you.
But any day on which prolonging the prayer service would not constitute a deprivation of labor for the masses, for example, the days of the New Moon, when it is customary for women to refrain from work, and on the intermediate days of a Festival, four people read from the Torah.
On days that don't result deprivation of labor like Rosh Chodesh, we read four: and there's a problem, since in chapter "Ein Dorshin" in Tractate Chagiga it says, "the New Moon proves this, since it has an additional offering but work is permitted." And the response is, of course it is permitted to work that day for men, but women may not perform labor since they did not remove their nose rings for the sin of the golden calf.
Pirkei d' R. Eliezer, 45
When the Jews asked Aaron to make them a golden calf, Aaron said to them, "Remove the rings that are in the ears of your wives (Sh'mot 32:2)." The women, however, did not agree to give their jewelry to their husbands. Rather, they said to them: "Should we make a calf which is an abomination and has no power to save us? We will not listen to you!" Hashem rewarded them in this world that they keep Rosh Chodesh more than the men do. He also rewarded them in the world to come that they will be renewed like the Roshei Chodoshim, as the verse says: "Your youth shall be renewed to be [as light] as an eagle (Tehillim 103:5)."
בן איש חי (יוסף חיים, 1909), ויקרא
א. כתבו הפוסקים (טור או"ח תיז): הטעם דנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בר"ח (ראש חודש), מפני דארו רבותינו ז"ל (פרד"א, פרק מה), דשלש רגלים נתנם הקב"ה לישראל על שם אבותינו; והיה רוצה ליתן י"ב ראשי-חדשים להיות מועדים ורגלים גמורים, על שם י"ב שבטי ישראל; ואחר שחטאו ישראל בעגל, הפסידו דבר זה. ולכך, הנשים שלא חטאו בעגל, הם זכו לר"ח יותר מן האנשים, ולכן נהגו בהם קדושה שלא לעשות מלאכה בר"ח אלא רק אוכל- נפש בלבד, עד כאן דבריו. ובזה יובן בס"ד הכתוב בקהלת ז', פסוק כח: "ואשה בכל אלה לא מצאתי, לבד ראה זה מצאתי". פרוש – "בכל אלה" הוא עוון העגל שאמרו (שמות לב, ח) "אלה אלקיך ישראל" - לא מצאתי חטא לאישה... ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב (תהלים קיח, כב): "אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פנה", פרוש, האישה נקראת "אבן" כי היא קרקע עולם; כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין עד, ב); "מאסו הבונים" - החכמים שנקראים "בונים", כמו שאמרו (ברכות סד, א) אל תקרי "בניך" אלא "בוניך", והיינו שתיקנו כל יום ברכה, לברך "שלא עשני אישה"; אך באמת "הייתה לראש פנה", כי זכתה לראש-חודש, מה שלא זכו לו האנשים.
Ben Ish Chai, Vayikra
1. We have learned that the reason that women should do no work on Rosh Chodesh is this: God gave the three festivals to Israel on account of our forefathers, and also wanted to give the twelve new months as complete festivals in themselves too, on account of the twelve tribes. Yet since the people sinned with the golden calf, they lost this [gift]. Therefore, the women, who did not take part in the sin, merited this festival far more than the men, and are considered in a holier position, doing no work apart from that necessary for food. This is the meaning of the verse “A woman in all these [eleh] I did not find; see, I only found this [zeh].” (Kohelet 7:28). Eleh is the sin of the calf… which the women were not part of, and zeh is Rosh Chodesh, of which there are twelve, and which are sanctified by seeing, as it says, “This [zeh] is the beginning of your months.” (Exodus 12:2)... and the women have more part in this than the men… a clue to this is also found in the verse “The stone which the builders rejected shall be the cornerstone.” (Psalms 118:22) That is, the woman, who is a ‘stone’ since she is the foundation of the world, was rejected by the scholars, who are known as ‘builders’ and who say daily “Blessed are you who has not made me a woman”, and yet she merits to celebrate Rosh Chodesh rather than the men.
תניא ר' יהודה בן בתירא היה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה.
It was taught in a Baraita: Rabbi Yehuda ben Beseira used to say: Words of Torah do not contract tumah.
(ח) כל הטמאין ואפילו נדות ואפילו כותי, מותר לאחוז ספר תורה ולקרות בו; שאין דברי תורה מקבלין טומאה. והוא שלא יהיו ידיו מטונפות או מלוכלכות בטיט, אלא ירחצו ידיהם ואח"כ יגעו בו.
Any impure person, even [a woman in] a niddah state or a gentile, may hold a Torah scroll and read it. The words of Torah do not contract ritual impurity. This applies when one's hands are not soiled or dirty with mud. [In the latter instance,] one should wash one's hands and then touch the scroll.
(ט) כל הטמאים אפילו נדות מותרים לאחוז בס"ת ולקרות בו והוא שלא יהיו ידיהם מטונפות או מלוכלכות:
All of those who are ritually impure (temeim), even menstruating women (nidot), are permitted to hold a sefer torah and to read from it, provided that their hands are not filthy or dirty.
(א) בעל קרי מותר בק"ש. ובו ס"א: כל הטמאים קורין בתורה וקורין ק"ש ומתפללין חוץ מבעל קרי שהוציאו עזרא מכלל הטמאים ואסרו בין בד"ת בין בק"ש ובתפלה עד שיטבול כדי שלא יהיו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין ואח"כ בטלו אותה תקנה והעמידו הדבר על הדין שאף בעל קרי מותר בד"ת ובק"ש ובתפלה בלא טבילה ובלא רחיצה דתשעה קבין וכן פשט המנהג: הגה יש שכתבו שאין לאשה נדה בימי ראייתה ליכנס לבית הכנסת או להתפלל או להזכיר השם או ליגע בספר (הגהות מיימוני פ"ד) וי"א שמותרת בכל וכן עיקר (רש"י הלכות נדה) אבל המנהג במדינות אלו כסברא הראשונה. ובימי ליבון נהגו היתר ואפילו במקום שנהגו להחמיר בימים נוראים וכה"ג שרבים מתאספים לילך לבהכ"נ מותרין לילך לב"ה כשאר נשים כי הוא להן עצבון גדול שהכל מתאספין והן יעמדו חוץ: (פסקי מהרי"א סי' קל"ב):
(1) All those who are impure read from the Torah, and read the Shema, and pray - except for the Baal Keri [he who has an emission] who was removed by Ezra from the rest of the impure people, and he [Ezra] prohibited him [the Baal Keri] from reading the Torah, reading the Shema, and from prayer until they immersed, so that scholars would not be with their wives like roosters. And afterwards they cancelled this enactment, and returned it to the original law, that even the Baal Keri is permitted in Torah, reading the Shema, and prayer without immersion and without washing with nine Kabs of water, and such is the custom. Rem"a: There are those who wrote that a niddah in the days when she sees [blood] may not enter the Synagogue, or pray, or mention the Name, or touch the [Torah] scroll (Maimuniyot ch. 4); and there are those who say that she is permitted to do all of those, and that is the correct opinion (Rashi laws of Niddah). But the custom in these lands is according to the first claim. And in the days after menstruation [but before immersion] the custom was to permit, even in the places where they were stringent, in the High Holidays and similar occasions when many assemble to go the Synagogue, them to go to the Synagogue like all other women, for it causes them great sadness, that all are assembled and they stand outside (Terumat HaDeshen, Part II 132).
ת"ר הכל עולין למנין שבעה ואפילו קטן ואפילו אשה אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור.
The Rabbis taught in a baraita: All Jews count towards the seven prescribed readers even a minor, and even a woman. But the sages said: A woman should not read the Torah for the congregation out of consideration for the dignity of the congregation.
תוספתא מסכת מגילה (ליברמן) פרק ג הלכה יא
והכל עולין למנין שבעה אפי' אשה אפי' קטן אין מביאין את האשה לקרות לרבים...
Tosefta Megillah 3:11
And all count towards the quorum of seven, even a woman, even a minor. We do not bring a woman to read for the public
(יז) אשה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור.
A woman should not read the Torah publicly, as a token of respect for the community.
הא רבי יהודה הא רבי יוסי. אומר ר"ת אע"ג דסתם מתניתין כרבי יהודה הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ומעשה רב דהמוצא תפלין (עירובין דף צו. ושם) מיכל בת שאול היתה מנחת תפלין ואשתו של יונה שהיתה עולה לרגל וההוא עובדא דפרק אין דורשין (חגיגה דף טז: ושם) דהבאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים כדי לעשות נחת רוח לנשים. ומותרות לברך על מצות עשה שהזמן גרמא אע"ג דפטורות מן דבר המצוה ההיא ומתעסקות בהן כמו מיכל בת כושי שהיתה גם מברכת...:
This (opinion) is Rabbi Yehuda, that is Rabbi Yossi. Rabbeinu Tam says, even though the mishna is like Rabbi Yehuda (that women can't blow shofar), the halacha is like Rabbi Yossi. And there is a story that Michal the daughter of Shaul wore tefillin and the wife of Yonah went up to Jerusalem on the festivals, and they would bring (the offering) to the women's section and the women would lay their hands upon it, in order to please the women.
And they are allowed to bless over a positive time-bound commandment even though they are exempt from the commandment yet keep it like Michal bat Kushi, who would also make the blessing...
דברי רבינו תם המובאים בתוספות ר' יהודה שירליאון על ברכות דף מז עמוד ב
והא דסלקי קטן ועבד ואשה, דליתנהו בתלמוד תורה, למנין שבעה, משום דס"ת לשמיעה קאי,... ...וברכתן אין לבטלה, דלא מברכי אקב"ו על התורה, אלא אשר בחר בנו ואשר נתן לנו
Rabbeinu Tam, France, 12th c., as quoted in Tosafot R. Yehudah Sirleon on Berakhot 47b
And the reason that a minor and a slave and a woman may come up to the Torah, even though they are exempt from the study of Torah, is because the Torah scroll is for hearing. And their blessing is not in vain, because they do not say "who has sanctified and commanded us regarding Torah," but rather "who has chosen us…and who has given us."
(ו) וקטן. ... משמע מכאן דאשה חייבת לשמוע קריאת התורה ואף על פי שנתקנה משום ת"ת ונשים אינן חייבות בת"ת מ"מ מצוה לשמוע כמו מצות הקהל שהנשים והטף חייבים בה... במ"ס פי"ח כתוב הנשים חייבות לשמוע קריאת ספר כאנשים ומצוה לתרגם להם שיבינו עכ"ל:
And a minor: ...From here we learn that a woman is obligated to hear the reading of the Torah, and even though women are not obligated in the commandment of learning Torah, they are still commanded to hear it as in the commandment of 'hakhel' in which women and children are obligated...
Women are as obligated to hear the Torah reading as men, and it is a commandment to translate for them that they may understand.
בית חדש אורח חיים סימן נג
ולפע"ד נראה דאף להרמב"ם והרשב"א לא מהני מחילת הצבור, דאין פירוש מפני כבוד הצבור שהוא כנגד כבודם לפני בני אדם שתועיל בו מחילת הצבור, אלא פירושו שאין זה כבוד הצבור שישלחו לפניו יתעלה מי שאין לו הדרת פנים להליץ על הצבור...אלא הדבר פשוט כיון שכך תקנו חכמים דחששו לכבוד צבור אין ביד הצבור למחול. ותו דאם כן כל הני תקנות שתקנו חכמים מפני כבוד צבור שלא לגלול ספר תורה בצבור...אם אתה אומר דרשאין למחול, א"כ לא הועילו בתקנתם !כלום, דכל צבור יהיו מוחלים
Bah Orah Hayyim 53
In my humble opinion, even for Rambam and Rashba the community cannot waive its honor, because the meaning of "because of the honor of the community" is not that we don't do something because it is disrespectful to the people present such that they could waive the concern, rather, it means that it is not fitting for the community that they should send before the Exalted One a lowly person to represent the community…the matter is simple: once the sages established something out of a concern for the honor of the community, the community has no right of waiver. And as further proof of this, were it true that the community could do so, what effect would there be to any of the regulations borne out of a concern for the community's honor, such as not rolling a Torah scroll…if a community is permitted to waive its honor, then every community will do so
שו"ת מהר"ם מרוטנברג חלק ד (דפוס פראג) סימן קח
ועיר שכולה כהנים ואין בה [אפי'] ישראל אחד נ"ל דכהן קורא פעמים ושוב יקראו נשים דהכל משלימי' למנין ז' אפי' עבד ושפחה וקטן (מגילה כ"ג ע"א) ופי' רבי' שמחה זצ"ל דלאו דוקא למנין ז' אלא אפי' לשלשה דתנן סתמא בפ"ג דמגילה (כ"ד ע"א) קטן קורא בתורה [ומתרגם] ונהי דמסיק עלה אבל אמרו חכמי' לא תקרא אשה בתורה מפני כבוד הצבור היכא דלא אפשר ידחה כבוד .הצבור מפני פגם כהנים הקוראים שלא יאמרו בני גרושות הם
Responsa R. Meir of Rothenburg 4:108 (Prague edition), Germany, 13th c.
And in a town whose residents are all kohanim and there is not even one Yisrael, it seems to me that a kohen should read twice and then women should read the rest, for all complete the quorum of 7…and R. Simhah explained that this refers not only to the quorum of 7 but also to the quorum of 3, for the Mishnah states simply: A minor may read from the Torah." And even though the Talmud concludes that the sages said that a woman should not read because of the honor of the congregation, in a case where there is no alternative, let the honor of the congregation yield to the concern that we will defame the kohanim, so that people will not say they are the children of divorcées (and therefore no longer valid kohanim).
R. Mendel Shapiro, Qeri’at ha-Torah by Women
[The Bah says that] just as a community should choose the imposing figure over the wise man to represent it before the Lord, so the congregation should not denigrate qeri’at ha-Torah by performing it through women. This line of thought is out of tune with modern perceptions…Jewish women are widely represented in the professions, including those, such as law and public office, which demand that they act as representatives and advocates for others…Does it make sense to accept as halakhah an opinion that is based on anachronistic cultural presumptions? It is, to say the least, ironic that many of those would would today rely on Bah to exclude women from qeri’at ha-Torah reject his position with respect to young, beardless ba’alei tefillah, and permit, if not encourage, the young to participate in leading the service…To recapitulate, there appears to be sound halakhic basis for the argument that…in synagogues where there is a consensus that a woman’s torah reading does not violate community standards of dignity, women may be permitted to read the Torah (or at least portions of it) as well. The only serious objection to qeri’at ha-Torah by women is the one raised by the baraita, namely that women’s Torah reading violates kevod ha-tsibbur, and kevod ha-tsibbur should be regarded as a relative, waivable objection that is not universally applicable.