Mikvah Night
והכא בהא קמיפלגי ר"מ סבר אמרינן טבילה בזמנה מצוה ורבי יוסי סבר לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה
And here the tanna’im disagree with regard to this matter. Rabbi Meir holds: We say that immersion at its appointed time is a mitzva. And Rabbi Yosei holds: We do not say that immersion at its appointed time is a mitzva.
Chatzitzah & Chafifah
(א) צְרִיכָה שֶׁתִּטְבֹּל כָּל גּוּפָהּ בְּפַעַם אַחַת; לְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָלֶיהָ שׁוּם דָּבָר הַחוֹצֵץ. וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, אִם דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִפְעָמִים לְהַקְפִּיד עָלָיו, חוֹצֵץ אֲפִלּוּ אִם אֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עָלָיו עַתָּה, אוֹ אֲפִלּוּ אֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עָלָיו לְעוֹלָם כֵּיוָן שֶׁדֶּרֶךְ רֹב בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד עָלָיו, חוֹצֵץ; וְאִם הוּא חוֹפֶה רֹב הַגּוּף, אֲפִלּוּ אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד בְּכָךְ, חוֹצֵץ. הַגָּה: וּלְכַתְּחִלָּה לֹא תִּטְבֹּל אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם חוֹצְצִין, גְּזֵרָה אָטוּ דְּבָרִים הַחוֹצְצִים (הַגָּהוֹת ש''ד).
(א) אֵין הַנִּדָּה וְהַזָּבָה וְהַיּוֹלֶדֶת עוֹלוֹת מִטֻּמְאָתָן בְּלֹא טְבִילָה, שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה שָׁנִים חַיָּב כָּרֵת הַבָּא עַל אַחַת מֵהֶן אֶלָּא אִם כֵּן טָבְלוּ כָּרָאוּי בְּמָקוֹם הָרָאוּי.
(ב) אִם בַּעֲלָהּ בָּעִיר, מִצְוָה לִטְבֹּל בִּזְמַנָּהּ שֶׁלֹּא לְבַטֵּל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֲפִלּוּ לַיְלָה אַחַת. הַגָּה: וּמֻתֶּרֶת לִטְבֹּל לֵיל שַׁבָּת (ר''ח וְר' אליה ואוֹר זָרוּעַ ובה''ג וסה''ת וּסְמַ''ג בְּשֵׁם ר' שְׁמוּאֵל שֶׁהִנְהִיג כָּךְ בִּתּוֹ) אִם לֹא יְכוֹלָה לִטְבֹּל קֹדֶם לָכֵן, (בֵּית יוֹסֵף וּמָרְדְּכַי בְּשֵׁם כַּמָּה רַבְּוָתָא עַיִּןִ שָׁם). וְדַוְקָא אִם בַּעֲלָהּ בָּעִיר, אֲבָל בְּלָאו הָכֵי אָסוּר, (כֵּן מַשְׁמָע בת''ה סִימָן רנ''ה). וְאִם הָיָה אֶפְשָׁר לָהּ לִטְבֹּל קֹדֶם לָכֵן, כְּגוֹן שֶׁהָיָה אַחַר לֵדָה אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה בַּעֲלָהּ בָּעִיר וּבָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲסוּרָה לִטְבֹּל (שָׁם ובמהרי''ו בִּפְסָקָיו סִימָן מ''ח כְּדַעַת בֵּית יוֹסֵף) ; וְכֵן נָהֲגוּ בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג אֵין לְהַחְמִיר; וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַחְמִיר, גַּם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לֹא תִּטְבֹּל דְּמֵאַחַר שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לָהּ לִטְבֹּל קֹדֶם לָכֵן אֵין מַרְחִיקִין הַטְּבִילָה מִן הַחֲפִיפָה (אָגוּר וּבְמַהֲרִי''ל). וְכֵן אַלְמָנָה שֶׁאֲסוּרָה לִטְבֹּל טְבִילָה רִאשׁוֹנָה בְּלֵיל שַׁבָּת, מִשּׁוּם דְּאָסוּר לָבוֹא עָלֶיהָ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה בְּשַׁבָּת, אֲסוּרָה לִטְבֹּל גַּם כֵּן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת (מהרי''ל). וְיֵשׁ מְקִלִּין וּמַתִּירִין לִטְבֹּל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, הוֹאִיל שֶׁלֹּא טָבְלָה בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ אִסּוּר (בֵּית יוֹסֵף).
(ג) אֲסוּרָה לִטְבֹּל בְּיוֹם ז'; וַאֲפִלּוּ אִם מַמְתֶּנֶת מִלִּטְבֹּל עַד יוֹם ח' אוֹ ט' אֵינָהּ יְכוֹלָה לִטְבֹּל בָּיוֹם מִשּׁוּם סְרָךְ בִּתָּהּ. (פי' דִּבּוּק הַבַּת וְקֻרְבָתָהּ לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה הָאֵם שֶׁתִּטְבֹּל בַּיּוֹם כָּמוֹהָ וְלֹא תַּבְחִין שֶׁאִמָּהּ לְאַחַר שִׁבְעָה טָבְלָה וְלֹא בַּשְּׁבִיעִי עַצְמוֹ). הַגָּה: וְהַכָּלוֹת הַטּוֹבְלוֹת קֹדֶם הַחֻפָּה יְכוֹלוֹת לִטְבֹּל בַּיּוֹם דְּהָא לֹא בָּאִין אֵצֶל הֶחָתָן עַד הַלַּיְלָה, אֲבָל אַחַר הַחֻפָּה דִּינָן כִּשְׁאָר נָשִׁים (מהרי''ל).
(ד) הֵיכָא דְּאִכָּא אֹנֶס, כְּגוֹן שֶׁיְּרֵאָה לִטְבֹּל בַּלַּיְלָה מֵחֲמַת צִנָּה אוֹ פַּחַד גַּנָּבִים וְכַיּוֹצֵא בוֹ, אוֹ שֶׁסוֹגְרִין שַׁעֲרֵי הָעִיר, יְכוֹלָה לִטְבֹּל בַּשְּׁמִינִי מִבְּעוֹד יוֹם; אֲבָל בַּשְּׁבִיעִי לֹא תִּטְבֹּל מִבְּעוֹד יוֹם אַף עַל גַּב דְּאִכָּא אֹנֶס.
(ה) אִם עָבְרָה וְטָבְלָה בְּח' בַּיּוֹם בְּלֹא אֹנֶס, אֲפִלּוּ הָכִי עָלְתָה לָהּ טְבִילָה; וְכֵן אִם עָבְרָה וְטָבְלָה בְּז' בַּיּוֹם, עָלְתָה לָהּ טְבִילָה. הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם לֹא תְּשַׁמֵּשׁ אֲפִלּוּ בַּשְּׁמִינִי עַד הַלַּיְלָה, וְתַסְתִּיר טְבִילָתָהּ מִבַּעֲלָהּ עַד הַלַּיְלָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָאָגוּר).
(ג) חֲפִיפָה צְרִיכָה לִהְיוֹת לְכַתְּחִלָּה סָמוּךְ לִטְבִילָתָהּ. וְהַמִּנְהָג הַכָּשֵׁר שֶׁתַּתְחִיל לָחֹף מִבְּעוֹד יוֹם וְעוֹסֶקֶת בַּחֲפִיפָה עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ, וְאָז תִּטְבֹּל. וְכֵן מִנְהָג כָּשֵׁר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָפְפָה, תִּשָּׂא עִמָּהּ מַסְרֵק לְבֵית הַטְּבִילָה וְתִסְרֹק שָׁם. הַגָּה: וּבִשְׁעַת הַדְּחַק שֶׁצְּרִיכָה לָחֹף בַּיּוֹם, אוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לָחֹף בַּיּוֹם וּצְרִיכָה לָחֹף בַּלַּיְלָה, יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַפּוֹסְקִים וּבְשֵׁם הָרַמְבַּ''ם פ''ב דְּמִקְוָאוֹת). וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּמַהֵר לְבֵיתָהּ וְתָחֹף כָּרָאוּי.
(ד) חָל טְבִילָתָהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָחֹף מִבְּעוֹד יוֹם, תָּחֹף בְּלֵיל טְבִילָתָהּ. הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם מִנְהָג יָפֶה הוּא שֶׁתִּרְחַץ הֵיטֵב בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת תַּחֲזֹר וְתָחֹף וְתִסְרֹק מְעַט (טוּר).
Time of the Bracha
(א) כְּשֶׁפּוֹשֶׁטֶת מַלְבּוּשֶׁיהָ, כְּשֶׁעוֹמֶדֶת בַּחֲלוּקָהּ, תְּבָרֵךְ: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַטְּבִילָה, וְתִפְשֹׁט חֲלוּקָהּ וְתִטְבֹּל; וְאִם לֹא בֵּרְכָה אָז, תְּבָרֵךְ לְאַחַר שֶׁתִּכָּנֵס עַד צַוָּארָהּ בַּמַּיִם; וְאִם הֵם צְלוּלִים, עוֹכַרְתָּן בְּרַגְלֶיהָ וּמְבָרֶכֶת. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא תְּבָרֵךְ עַד אַחַר הַטְּבִילָה (טוּר בְּשֵׁם בַּעַל הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת וְהוּא בה''ג דַּף פ''ה ע''ב וְרַשִׁ''י וְרָאָבָ''ן סִימָן שכ''ח וְש''ד), וְכֵן נוֹהֲגִים שֶׁלְּאַחַר הַטְּבִילָה, בְּעוֹדָהּ עוֹמֶדֶת תּוֹךְ הַמַּיִם, מְכַסֵּית עַצְמָהּ בְּבִגְדָהּ אוֹ בַּחֲלוּקָהּ, וּמְבָרֶכֶת.
דכולי עלמא מיהא מעיקרא בעינן לברוכי מנלן דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן
בי רב אמרי חוץ מן הטבילה ושופר בשלמא טבילה דאכתי גברא לא חזי אלא שופר מאי טעמא וכי תימא משום דילמא מיקלקלא תקיעה אי הכי אפילו שחיטה ומילה נמי אלא אמר רב חסדא חוץ מן הטבילה בלבד איתמר תניא נמי הכי טבל ועלה בעלייתו אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה:
דאכתי גברא לא חזי - כגון טבילת בעלי קרי דקיימא לן בברכות (ד' כ:) שאסור בדברי תורה ובברכה דעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין לדברי תורה ומשום ההוא טבילה תקון בכל הטבילות ברכתן לבסוף:
על הטבילה - אומר ר"ח בשם הגאון דוקא בטבילת גר דלא חזי קודם טבילה דלא מצי למימר וצונו דאכתי נכרי הוא אבל שאר חייבי טבילה כגון בעל קרי וכיוצא בו מותר לברך כדאמרינן בפ' מי שמתו (ד' כב.) נהוג עלמא כתלתא סבי כר' יהודה בבעל קרי שיכול להתפלל ולברך וללמוד קודם טבילה אעפ"כ אומר ר"י דאין לגעור בנשים שמברכות אחר הטבילה כיון דאיכא טבילת גר דלא מצי לברך לא חילקו וכן בנטילת ידים לא חילקו בין נטילה של אחר בית הכסא דלא מצי לברך קודם מיהו בנטילה יש טעם אחר לברך אחר נטילה קודם ניגוב כדאמרינן (סוטה ד' ד:) האוכל לחם בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא וי"מ דבכל טבילות קאמר דגברא לא חזי דקודם שירד למים אינו צריך לברך דילמא משום ביעתותא דמיא מימנע ולא טביל ואחר שיורד אז הוא ערום ואסור לברך משום דלבו רואה את הערוה:
Vestot
On a veset (cycle) separate for an onah (12 hour period) and do a bedikah
Onah Beinonit - treat 30 days as the default time she will get her period and if don't do a bedikah can't be together
(א) כָּל אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, חוֹשֶׁשֶׁת לְיוֹם ל' לִרְאִיָּתָהּ, שֶׁהוּא עוֹנָה בֵּינוֹנִית לִסְתָם נָשִׁים, וְאִם יֵשׁ לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ לִזְמַן יָדוּעַ מִכ' לְכ' אוֹ מִכ''ה לְכ''ה, חוֹשֶׁשֶׁת לַזְּמַן הַיָּדוּעַ.
(1) A woman with no established veset must keep the 30th day since her last period, since this is the "middle veset" for women in general. But if she has an established veset of 20 or 25 days, she only keeps this day [and not the "middle veset."]
Veset Haflaggah (HaYamim) - do previous interval of days and check that day
(ב) כֵּיצַד קוֹבַעְתּוֹ, כְּגוֹן שֶׁתִּרְאֶה ד' פְּעָמִים, וּבֵינֵיהֶם ג' זְמַנִּים שָׁוִין, כְּגוֹן שֶׁרָאֲתָה הַיּוֹם, וּלְסוֹף כ' יוֹם פַּעַם אַחֶרֶת, וְעוֹד לְסוֹף עֶשְׂרִים יוֹם, וְעוֹד לְסוֹף כ' יוֹם, וְזֶה נִקְרָא וֶסֶת הַהַפְלָגוֹת. וּלְכָךְ צְרִיכָה ד' רְאִיּוֹת, שֶׁרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה אֵינָהּ מִן הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁאֵינָהּ בְּהַפְלָגָה. וַאֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁקְּבַעְתּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים חוֹשֶׁשֶׁת, שֶׁמִּיָּד אַחַר שֶׁרָאֲתָה פַּעַם אַחַת לְסוֹף כ' חוֹשֶׁשֶׁת מִכָּאן וְאֵילֵךְ כְּשֶׁיַּגִּיעַ כ', וְכֵן בִּרְאִיַּת הַיָּמִים שֶׁהִיא לְיָמִים יְדוּעִים לַחֹדֶשׁ, מִיָּד אַחַר שֶׁרָאֲתָה פַּעַם אַחַת לְיוֹם יָדוּעַ לַחֹדֶשׁ, כְּגוֹן כ'' א אוֹ כ''ה בּוֹ, חוֹשֶׁשֶׁת לְפַעַם אַחֶרֶת לְזֶה הַיּוֹם, וַאֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ כָּל אוֹתָהּ הָעוֹנָה. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר מִינֵי וֶסֶת שֶׁצְּרִיכָה לָחוּשׁ לָהֶם כֵּן, חוּץ מִוֶּסֶת הַדִּלּוּג, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן זֶה. וְלֹא אָמְרוּ שֶׁצָּרִיךְ לְקָבִעָם ג' פְּעָמִים, אֶלָּא לְעִנְיַן עֲקִירָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁקּוֹבַעְתּוֹ בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֵינוֹ נֶעֱקָר בְּפָחוֹת מִג' פְּעָמִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא עֲקַרְתּוֹ ג' פְּעָמִים צְרִיכָה לָחוּשׁ לוֹ. אֲבָל לֵאָסֵר, אֲפִלּוּ בְּפַעַם אַחַת חוֹשֶׁשֶׁת לוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה. וּמִיהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹשֶׁשֶׁת לוֹ, נֶעֱקַר בְּפַעַם אַחַת, אֲפִלּוּ קְבַעְתּוֹ ב' פְּעָמִים. שֶׁאִם רָאֲתָה ב' פְּעָמִים לְיוֹם יָדוּעַ, וּבַשְּׁלִישִׁית לֹא רָאֲתָה, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לוֹ עוֹד.
Veset Kavuah - 30 day cycle and one time period and only separate for 12 hours, but if don't do a bedikah can't be together
(ד) עוֹד יֵשׁ חִלּוּק בֵּין קְבַעְתּוֹ ג' פְּעָמִים לְלֹא קְבַעְתּוֹ ג' פְּעָמִים. שֶׁהַקָּבוּעַ אַף עַל פִּי שֶׁעָבְרָה עוֹנָתָהּ וְלֹא הִרְגִּישָׁה, אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּבְדֹּק וְתִמָּצֵא טְהוֹרָה. וְשֶׁלֹּא קְבַעְתּוֹ ג' פְּעָמִים, אִם הִגִּיעַ זְמַן הַוֶּסֶת וְלֹא בָּדְקָה וְלֹא רָאֲתָה, כֵּיוָן שֶׁעָבְרָה עוֹנָתָהּ, מֻתֶּרֶת. וְעוֹנָה בֵּינוֹנִית, שֶׁהִיא לְל' יוֹם, דִּינָהּ כְּוֶסֶת קָבוּעַ (הָרַשְׁבָּ''א).
Veset HaChodesh - the same calendar day as the previous period day
(ו) כְּשֵׁם שֶׁקּוֹבַעַת וֶסֶת בְּהַפְלָגָה מִיָּמִים שָׁוִים וְשֶׁאֵינָם שָׁוִים, כָּךְ קוֹבַעַת בִּימֵי הַחֹדֶשׁ וּבִימֵי הַשָּׁבוּעַ שָׁוִים וְשֶׁאֵינָם שָׁוִים. כֵּיצַד, רָאֲתָה ג' פְּעָמִים בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת אוֹ בְּה' בְּשַׁבָּת, אוֹ בְּאֶחָד בְּנִיסָן וּבְאֶחָד בְּאִיָּר וּבְאֶחָד בְּסִיוָן, אוֹ בְּה' בְּנִיסָן וּבְה' בְּאִיָּר ובה' בְּסִיוָן, קָבְעָה לָהּ וֶסֶת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת אוֹ בְּה' בּוֹ, וּבְאֶחָד בַּחֹדֶשׁ אוֹ בְּה' בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר, אֵין מְדַקְדְּקִין בְּכָךְ.