Moshe Chaim Luzzato, Mesilat Yesharim, Chapter 21
1 א
משה חיים לוצאטו, מסילת ישרים, פרק כא
2ב
והנה אנחנו רואים, שאף על פי שלא רוב בני האדם גנבים בגלוי הם, דהיינו שישלחו יד ממש בממון חבריהם לקחת ולשום בכליהם, אף - על - פי - כן, רובם טועמים טעם גניבה במשאם ומתנם במה שיורו היתר לעצמם להשתכר איש בהפסידו של חבירו ויאמרו, להרויח שאני. ואולם לאוים הרבה נאמרו בגזל: לא תעשוק, לא תגזול, לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו, לא תונו איש את אחיו, לא תשיג גבול רעך. הן כל אלה חילוקי דינים שבגזל, כוללים מעשים רבים מן המעשים הנעשים בכלל המשא והמתן המדיני, ובכולם איסורים רבים. כי לא המעשה הניכר ומפורסם בעושק ובגזל הוא לבדו האסור.
Most people are not outright thieves, taking their neighbors’ property and putting it in their own premises. However, in their business dealing most of them get a taste of stealing whenever they permit themselves to make an unfair profit at the expense of someone else, claiming that such a profit has nothing to do with stealing. It is not merely the obvious and explicit theft with which we have to concern ourselves, but any unlawful transfer of wealth from one individual to another that may occur in everyday economic activities. [Zevitt translation]
3 ג

Suggested Discussion Questions:

1. In what ways do businesses often steal?

2. What factors cause governments to often facilitate this?

3. How can we bring our society to set a higher ethical bar in business dealings at home and internationally?

4 ד
Time Period: Modern (Spinoza through post-WWII)