בריך רחמנא

בנימין רעיא כרך ריפתא ואמר בריך מריה דהאי פיתא אמר רב יצא והאמר רב כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה דאמר בריך רחמנא מריה דהאי פיתא

Berakhot 40b:6

Regarding blessings that do not conform to the formula instituted by the Sages, the Gemara relates that Binyamin the shepherd ate bread and afterward recited in Aramaic: Blessed is the Master of this bread. Rav said, he thereby fulfilled his obligation to recite a blessing. The Gemara objects: But didn’t Rav himself say: Any blessing that does not contain mention of God’s name is not considered a blessing? The Gemara emends the formula of his blessing. He said: Blessed is the All-Merciful, Master of this bread.

ברכות מ׳ ב:ז׳

והא בעינן שלש ברכות מאי יצא דקאמר רב נמי יצא ידי ברכה ראשונה

Berakhot 40b:7

The Gemara asks: But don’t we require three blessings in Grace after Meals? How did he fulfill his obligation with one sentence? The Gemara explains: What is: Fulfills his obligation, that Rav also said? He fulfills the obligation of the first of the three blessings, and must recite two more to fulfill his obligation completely.

ברכות מ׳ ב:ח׳

מאי קמשמע לן אף על גב דאמרה בלשון חול

Berakhot 40b:8

The Gemara asks: What is he teaching us? The Gemara answers: Although he recited the blessing in a secular language, other than Hebrew, he fulfilled his obligation.

ברכות מ׳ ב:ט׳

תנינא ואלו נאמרים בכל לשון פרשת סוטה וידוי מעשר קריאת שמע ותפלה וברכת המזון אצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי דאמרה בלשון חול כי היכי דתקינו רבנן בלשון קדש אבל לא אמרה בלשון חול כי היכי דתקינו רבנן בלשון קדש אימא לא קא משמע לן:

Berakhot 40b:9

This remains difficult, as we already learned this in a mishna in Sota: And these are recited in any language that one understands: The portion of the swearing of the sota, the confession of the tithes when a homeowner declares that he has given all teruma and tithes appropriately, the recitation of Shema, and the Amida prayer and Grace after Meals. If Grace after Meals is clearly on the list of matters that may be recited in any language, what did Rav teach us? The Gemara answers: Rav’s ruling with regard to Binyamin the Shepherd is necessary, as it might have entered your mind to say: This, the permission to recite Grace after Meals in any language, applies only to a case where one recited it in a secular language, just as it was instituted by the Sages in the holy tongue. However, in a case where one did not recite the blessing in a secular language, just as it was instituted by the Sages in the holy tongue, say that no, he did not fulfill his obligation. Therefore, Rav teaches us that, after the fact, not only is the language not an impediment to fulfillment of his obligation to recite a blessing, the formula is not an impediment either.

נוסח ברכת המזון המקוצרת

מתוך סידור איש מצליח

בריך רחמנא מרן מלכא דעלמא, מריה דהאי פתא, בריך רחמנא דזן לכולא:

נודה לך ה` אלוקינו על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה, ברית ותורה, ולחם לשובע, ברוך אתה ה` על הארץ ועל המזון:

רחם ה` אלוקינו עלינו ועל ישראל עמך,

ועל ירושלים עירך, ועל מלכות בית דוד משיחך,

בשבת: ורצה והחליצנו ביום השבת הזה,

בראש חודש: וזכרנו לטובה ביום ראש חודש הזה,

בראש השנה: וזכרנו לטובה ביום הזכרון הזה,

ביום טוב ובחול המועד: ושמחנו ביום

בפסח: חג המצות הזה:

בשבועות: חג השבועות הזה,

בסוכות: חג הסוכות הזה,

בשמיני עצרת: שמיני חג העצרת הזה,

ותבנה ירושלים עירך במהרה בימינו: ברוך אתה ה` בונה ירושלים (יאמר : אמן).

ברוך אתה ה` אלוקינו מלך העולם, לעד האל אבינו, מלכנו, המלך הטוב והמטיב לכל, שבכל יום ויום הוא הטיב לנו, הוא מטיב לנו, הוא יטיב לנו, הוא גמלנו, הוא גומלנו, הוא יגמלנו לעד חן וחסד ורחמים וריווח והצלה וכל טוה, והוא יזכנו לימות המשיח: עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן:

ברכת המזון מקוצר

מאת ר' רפאל אלעזר הלוי טובו, ספר "פקודת אלעזר".

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד בְרַחֲמִים. וּמְפַרְנֵס לַכּל וּמֵטִיב לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא: בָּרוּךְ אַתָּה יי. הַזָּן אֶת הַכּל:

נוֹדֶה לְּךָ יי אֱלהֵינוּ. עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָה טוֹבָה וּרְחָבָה. וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. ונתת לנו ברית ותורה ולחם לשבוע. עַל הַכּל אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יי. עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן:

רַחֶם יי אֱלהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ. וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו: ומלכות בית דויד משיחך תחזיר למקומה במהרה בימינו. בָּרוּךְ אַתָּה יי בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם: אָמֵן:

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הָאֵל. אָבִינוּ. מַלְכֵּנוּ. הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל. הוּא הֵיטִיב הוּא מֵיטִיב [הוּא יֵיטִיב] לָנוּ. הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וכל טוב.

מַגְדִּיל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם: עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא [ברחמיו] יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: