(יח) וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר. (יט) וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה. (כ) וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
(18) And Jacob came in peace to the city of Shechem, which is in the land of Canaan, when he came from Paddan-aram; and encamped before the city. (19) And he bought the parcel of ground, where he had spread his tent, at the hand of the children of Hamor, Shechem’s father, for a hundred pieces of money. (20) And he erected there an altar, and called it El-elohe-Israel.
וא"ר אחא א"ר אלעזר מנין שקראו הקב"ה ליעקב אל שנאמר (בראשית לג, כ) ויקרא לו אל אלהי ישראל דאי סלקא דעתך למזבח קרא ליה יעקב אל ויקרא לו יעקב מיבעי ליה אלא ויקרא לו ליעקב אל ומי קראו אל אלהי ישראל
Rabbi Acha said in the name of Rabbi Elazar: How do we know that God referred to Jacob as "El"? Because it says (Genesis 33:20) "He called him El Elohei Yisrael ". For if you would think that Jacob called the altar "El," then it should have said "Jacob called the altar!" Rather, He called him - to Jacob - "El." And who called him El? God of Israel.
ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (ישעיהו ב, ג) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וגו' אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר (בראשית כב, יד) אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר (בראשית כח, יט) ויקרא את שם המקום ההוא בית אל
R. Elazar also said: What is meant by the verse (Isaiah 2:3): "And many people shall go and say: "Come, and let us go up to the mountain of the Lord, To the house of the God of Jacob"? But not the God of Abraham and Isaac?! Rather: Not like Abraham, in connection with whom ‘mountain’ is written, as it is said, "As it is said to this day, in the mountain where the Lord is seen.’ And not like Isaac, about whom it is said "field," as it is said: "And Isaac when out to meditate in the field." But rather, like Isaac, who called him "home," as it is said, ‘And he called the name of that place Beit El.
() "ויקרא לו אל אלהי ישראל" - לא שהמזבח קרוי אלהי ישראל אלא על שם שהיה הקדוש ברוך הוא עמו והצילו קרא שם המזבח על שם הנס להיות שבחו של מקום נזכר בקריאת השם כלומר מי שהוא אל הוא הקב"ה הוא לאלהים לי ששמי ישראל וכן מצינו במשה (שמות יז) ויקרא שמו ה' נסי לא שהמזבח קרוי ה' אלא על שם הנס קרא שם המזבח להזכיר שבחו של הקב"ה ה' הוא נסי ורבותינו דרשו שהקב"ה קראו ליעקב אל (מגילה יח) ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים ואני ליישב פשוטו של מקרא באתי
(כט) וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.
(29) And he said: ‘Thy name shall be called no more Jacob, but Israel; for thou hast striven with God and with men, and hast prevailed.’
() "לא יעקב" - לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה כי אם בשררה וגלוי פנים וסופך שהקב"ה נגלה עליך בבית אל ומחליף שמך ושם הוא מברכך ואני שם אהיה ואודה לך עליהן וזהו שכתוב (הושע יב) וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו בכה המלאך ויתחנן לו ומה נתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו המתן לי עד שידבר עמנו שם ולא רצה יעקב ועל כרחו הודה לו עליהן וזהו ויברך אותו שם שהיה מתחנן להמתין לו ולא רצה
Not Jacob - It shall no longer be said that the blessings came to you through trickery (עָקְבָה) and deceit, but with nobility and openness, and ultimately, the Holy One, blessed be He, will reveal Himself to you in Beth-el and change your name, and there He will bless you, and I will be there.“ He then acknowledged them (the blessings) as being his (Jacob’s). This is [the meaning of] what is written (Hos. 12:5): ”He strove with an angel and prevailed over him; he wept and supplicated him,“ [meaning that] the angel wept and supplicated him. With what did he supplicate him? ”In Beth-el he will find Him, and there He will speak with us“ (ibid). Wait for me until He speaks with us there. Jacob, however, did not consent, [to release the angel] and, against his (the angel’s) will, he (the angel) acknowledged them (the blessings) as being his (Jacob’s). This is [the meaning of] ”And he blessed him there," that he entreated him to wait, but he did not wish [to do so].
(ח) ויצב שם מזבח ויקרא לו אל - אמר ריש לקיש: ויקרא לו אל אלהי ישראל, אמר: אתה אלוה בעליונים, ואני אלוה בתחתונים. ר' הונא בשם ריש לקיש אמר: אפילו חזן הכנסת אינו נוטל שררה לעצמו, ואתה היית נוטל שררה לעצמך? מחר בתך יוצאה ומתענה, הה"ד: ותצא דינה בת לאה.
And he erected there an altar, and called it "El" - Reish Lakish said: And he called him El Elohei Yisrael, he said: You are the God up above, and I am the god below. Rav Huna in the name of Reish Lakish said: Even the prayer leader in a gathering does not take rulership for himself, and you are taking rulership for yourself?! Tomorrow your daughter will go out and be raped, and that is what is said: And Dinah the daughter of Leah went out.
() "ושבתי" - כמו שאמר לי והשיבותיך אל האדמה,"בשלום" - שלם מן החטא שלא אלמד מדרכי לבן,"והיה ה' לי לאלהים" - שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף שלא ימצא פסול בזרעי כמ"ש אשר דברתי לך והבטחה זו הבטיח לאברהם שנאמר להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך (לעיל יז) (זרעך מיוחס שלא ימצא בו שום פסול)
() "שלם" - שלם בגופו שנתרפא מצלעתו (שבת לג) שלם בממונו שלא חסר כלום מכל אותו דורון שלם בתורתו שלא שכח תלמודו בבית לבן,"עיר שכם" - כמו לעיר וכמוהו (רות א) עד בואנה בית לחם,"בבואו מפדן ארם" - כאדם האומר לחבירו יצא פלוני מבין שיני אריות ובא שלם אף כאן ויבא שלם מפדן ארם מלבן ומעשו שנזדווגו לו בדרך,"ויחן את פני העיר" - ערב שבת היה בשאלתות דרב אחאי בר"י