רמבם, הלכות מתנות עניים ח:טו-טז
האשה קודמת לאיש להאכיל ולכסות ולהוציא מבית השבי, מפני שהאיש דרכו לחזר לא האשה ובושתה מרובה, ואם היו שניהם בשביה ונתבעו שניהן לדבר עבירה האיש קודם לפדות לפי שאין דרכו לכך. יתום ויתומה שבאו להשיא אותן משיאין האשה קודם לאיש מפני שבושתה של אשה מרובה, ולא יפחתו לה ממשקל ששה דינרים ורביע דינר של כסף טהור, ואם יש בכיס של צדקה נותנין לה לפי כבודה.
The woman precedes the man in being fed and sheltered and redeemed from captivity because the man is usually returned, while the woman is not, and her embarrassment is greater. If both of them are in captivity and they are both commanded to commit a violation, the man is redeemed before the woman because it is not his way [to behave like that]. A male orphan and a female orphan that were prepared for marriage — the woman is married off first because her embarrassment is greater, and she should not be deprived of less than six dinar and a quarter of pure silver, and if one has tzedakah in one’s pocket one should give her according to her honor.
[AJWS translation]
Suggested Discussion Questions:
1. What are the factors that guide this text to map out priorities?
2. What factors make women in poverty and bondage different than men in the same situation? To what extent are these factors true today?
3. What other social justice themes emerge from this text?
Time Period: Medieval (Geonim through the 16th Century)