Pesikta Rabati, section 28 (also found in Midrash Shocher Tov 137)
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כח
על נהרות בבל על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו וגו' (תהלים קל"ז א' וב)....מה ראו ישראל לבכות על נהרות בבל, א"ר יוחנן הרג בהם פרת בישראל יותר ממה (שהרגו) [שהרג] בהם נבוכדנצר הרשע, כשהיו שרוים בא"י לא היו שותים אלא מי גשמים ומימי נוזלים ומימי מעיינות, וכיון שגלו לבבל שתו מימי הפרת ומתים מהם הרבה, לפיכך היו בוכים על ההרוגים שהרגו בהם אויביהם, ועל מיתתם שמתו בדרך ולא הניחום לקוברם, ועל ההרוגים שהרגו בהם [מימי] פרת
"By the rivers of Babylon we sat and wept…" (Psalm 137:1). Why did the Jewish people cry by the rivers of Babylon? Rabbi Yochanan said, “The Euphrates (river) killed more of them than the wicked Nebuchadnetzer did. When the Jews lived in the land of Israel, they drank only rainwater, freshwater and springwater. When they were exiled to Babylon, they drank the (polluted) water of the Euphrates, and many of them died.” [Translated by Akiva Wolff]

Suggested Discussion Questions:

1. What was the problem with the Euphrates river? What effect did the river have on the Jewish people?

2. What natural resources today are left in a condition similar Euphrates river? What role did we play in this deterioration? What are the consequences we are left with as a result?

3. What can we do to ensure that we maintain the limited supply of natural resources in today’s world? What must we set aside today so that we may enjoy it tomorrow?

Time Period: Rabbinic (Maccabees through the Talmud)